שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    איך משיגים עצמאות לאומית בהשתלת איברים?
    ככל שנעמיק ונמצה כאן בארץ את מירב הפוטנציאל לתרומות איברים מנפטרים ומתורמים חיים, כן יקטן הצורך של הממתינים להשתלת איבר לחפש לעצמם נתיבים זרים
    ניתוח השתלת הכבד שעבר ראש המוסד לשעבר מאיר דגן במרכז ההשתלות במינסק בבלרוס העלה שוב לסדר היום הציבורי שלנו את נושא מצוקת תרומות האיברים להשתלה ותיירות ההשתלות הנגזרת ממנה.

     

    במשך שנים רבות יצא שמה של ישראל לשמצה בקרב מדינות העולם כמדינה המייצאת רבים מחוליה הנזקקים להשתלת איבר למדינות בהם מתקיים סחר באיברים אלה. ישראל לא הייתה היחידה מבין מדינות העולם ממנה יצאו אותם "תיירי השתלות", אך היא התייחדה בעובדה שבניגוד לכל השאר היו ניתוחי ההשתלות שבוצעו בחולים הישראלים ממומנים כמעט במלואם על-ידי חברות הביטוח הישראליות או קופות החולים. מימון זה של ניתוחי ההשתלות בארצות הניכר נעשה בלא תלות במידת החוקיות של ביצוע הניתוחים או במידת היותם כרוכים בסחר באיברים המושתלים.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    רב קו - מאסטר בטרטור סטודנטים / יאיר נתיב

    ואז הוא הרביץ גם לבן שלי / רן (שם בדוי)

     

    דוגמה קיצונית ובולטת לשמצה בתחום היתה תיירות ההשתלות המסיבית מישראל לסין, מדינה בה המקור העיקרי לאיברים המושתלים הוא אסירים הנידונים למוות במערכת בתי המשפט או אזרחים המוצאים להורג בגין היותם מוגדרים על ידי השלטונות כמתנגדי המשטר. מימון ניתוחי ההשתלות של החולים הישראלים במדינה זו היווה מעין גושפנקא ישראלית רשמית למחצה לפעילות שהוקעה על ידי כל המוסדות הבינלאומיים כפשע נגד האנושות.

     

    בשנת 2008, חודש לפני שנחתמה באיסטנבול ההצהרה הבינלאומית למניעת סחרבאיברים להשתלה, חוקקה הכנסת את חוק השתלות האיברים הממלא את כל עקרונות ההצהרה ככתבם וכלשונם. החוק מגדיר במדויק מה הוא סחר באיברים וקובע עונש של שלוש שנות מאסר וקנס כבד לכל העוסק במכירה, קנייה או תיווך של איבר להשתלה, בין אם נעשה הדבר בתוך גבולות המדינה ובין אם מחוצה לה ואוסר במפורש על מימון ניתוחי השתלה בכל מדינה בה מתבצע הניתוח בניגוד לחוק באותה המדינה או אם נקשרבסחר באיבר כמוגדר בחוק. מיד לאחר חקיקת החוק הועברו ההנחיות המתחייבות ממנו לכל חברות הביטוח וקופות החולים ומימון השתלות האיברים הבלתי חוקיות בכל מדינה בעולם פסק. הפסקת מימון זה עצרה באחת את תופעת תיירות ההשתלות מישראל ליעדים בהם התקיים סחר באיברים. כך, למשל, חדלה לחלוטין נסיעת החולים הישראלים להשתלות איברים בסין. שימוש זה בחוק למניעת סחר באיברים זכה לתשבחות בינלאומיות רבות ושב ומועלה על נס בפורומים בעולם העוסקים בתחום כאות ומופת להתגייסות מדינה למניעת סחר באיברים.

     

    במקביל לאיסור סחר באיברים ותיירות השתלות בלתי חוקית, מכיל החוק סעיפים ייחודיים שנועדו להגדיל את מספר האיברים הנתרמים להשתלה מתורמים חיים ומנפטרים. עידוד תרומת כליות מהחי נעשה באמצעות הסרת חסמים כלכליים שהיוו עד כה מכשול לתרומות אלה, כגון מתן החזרים כספיים בגין אבדן ימי עבודה והחזר דמי ביטוח שונים לתורמי כליה מהחי שאושרו על ידי הוועדות המיוחדות שהוקמו למטרה זו.בעקבות צעדים אלה עלה בשנה החולפת מספר תרומות הכליה מתורמים חיים באופן ניכר מ-71 מקרים בשנת 2010 ל-117 מקרים בשנת 2011.

     

    תיירות השתלות מפוקחת 

    החוק מעודד גם תרומות איברים מנפטרים באמצעותהנחייה ייחודית מסוגה בעולם המקנה קדימות בתור לקבלת איבר להשתלה לכל מועמד שחתם על כרטיס התורם (כרטיס אדי) לפחות שלוש שנים בטרם קבלתו כמועמד להשתלה או שמשפחתו נתנה בפועל את הסכמתה לתרומת איברי יקירם מדרגה ראשונה שנפטר. יישומו של סעיף זה החל רק באפריל השנה אך כבר בשנה הקודמת ניכרה השפעתו, עקב הפרסום הרב שנלווה לחקיקתו. התוצאה הייתה עלייה ניכרת בשיעור החתימה על כרטיסי התורם והן עלייה משמעותית בשיעור הסכמה לתרומת איברים מנפטרים מ-49 אחוזיםבשנת 2010 ל-55 אחוזים בשנת 2011 .

     

    המגמה המסתמנת בתחום תרומת האיברים בישראל בעקבות חוק ההשתלות חיובית ומהווה בשורה טובה לאלף המועמדים להשתלת איבר בארץ אך היא רחוקה עדיין מלתת מענה לכולם. בכל מדינות העולם עולה מספר המועמדים להשתלה באופן ניכר על פני מספר תרומות האיברים ולכן נדרשת תמיד הגדרה נוקשה של הקריטריונים הרפואיים והחברתיים שיגבילו את הקצאת מצאי האיברים המוגבל. כך, למשל, נקבע במדינות רבות גיל מרבי של 65 לזכאות לקבלת תרומת לב או כבד, קביעה שנובעת לא רק עקב החוסר במספר האיברים הנתרמים אלא נסמכת גם על תוצאות ניתוחיות טובות פחות בהשתלות שבוצעו מעבר לגיל מרבי זה.

     

    הצהרת איסטנבול קבעה כיעד עקרוני לכל מדינות העולם נקיטה בכל האמצעים הנדרשים על מנת למצות את פוטנציאל תרומות האיברים מנפטרים ומתורמים חיים בתוך המדינה. ההצהרה, כמו גם חוק ההשתלות הישראלי, אינה אוסרת שיתוף פעולה בין מדינות בתחום ההשתלות לטובת עזרה בפתרון בעיות נקודתיות של חולים שלא נתן למצוא מענה למצוקתם בתוך מדינתם, כגון המקרה של מאיר דגן, ואולם התנאי לשיתוף פעולה זה הוא ששיתופי פעולה אלה לא יפגעו בצורה משמעותית בזכאותם של אזרחי המדינות נותנות הסיוע לקבל מענה השתלתי הולם בארצם. ברוח זו הותקנו במרבית מדינות העולם תקנות המאפשרות הקצאת אחוזים בודדים מכלל האיברים הנתרמים להשתלה מנפטרים בלבד (ולעולם לא מתורמים חיים) לטובת תיירי השתלות ממדינות אחרות. מובן כי תנאי הכרחי לקיומה של תיירות השתלות חוקית זו הוא איסור מוחלט על סחר באיברי הנפטרים הנתרמים ווידוא שלא נעשה כל שימוש בהכנסות הכספיות מהתהליך לצורך רכישת האיבר.

     

    ככל שנעמיק ונמצה כאן בארץ את מירב הפוטנציאל לתרומות איברים מנפטרים ומתורמים חיים, כן יקטן הצורך של הממתינים להשתלת איבר לחפש לעצמם נתיבים זרים והם יוכלו לזכות בהצלת חייהם קרוב למשפחתם וליקיריהם וליהנות מרמתה הגבוהה של רפואת ההשתלות הישראלית.

     

    פרופ' יעקב (ג'יי) לביא הוא מנהל היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא, יושב ראש ועדת השתלות הלב והריאות במרכז הלאומי להשתלות ונציג ישראל בוועדת המעקב הבינלאומית ליישום הצהרת איסטנבול נגד סחר באיברים.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "איך משיגים עצמאות לאומית בהשתלת איברים?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אין עדיין מענה לכולם. יעקב (ג'יי) לביא
    לא עמד בקריטריונים בארץ. מאיר דגן
    צילום: עופר עמרם
    מומלצים