המלצות השבוע של ידיעות אמריקה (ניו-יורק)
סרטו של הבמאי ארנון גולדפינגר בג'יי.סי.סי, אירוע שנתי של ארגון מגדלי הכלבים, עיבוד סופר-מודרני למחזה קלאסי במטרופוליטן ועוד המלצות
קולנוע
The Flat (מומלץ!)
חובבי הקולנוע הישראלי כבר בטח הספיקו לסמן "וי" על צפייה ב"הדירה" (The Flat), סרטו הדוקומנטרי המשובח של הבמאי ארנון גולדפינגר. הסרט יצא בישראל כבר בשנה שעברה ומאז לא הפסיק לאסוף פרסים. בישראל הוא זכה בפרס "אופיר" היוקרתי לסרט הטוב ביותר ובפרס הבמאי בפסטיבל הקולנוע של ירושלים. ברחבי העולם ליקט הסרט זכיות בפסטיבלים יוקרתיים, כולל בפסטיבלי הקולנוע של בוואריה, ניו זילנד, טורונטו, קרקוב ומיניאפוליס (וזוהי רשימה חלקית!). גם בניו-יורק הוא זכה לאות הצטיינות בפסטיבל טרייבקה האחרון (על העריכה) ומאז הוקרן בעיר בהזדמנויות שונות. אם פספסתם, השבוע הוא יוצא להפצה מסחרית ברחבי ארה"ב כשבניו-יורק ניתן יהיה לראות אותו באולם הסרטים של ג'יי.סי.סי מנהטן. מעבר לעובדה שמדובר בסרט שעשוי במקצועיות מופתית, "הדירה" נשען על נרטיב מטלטל ומסקרן, שהחיים עצמם כתבו.הסיפור נפתח כשמשפחתו של הבמאי מתכנסת בדירתה התל אביבית של סבתו שזה עתה הלכה לעולמה. הסבתא, גרדה, עלתה לארץ מגרמניה בשנות הארבעים ומאז התנהגה כאילו היא עדיין בבתי הקפה של אירופה ולא חלילה בלבנט המיוזע, כולל שימור מושלם של התרבות ממנה היא באה בתוך העולם הפרטי שהיא בנתה לעצמה בדירתה המסוגרת. המשפחה, שהתכנסה כדי לעשות סדר בעזבון, נכנסת לפרויקט מיון משעשע, בו הם שולפים מהארונות מעילי פרוות שועל, כפפות מהודרות וסרוויסים נוצצים. ואז, כמה גזרי עיתון מצהיבים פותחים צוהר לעבר שעליו הסבתא מעולם לא דיברה. קצה החוט הזה שולח את הבמאי למסע ברחבי העולם במהלכו הוא חושף עוד ועוד סודות משפחתיים. לא נגלה לכם מה נחשף בסרט ורק נחזור ונמליץ על צפייה בו, שמשלבת במיומנות רגש, מתח ומיסתורין בתוך סיפור מרתק להפליא.
JCC in Manhattan, 331 Amsterdam Ave.
תיאטרון
Dead Accounts
השחקנית קייטי הולמס בת ה-33 היא כרגע אחד השמות החמים בהוליווד. אם למישהו היה ספק בקשר לכך, מספיק היה לראות מה קרה בוויליאמסבורג לפני כחודש, כשהולמס שוטטה לה לתומה לאורך בדפורד אווניו. לא ברור מה השחקנית חיפשה שם, אבל נוכחותה הצליח לנער את השלווה גם מההיפסטרים הכבדים ביותר, שאיבדו פתאום את כל הקול והאפתיה למראה הכוכבת, שהתחילה את הקריירה בסידרת הנוער המיתולוגית "דוסון קריק" והמשיכה להפקת שונות כמו "משפחת קנדי", לפני שהגיעה לפיסגה רכילאית בתור הרעיה ואחר כך האקס של טום קרוז. עכשיו היא פורעת את שטר הסקרנות הציבורית עם תפקיד ראשי ב-Dead Accounts, מחזה חדש בברודוויי מאת המחזאית תרזה רבק ("סמינר"). המחזה מספר על בחור ניו-יורקי (השחקן זוכה טוני נורברט ליאו בוטץ) שחוזר במפתיע לבית הולדתו בסינסנטי. הוא מתקבל על ידי משפחתו (הולמס מגלמת את אחותו), שבמהרה מחליפה את השמחה וההתרגשות בחשדנות וסקרנות. אמנם נחמד לראות אותו שוב בבית, אבל למה יש הרגשה שהוא בורח? ומאיפה, לעזאזל, הוא הרוויח את כל הכסף איתו הוא הגיע? כמה כסף? 27 מיליון דולר. לא נגלה את התשובה (רמז: שימו לב לשם המחזה), אבל כן נוכל לומר שמדובר בקומדיה שחורה ומתוחכמת לקהל בוגר, המתעניין יותר במחזה מתוחכם, יותר מאשר בכוכבת המשחקת בהצגה. כרגע ההצגה היא בהרצה למוזמנים בלבד והוא יפתח לקהל הרחב בעוד שבועיים בדיוק. אולם, כבר עכשיו ניתן להזמין כרטיסים באתר ומומלץ מאוד להקדים ולעשות זאת. השילוב של מחזאית משובחת, כוכבת ענקית וזמן הרצה מוגבל (ההצגה תרוץ במשך 16 שבועות בלבד) גרם לכך שמדובר בכרטיס החם בעיר.
www.deadaccountsonbroadway.com
אמנות
Rosemarie Trockel
לאמנית הגרמניה רוזמרי טרוקל יש אוסף עבודות מרשים. מאז שנות השבעים היא מתעסקת בנושאים רלבנטיים לתקופה, במיוחד בנשיות ובמקום של נשים בחברה. העבודות שלה מתעסקות במיניות, תרבות, יצירה, אהבה ועוד. היא יוצרת במגוון תחומים – ציור, פיסול, וידאו – ואף מתרחבת למחוזות שפחות קשורים לאמנות קלאסית כמו בגדים, כלי קרמיקה ואפילו רהיטים. את העיסוק בנושאים מוחשיים היא משלבת עם סגנון פנטסטי, צבעוני וקסום. ניו מיוזיאום, הממוקם בבאורי על גבול סוהו, פותח השבוע רטרוספקטיבה לטרוקל שכולל מאות (!) מעבודותיה לאורך השנים. כדרכו של המוזיאון, התערוכה שואבת את הצופה לתוכה ומקיפה אותו מכל הכיוונים. תחת הכותרת "קוסמוס" המוזיאון מקדיש את כל קומותיו לתערוכה ויוצר קוסמוס, עולם שלם, המבוסס כולו על דמיונה הפרוע של האמנית. לפני שהיא הגיעה לעיר התערוכה הוצגה באיטליה וזכתה לשבחים רבים. היא תוצג בניו-יורק עד סוף ינואר ואז תמשיך בנדודיה ללונדון.
The New Museum, 235 Bowery
חיות
Meet the Breeds
כל בעל כלב בעיר כבר יודע שלא ניתן לעשות טיול של כמה דקות בלי להיתקל בשאלה: "איזה סוג כלב זה?". כאן מאוד אוהבים לשים תוויות על הכלבים ועניין הגזעים והסוגים הוא נושא שיחה מרכזי בין בעליהם הגאים של ההולכים על ארבע. האמת, מדובר בנושא מרתק. כמו שהעיר הזו מלאה באנשים מסוגים שונים, כך גם יש כאן כלבים מכל סוג, גודל וצבע. אפשר להעביר שעות בגינה הציבורית ולהתבונן בכלבים השונים תוך כדי לימוד הסיפורים וההקשרים התרבותיים שלהם מרחבי העולם. השבוע לא צריך להתנחל בפארק ולקוות לראות חיות אקזוטיות. לא פחות מ-200 סוגים שונים יוצגו להנאת הציבור ב-Meet The Breeds, אירוע שנתי בחסות ארגון מגדלי הכלבים האמריקאי. קרנבל הפרווה הזה יתרחש במהלך סוף השבוע הקרוב (21-20) וחוץ ממאות כלבים יכלול גם עשרות סוגים שונים של חתולים וסביר להניח גם לא מעט פרעושים שיסתננו בלי שהוזמנו. כמו כן נזכה בהמון דוכנים מסחריים שיחלקו שלל דוגמיות, ממזון ועד צעצועים, וכן בתצוגות תכלית שונות. חוץ מהעובדה שמדובר בחיה מאוד חמודה, התצוגה תדגיש את ההיסטוריה הארוכה שבה בני אדם הינדסו כלבים וגם חתולים כדי לייצר או להשביח את הגזעים המועדפים עליהם. בתמונה: הכלבלב הפרטי של המדור – הכלאה מופלאה של פינצ'ר ונמר (מתכון פרטי).
Javits Center, 249 W. 45th St
אופרה
The Tempest
מטרופוליטן אופרה נחשב לאחד מבתי האופרה המובילים בעולם. למרות כל השבחים, לאורך השנים נשמעו ביקורות על כך שהאופרה בוחרת תמיד ללכת על בטוח ולהשקיע את מרצה וכספה בהפקות ותיקות וממוסדות. למעשה, נדיר מאוד לראות במטרופוליטן הפקות חדשות ונועזות ולא קלאסיקות ותיקות, כך טענו המבקרים כנגד פיטר גלב, המנהל האמנותי של בית האופרה בשש השנים האחרונות. המצב עומד להשתנות השבוע כשבית האופרה יעלה את "הסערה" (The Tempest), אופרה המשלבת את המחזה האחרון (ככל הנראה) של שייקספיר עם מוזיקה של המלחין הבריטי בן זמננו, תומאס אדס. האופרה הוצגה לראשונה ב-2004 ברויאל אופרה בלונדון ומאז נדדה ברחבי העולם. בניו-יורק היא תבויים על ידי רוברט לפג' ויככבו בה סינדיה סיידן וסימון קינליסייד. העלילה נשמרה נאמנה למקור השייקספרי: פרוספרו, דוכס מילאנו חובב הכשפים, שהוגלה לאי בודד בלב ים עם בתו, מירנדה, מכשף סופה אימתנית השוטפת לחופי האי את אחיו הבוגדני שלקח את ממנו את הדוכסות. אוסף הדמויות המתכנסות על האי של פרוספרו בעקבות הסופה נפגשות בדרמה קומית בעלת היבטים פוליטיים וחברתיים מרתקים. העיבוד המוזיקלי הסופר-מודרני למחזה הקלאסי מעיד, אולי, על כיוון חדש ומבורך במטרופוליטן אופרה.
The Metropolitan Opera, Lincoln Center, 10 Lincoln Center Plaza
מחול
Ballet Next
לא רק האופרה זוכה השבוע לצביטה מרעננת בלחי. גם הבלט מגיע לעיר, לתיאטרון ג'ויס, בגרסה מעודכנת ורעננה יותר. מדובר ב-Ballet Next, להקה שמגדירה את עצמה כ"בלט קלאסי חדש". את הלהקה ייסדו הרקדנים מישל וויילס וצ'רלס אסקגרד, בוגרי "אמריקן בלט" ו"ניו-יורק סיטי בלט", והיא זוכה בינתיים להצלחה רבה. בביקור האחרון שלה העיר בשנה שעברה, הופיעו חברי הלהקה באולם מלא עד אפס מקום וגרפו ביקורות נלהבות. בעקבות ההצלחה הם חוזרים השנה לשבוע שלם של הופעות רצופות בהן יוצגו עבודות חדשות ומקוריות המשלבות ישן וחדש, קלאסי ומודרני, בערבוב מעניין ומושך. בתור בונוס, אנחנו מקבלים גם נקודה ישראלית: המחולות ילוו במוזיקה חיה שינגן נגן הצ'לו הישראלי אלעד קבילו.
The Joyce Theater, 175 Eighth Ave
פסטיבל
Repair
במסורת היהודית משמעות המונח "תיקון עולם" הוא שינוי, שיפור ואף מהפך בחיים הפרטיים בשאיפה ליצירת שינוי ברמה הגבוהה ביותר. המונח מדגיש את החשיבות של כל אדם לפעול למען "תיקון" סביבתו ושדרוג האווירה לטובת הכלל. ברוח האהבה והנתינה, נערך בשבועות האחרונית בג'יי.סי.סי מנהטן פסטיבל בשם Repair המאגד לתוכו הופעות תיאטרון, מחול, מוזיקה, ריקוד ועוד שכולם בסימן תיקון. המשותף לכל האמנים המשתתפים הוא שיצירותיהם מכוונות ליצירת קהילה ושיפור הסביבה על ידי הישענות על ערכים יהודים. בזמן שכל ניסיון לתקן את עולמנו הוא מבורך בעינינו, אנחנו התחברנו במיוחד ל-Imagining Madoff, מחזה חדש שיוצג במהלך סוף השבוע הקרוב. המחזה, שנכתב על ידי דב מרגולין, הוא מונולוג פיקטיבי של ברנרד מיידוף, הפושע כלכלי שהונה את לקוחותיו וגרם למיליארדים של דולרים להיעלם כלא היו מקרנות צדקה, פנסיה ועוד. המחזה מציג מונולוג פיקטיבי של מיידוף המספר על מסלול חייו שהוביל לתרמית הגדולה. מיידוף מתמקד בסיפורו של סלומון גלקין, ניצול שואה שאת כל כספו גזל מיידוף. במחזה מיידוף מתחרט על מעשיו ומייחל לגאולה ומחילה, מה שעוד לא קרה בעולם האמיתי. על החסות להצגה חתומה תנועת Occupy Wall Street, שלוחמת בתואמי מיידוף שעוד מסתובבים חופשיים ברחבי מנהטן.
JCC in Manhattan, 331 Amsterdam Ave.
פוליטיקה
Paley Docfest
אם יש לכם זכות הצבעה אנחנו מקווים שנרשמתם מבעוד מועד ואתם מתכננים ללכת ולנצל את זכותכם הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארה"ב ביום שלישי, 6 בנובמבר. כדי לוודא שבאמת תקבלו החלטה מושכלת, מומלץ לבדוק את Paley Docfest, פסטיבלים סרטים דוקומנטריים פוליטיים שיערך עד הבחירות ב-Paley Center for Media, מרכז החוקר את תפקידה של התקשורת המשודרת, הכתובה והאלקטרונית בחיינו. נכון שרוב הסרטים לא נוגעים ישירות בשאלה מי עדיף – אובאמה או רומני – אך כולם מתעסקים בנושאים פוליטים וייצוגם בתקשורת ומהווים קרקע לדיון ומחשבה לגבי מה הדרך הנוחה להתנהל. ביום רביעי הקרוב, 24.10, יתקיים במקום תת פסטיבל בשם Docu-Jam שמוקדש לסרטים תיעודיים שייצרו אנשים צעירים מרחבי ארה"ב. הסרטים מכסים מגוון רחב של נושאים – מהמתח הבין-גזעי ועד מערכת הבריאות – ובכולם מנשבת רוח אמריקאית צעירה. לפני שאתם שמים את הפתק בקלפי, מומלץ לבוא ולראות כיצד נראים הדברים דרך עיניים צעירות ממקומות שונים בארה"ב.
Paley Center for Media, 25 W. 52 St
