אוכל, יין ונשים: כך נראה גן עדן היהודי

אם יש חיים אחרי המוות, איך הם נראים? מתברר שחז"ל דווקא ידעו לתאר היטב מה מחכה לצדיקים שיגיעו לגן עדן. אז אם אתם מצפים להגיע לעולם שכולו טוב, אחרי 120 שנה כמובן, כדאי שתקראו ותדעו מה מחכה לכם, לפחות לפי הגמרא ומקורות היהדות.

• עשו לייק לפייסבוק שלנו - וה-wall שלכם יהיה מבסוט
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• גמר "אגדתא 5": גאות
• רבי גאגא: ליפא שמעלצר לא דופק חשבון
• תלמידי הרב פינטו: 'אנשים בעייתיים מסבכים אותו'  
  

מקורות רבים ביהדות מדגישים את הפן הרוחני של גן עדן, ומסבירים כי מדוברים במקום שבו רק נשמות בני האדם זוכות לתענוגות יוצאי דופן ולקירבה לשכינה, ואולם ניתן למצוא גם מדרשים ואגדות חז"ליות, המתארות גם עולם הבא שבו ההנאות הן גשמיות. על-פי האחרונים, סעודה מפוארת ואנינה, יין ונשים - זה מה שיקבלו המאמינים שיזכו להגיע לגן עדן, כשהתפאורה מסביב היא צמחייה ומים (באופן מפתיע, או שלא, הבטחות דומות ניתנו גם בקוראן, כשתיאור הגן כמעט זהה לזה היהודי).

ב"מדרש סעודת גן עדן" נכתב כי הקדוש-ברוך-הוא יזמין את הצדיקים להיכנס לגן עדן, לאכול מהסעודה המוכנה להם מבעוד יום, ולשתות יין המשומר מענבי ששת ימי בראשית. מקורות אחרים בחז"ל מרחיבים לגבי התפריט שיוגש לשולחן: בתלמוד הבבלי (בבא בתרא, ע"ה) מוזכרת המנה הידועה

ביותר בגן עדן - הלא היא בשר לוויתן, שגם הוא, לפי האגדה, נברא כבר בששת ימי הבריאה.

פריט נוסף בסעודה הוא שור הבר, הקרוי גם "בהמות". שור בר זה הוא אחד משני שורי הבר שנבראו אף הם בששת ימי בראשית, זכר ונקבה, והם אינם קיימים היום, מאחר שלפי האגדה, חשש האל שהם יחריבו את העולם משום שהיו ענקיים וחזקים באורח יוצא-דופן (שם, ע"ד).

אגדות חז"ל אף מציינות את אופן שימור המזון לצדיקים בגן-העדן, על-ידי האל עצמו. מיד לאחר בריאת העולם, כך מסופר, דאג אלוהים לשמר את טעמן של החיות המיועדות לצלחתן של הצדיקים בגן עדן בצורה המשובחת ביותר: את בשר זכר הלוויתן שימר במלח, וכך טעמו השתבח עם הזמן, ואת נקבת שור הבר שמר בקירור, כיוון שאין טעמה משתבח על-ידי שימורה במלח. ובלשונו של המדרש: "מה עשה הקב"ה? סירס הזכר, וצינן הנקבה - ושמרה לצדיקים לעתיד לבוא".

מכיוון שאין סעודה ראויה לשמה ללא יין משובח, גם בסעודת גן-עדן לצדיקים יישפך הנוזל האדום כמים. על-פי התיאור במדרש נוסף של חז"ל בתלמוד הבבלי, מדובר ביין שייסחט על-ידי הקב"ה. מדובר כאמור ביין מיושן במיוחד, מבריאת העולם - היש משובח מזה?

רגע, זה כשר בכלל?

אם כן, לפי היהדות, הצדיקים יזכו לאכול מזונות יחידים במינם, שלא היו ולא יהיו זמינים לבני העולם הזה - אפילו במחיר כספי רב. אלא שהלוויתן, מה מוזר, אינו שייך לחיות הטהורות, המותרות לאכילה על-פי התורה. למעשה, מדובר בחיה טמאה ואסורה לאכילה. כיצד ייתכן שדווקא לצדיקים הגדולים ביותר יוגש בסעודה מזון שאינו כשר? התשובה במדרש "ויקרא רבה" (יג, ג) היא: "כל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה, זוכה לראותו בעולם הבא". כלומר, הצדיקים בגן העדן יתענגו גם - או שמא במיוחד - על נבלות וטרפות שמנעו מעצמם בחייהם, כמין פיצוי על מה שחסרו.

ואם בעינוגים עסקינן, הרי שלפי מדרש זה אין די בסעודה. בדרך כלל, אחרי סעודה גדולה מקובל גם להשתעשע, ולצורך זה הלווייתן והבהמות יערכו כמין "מלחמת שוורים". ועל-כך מסופר: "כל בהמות ולוויתן הן קניגין של צדיקים לעתיד לבוא. וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה, זוכה לראותה בעולם הבא".

"קניגין" הוא מופע כעין מלחמת שוורים. מדובר במופע ראווה ושעשועים שבחייהם, מן הסתם, לא זכו הצדיקים לצפות בו, שכן הוא נאסר באופן חמור על-פי התורה וההלכה היהודית - הן משום צער בעלי-חיים, והן משום איסורים שונים נוספים. ושוב, לאחר מותם, בגן-עדן, זוכים הצדיקים לפיצוי, וצופים סוף-סוף במופע המרשים.

ואיך נראה גן עדן באיסלאם?

כאמור, גן העדן היהודי אינו שונה בהרבה מזה המוסלמי. מי שיטרח לקרוא את הקוראן, ובקיא גם באגדות חז"ל, יגלה כי תיאורי גני-העדן והגיהנום בחלק מהמקומות נושאים מאפיינים קרובים: "על יצועים רקומים, זה מול זה עליהם יסבו, ונערים בני אלמוות ביניהם יעברו, עם גביעים וקנקנים וכוס ממעיין. ראשם לא יכאב ולא ישתכרו, ועם פירות לבחירתם, ובשר עופות כאוות נפשם. ועלמות צחורות עור ויפות עין, צחות כפנינים חבויות. בינות עצי לוטוס שהוקצעו קוציהם, ועצי מוז עמוסי פרי, וצללים נטיים ומים נגרים, ופירות למכביר..." (מתוך הקוראן, בתרגום אורי רובין).

בעוד שחז"ל הבטיחו לצדיקים בעולם-הבא את היין הישן והמשובח ביותר, בקוראן הגדילו לעשות והבטיחו למאמינים כי בגן-העדן יוכלו לשתות ככל אשר יחפצו, וזה יגרום להם להנאה, בלי תופעות הלוואי

הכרוכות בשכרות: "ראשם לא יכאב ולא ישתכרו".

גם ההבטחה המפורסמת בקוראן ל-72 הבתולות, המוכנות ומזומנות למגיעים לגן העדן, נכתבה כך בקוראן: "אנחנו יצרנו אותן, ועשינון בתולות, עורגות, בנות גיל אחד...".

אף להבטחה זו יש בסיס השוואה לחז"ל, משום שבשני המקורות, היהודי והאיסלמי, מובטחים למאמינים עינוגים מיניים בגן-עדן. יתרה מזו, אחד הפירושים ל"בתולות" בקוראן, כך מציין המתרגם, הוא שמדובר בנשות המאמינים בעולם הזה, שיהפכו לבתולות וטהורות בגן-העדן עבור בני זוגן. במקרה זה "יצרנו" פירושו "הקמנו לתחייה", ולפי הפירוש הזה, המסביר כי מדובר בנשות המאמינים המקוריות, מצטמצמים מאוד ההבדלים בין ההבטחות להנאות המיניות בגן העדן על-פי חז"ל.