שתף קטע נבחר
צילום: shutterstock

זוג תבע: מכרו לנו בית עם חריגות בנייה

בני זוג שרכשו בית בצפון ת"א תבעו את המוכרת, בטענה שלא יידעה אותם על חריגות בנייה - ודרשו פיצויים בגין ירידת ערך הבית. אך המוכרת טענה כי מכרה את הבית במחיר מופחת בשל חריגות הבנייה שהזוג ידע עליהן היטב. מה קבע ביהמ"ש?

איך נוהגים כשמגלים חריגת בנייה בבית חדש? עורך דין ואשתו, שרכשו בית צמוד קרקע בצפון תל-אביב תמורת 620 אלף דולר, טענו כי לאחר חתימת ההסכם נודע להם שבבית יש חלקים רבים ללא היתר בנייה. עובדה זו הפחיתה את ערך הבית ב-404,708 שקלים.

 

פסקי דין נוספים בערוץ הנדל"ן :

 

בתביעה שהגישו נגד המוכרת לבית משפט השלום בתל-אביב, ביקשו בני הזוג לקבל את הפיצוי המוסכם בהסכם המכר, בסכום של 60 אלף דולר וכן פיצוי בגין ירידת הערך. בני הזוג טענו כי המוכרת הציגה להם מצג שווא, לפיו אין חריגות בנייה, והצהירה על כך גם בהסכם - ומשכך עליה לפצות אותם.

 

מנגד, טענה המוכרת כי בני הזוג ידעו היטב על חריגות הבנייה עוד בטרם החתימה על ההסכם, ואף ראו אותן במו עיניהם - וזו הסיבה שהסכימה למכור להם את הבית במחיר נמוך ממחיר השוק.

 

לטענתה, היא הצהירה בהסכם כי למיטב ידיעתה אין חריגות, לאחר שעורך הדין התחייב לפטור אותה מכל אחריות הנוגעת לחריגות ולקחת על עצמו את הטיפול בנושא. עוד טענה כי בכל מקרה, אין זה הגיוני שעורך דין לא יבדוק תוכנית בנייה של בית שהוא עומד לרכוש.

 

המומחה שמונה מטעם בית המשפט, על מנת לבדוק את חריגות הבנייה בבית, ציין בחוות דעתו כי גם בני הזוג ביצעו בנייה ללא היתר, ועורך הדין הודה בכך.

 

"חוטא לא יצא נשכר"

השופטת יעל אחימן קיבלה את התביעה בחלקה בלבד, בקובעה כי אף לא אחד מהצדדים לא מסר גרסה אמיתית ומלאה. נפסק כי אין זה הגיוני שהתובע לא נחשף לחריגות הבנייה, בין היתר משום שמדובר בעורך דין שיודע היטב כי בדיקת המצב התכנוני של הבית הוא עניין בסיסי ביותר בעסקאות מקרקעין.

 

השופטת ציינה כי כיוון ששתי הגרסאות אינן מהימנות, היא נאלצת להרכיב את האמת בעצמה, וקבעה כי ככל הנראה, המוכרת יידעה את בני הזוג על החריגות, אלא שהציגה אותן כשוליות וככאלה שניתן להכשיר, וכי הם החליטו לרכוש את הנכס למרות זאת, בשל המיקום והמחיר הנמוך.

 

"שני הצדדים פעלו האחד כלפי משנהו בחוסר תום לב תחת מסווה של גילוי לב", כתבה השופטת. היא קבעה כי מאחר שאכן יש בבית חריגות בנייה והמוכרת הפרה את חובת הגילוי שלה, עליה לפצות את בני הזוג בפיצוי המוסכם. ואולם, לאור חוסר היושר שלהם, יופחת הפיצוי לכדי מחצית.

 

באשר לירידת הערך, נקבע כי הגם שהמומחה קבע כי ערך הדירה אכן ירד (אם כי ב-200 אלף שקל פחות ממה שטענו בני הזוג), לא ייפסק פיצוי ברכיב זה.

 

"... אדם הבא לריב את ריבו בקשר לנזקי הפרת חוקי התכנון והבנייה, צריך לבוא לבית המשפט ב'ידיים נקיות' ולא בכאלה המוכתמות אף הן באותו מעשה עברייני, במיוחד כשמדובר באדם שהוא עורך דין על פי עיסוקו", כתבה השופטת. היא ציינה שבבסיס החלטתה עומדות אמות מידה מוסריות, כך ש"חוטא לא יצא נשכר".

 

לפיכך נפסק כי המוכרת תפצה את הרוכשים ב-30 אלף דולר בלבד, וכן תשלם 25 אלף שקל הוצאות ושכר טרחה, כיוון שהכבידה על ההליך.

 

עו"ד אברהם קידר, העוסק בדיני מקרקעין, מסביר כי "עקרונות העל של חובת תום הלב וידיים נקיות, גרמו לדחיית תביעה בגין ירידת ערך של נכס מחמת 'אי גילוי חוזי'. טענת רוכש הנכס כי המוכרת הסתירה עבירות בנייה נדחתה על ידי בית המשפט למרות האמור בחוזה, כיוון שהרוכש ידע על העבירות, אשר לא קיבלו ביטוי בהסכם הכתוב".

 

עוד מוסיף עו"ד קידר כי "פסיקת בית המשפט במקרה זה נובעת מהתפיסה, לפיה אמות מידה מוסריות חוסמות אדם מלהעלות טענות הנוגדות דפוסים חברתיים שהוטמעו במשפט, כגון תום לב ונקיון כפיים. כך שכדברי בית המשפט, מושתק אדם מלהעלות טענות חסרות כנות ויושר".

 

עיון בפסק הדין

 

לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים