שתף קטע נבחר

תנו לעם להחליט אם עבריינים ייכנסו לכנסת

הציבור הוא זה שאמור להחליט אם איש ציבור שסרח, הורשע ונכלא יוכל לשוב לייצגו מחדש, ולא כמה נציגים הנגועים בשיקולים מפלגתיים, שסבורים כי העם לא יודע מה טוב לו

לפני המון שנים החליטו הבריטים להרחיק את הפושעים מקרבם. הם חיפשו מקום מרוחק ככל הניתן, ובתחילה שילחו את הפושעים לאמריקה. עם התנתקותה של אמריקה מהממלכה הבריטית, הוחלט לשלוח את העבריינים הסוררים רחוק יותר - לאוסטרליה. במשך שנים גורשו לשם העבריינים הבריטים בניסיון להפוך את אנגליה למקום נקי מפשע. אבל נחשו מה קרה? היום רמת הפשע בבריטניה שוב גבוהה, לונדון נחשבת ל"בירת הפשע של אירופה", ואילו באוסטרליה רמת הפשיעה היא בין הנמוכות בעולם. מה קורה כאן?

 

ובכן, ישנו הבדל מהותי בין חברה משקמת לחברה מענישה, ואצלנו נראה כי אנו בדרך להיות חברה מענישה פעמיים. המקרה בו מדובר הוא אישי ציבור מורשעים. ובכן, כידוע לכל בר דעת, נציגי הציבור שלנו נגועים במין מחלה. מדי פעם הם טומנים ידם בקופה הלא נכונה, וחלקם מפרים את החוק. ככל אזרח במדינת ישראל הם עומדים לדין עקב עבירות אלו, ואנו הטלנו על בית המשפט לחרוץ את דינם: הרשעה או זיכוי. לאחר ההרשעה דנים בשאלה אם העבירה טומנת בחובה קלון.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

חילונים ודתיים: כבר לא שתי עגלות  / משה רט

לישראל. אחרי 21 שנה באמריקה / אסי ברמן-דיין

 

הקלון, מקורו בתנ"ך. עוטה אות הקלון הראשון היה קין, שרצח את אחיו הבל. זאת במטרה לסמנו בצורה ברורה לכל כי ברוצח אחיו מדובר. ומה היום? ובכן, אנו כחברה מוקיעים מתוכנו את העבריינים, שולחים אותם למשפט ודנים אותם. חלקם מורשעים ומתוך אלו יש הנשלחים לתקופת מאסר, אם העבירה נגועה בקלון. אסיר לאחר ריצוי עונשו חייב להמתין שבע שנים נוספות על מנת שיוכל להתמודד שוב על משרה ציבורית. לא קיימת התניה כזו בנוגע לשום משרה אחרת.

 

מלבד העובדה שיש בכך משום הגבלה של חופש העיסוק, הרי שאותו אדם הרוצה לשוב לתחום - נדרש להיבחר מחדש. אז קמו המקטרגים, ואמרו: לא! למה שניתן לציבור את זכות הבחירה? יש חכמים או במקרה דנן חכמות ממנו, כמו חברת הכנסת ציפי חוטובלי (ליכוד) שמנסה לעשות מעשה ולהחליט עבור כולנו מי יוכל להתמודד לכנסת. לדבריה, "כשאנחנו בוחרים מישהו לכנסת, ואר כך מגלים שהוא מושחת, זה מעצבן. אם נבחר מישהו לכנסת בידיעה שהוא מושחת, זו טפשות. אף חברה עסקית לא הייתה שמה את אולמרט או דרעי כאחראים על הכספים. קשה לי להאמין שמישהו מכם היה רוצה שאחד מהם יהיה הבנקאי שלכם. אז למה זה הגיוני שהם ייכנסו לפוליטיקה חזרה?". היא אף פנתה לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה להטיל קלון על אולמרט, כדי שזה לא יוכל להתמודד בבחירות הקרובות.

 

לדידה, הציבור אינו יודע מה טוב לו, "אני, המחוקק, אחליט עבורו. אני אקבע למי יותר ולמי לא להתמודד בבחירות לכנסת, וזאת בחקיקה". ואני אומר - עד כאן!

 

יש גבול למה שאנו הבוחרים אמורים לקבל מ"נציגותינו ונציגינו". מדוע שלא ייתנו לנו אפשרות לעשות את הבחירות שלנו? לדידי, עברו שבע שנות ה"צינון" - יתכבדו ויבואו אותם נציגי ציבור שהורשעו בדין על עבירות עם קלון, ויעמידו את עצמם לבחירה. אם יחליט הציבור כי הוא מוכן לתת בהם אמון, אדרבא. אולם, יש סיכוי גדול שיבחרו לא להאמין להם ועוד, וישלחו אותם לביתם בבושת פנים.

 

אך הציבור הוא זה שאמור להחליט, ולא לכמה נציגים נגועים בשיקולים ואינטרסים מפלגתיים - צבועים בטהרנות והתחסדות של אמות מידה ומוסר.

 

אם נאפשר לנציגים שלנו לחוקק חוקים מסוג זה, אנו בעצם הופכים להיות בריטניה: נגלה את בנינו העבריינים אל מחוץ לשירות הציבורי, עד שנתעורר יום אחד ונגלה כי לא הכרתנו את הנגע, והוא פשה בכול, בעוד אותם נציגי ציבור שנכשלו משרתים כעת אדונים אחרים בנאמנות. הבה נזכור כי הריבון הוא הציבור וזכותו להחליט מי יהיו נציגיו, גם אם באופן פרדוכסלי אין הם נושאים חן בעיני חלק מנבחריוו כעת.

 

ד"ר הני זובידה, מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל, בעל הבלוג "ביקורת ולא בהכרח בונה ".

 

גולשים המעוניינים להציע טורים מוזמנים לשלוח אותם לאי-מייל: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חגי אהרון
שילם במאסר. דרעי
צילום: חגי אהרון
אולמרט. פנייה לוועדת הבחירות בשמנו
צילום: מוטי קמחי
מומלצים