הכנסת אישרה סופית: בחירות ב-22 בינואר

אזרחי ישראל יילכו לקלפיות ב-22 בינואר 2013 כדי לבחור את חברי הכנסת ה-19 - כך קבעה הלילה (יום ג') הכנסת, ששבה אמש מפגרת הקיץ ואישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות שהיו אמורות להתקיים בעוד שנה. ynet העביר לאורך היום שידורים חיים מהדיונים בכנסת.

עוד חדשות ב-ynet:

ישראל הסכימה: 18 משוחררי עסקת שליט - לגדה

פרס: שהבחירות יהיו סיעור מוחות, לא התנצחות

הצעת החוק הממשלתית אושרה פה אחד בקריאה שלישית על-ידי מאה חברי כנסת שנכחו במליאה, אחרי שבקריאה השנייה ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד) הצביעה נגד בטעות. מוקדם יותר אישרה ועדת הכנסת את ההצעה, שאושרה עוד קודם בקריאה ראשונה במליאה.

הכנסת סיימה רק אתמול את פגרת הקיץ שלה והתכנסה למושב החורף, כדי להצביע על פיזורה. זאת, בעקבות הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר על החלטתו להקדים את הבחירות, שנועדו במקור להתקיים רק בסוף השנה הבאה.

מוקדם יותר נישאו במליאה נאומים, והראשון שבהם היה של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, שאמר כי בניגוד למערכות הבחירות האחרונות, בחירות 2013 אינן מיותרות: "הבחירות האלה, המתקיימות לאחר שכנסת זו השלימה ארבעה מושבים, הן תוצאה בלתי נמנעת של ויכוח דמוקרטי בריא וחיוני. הכנסת הזאת יוצאת לבחירות משום שלא הצליחה להכריע בשאלות קרדינליות, הנוגעות בראש ובראשונה לוויכוח על סדר היום החברתי כלכלי במדינת ישראל".

אחריו נאם נשיא המדינה, שמעון פרס, שאמר כי מערכת הבחירות נועדה לסמן יעדים לעתיד: "מן הדין שזה יתנהל בכובד ראש. באוזן כרויה. בלשון מאופקת. כשהעיניים נטויות לקרוב ולרחוק כאחת. מערכת בחירות צריכה להיות בגדר סיעור מוחות ולא התנצחות לשמה". פרס הדגיש בנאומו את הנושא הביטחוני העיקרי במערכת הבחירות הקרובה - האיום האיראני: "כל האופציות, כולל האופציה הצבאית, חייבות להיות על השולחן כדי שאיראן תבין רצינותן. האופציה הצבאית איננה האופציה המועדפת. אבל בעיני העולם ובעיני ישראל היא רצינית".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בנאומו בכנסת כי בעוד פחות מ-100 ימים יכריע עם ישראל מי ינהיג אותו אל מול "האתגרים הביטחוניים הגדולים ביותר שידענו מאז קום המדינה, מול המשבר הכלכלי הקשה ביותר שידע העולם ב-80 השנים האחרונות". לאחר מכן סקר את פעולות ממשלתו במהלך שנות כהונתה. נתניהו אמר כי כשהממשלה נכנסה לתפקידה הצמיחה הייתה שלילית והאבטלה בעלייה, איום הטילים בצפון היה גדול יותר, ההסתננות מגבול מצרים גברה והגרעין האיראני כמעט לא היה על סקר היום הבינלאומי. לדבריו, ממשלתו הביאה לשינויים בכל התחומים האלה.

ראש הממשלה נתניהו, הערב בכנסת(צילום: אוהד צויגנברג)

ח"כ נחמן שי מתעדכן במהלך הדיונים(צילום: אוהד צויגנברג)

בדרך לבחירות, מצביעים בוועדת הכנסת בעד הצעת החוק הממשלתית(אוהד צויגנברג)

הכנסת היוצאת תיזכר ככנסת הפורה ביותר מבחינת יוזמות חקיקה. לא פחות מ-614 הצעות חוק אושרו בה. מבחינת הקואליציה, הייתה זו קדנציה מוצלחת לפחות מבחינת ההצבעות, חזית שבה לא הפסידה אפילו בהצבעה אחת.

שיאני החקיקה בכנסת היו יריב לוין מהליכוד, שחוקק 40 חוקים ויזם מספר חוקים שנויים במחלוקת, בהם חוק לשכת עורכי הדין שביקש לשנות את יחסי הכוחות בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, אשר לדעתו נטה לכיוון שמאלני מדי. כן יזם את חוק

השימוע לשופטים חדשים וחוק לשון הרע, שאמנם לא אושרו בקריאה שלישית אך עוררו הדים רבים.

הכנסת הנוכחית פעלה במשך 44 חודשים, ובכך תוכתר כהונתה לאחת הארוכות ביותר, כמו הכנסת ה-15 שפעלה בשנים 1999 ל-2003, והכנסת ה-12 (1992-1988). הכנסת ה-13 (שפעלה 47 חודשים) והכנסת ה-11 (שפעלה 51 חודשים) כיהנו זמן רב יותר.

Read this article in English