שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יום האנימציה הבינ"ל: מתקדמים תוך כדי תנועה
    ברחבי העולם מציינים את יום האנימציה הבינלאומי - 120 שנה אחרי ההקרנה הראשונה אי פעם באוקטובר 1892. כפיר רם סוקר את קורות התמונה הנעה, ותוהה מי בעצם המציא את הקולנוע?

    באמצע המאה ה-19 הומצא במקביל בבריטניה, בארצות הברית, בבלגיה ובאוסטריה צעצוע ייחודי שזכה לכמה שמות: זאוטרופ, פנקיטוסקופ או סטרובוסקופ. הצעצוע, שהיה מבוסס על המצאה סינית בת כאלפיים שנה, איפשר להציג רצף של 12 תמונות בתנועה דרך חור הצצה קטן.

     

    הצפייה היתה מוגבלת לאדם בודד וההקרנה היתה קצרצרה ובפורמט קטנטן. צעצועים מסוג זה היו הדרך היחידה בזמנו להציג אובייקט בתנועה. הם היו פופולריים במיוחד בקרב האליטה של אנגליה הוויקטוריאנית.

     

    אנימציות ממכונת הפראקסינסופ של אמיל ריינו. כך זה נראה

     

    בשנת 1876 יצר הממציא הצרפתי שארל-אמיל ריינו את הפראקסינוסקופ - מכשיר גדול מעט יותר, עם חורי הצצה מסביבו, שאיפשרו למספר אנשים בו זמנית לצפות בתמונות הזזות. המכשיר שוכלל עוד יותר בשנת 1878, עם היכולת לשלב בין דמות בתנועה לבין רקע קבוע, ולאחר מכן שוב ב-1890, עם היכולת להקרין את התמונות על מסך. אולם בשלב זה, ההקרנה היתה מוגבלת עדיין ל-12 תמונות בלבד, והיוותה לא יותר משעשוע קצרצר.

     

    מתוך "Pauvre Pierrot" - הקרנת אנימציה ראשונה
    מתוך "Pauvre Pierrot" - הקרנת אנימציה ראשונה

     

    ואז זה קרה: ב-28 באוקטובר 1892, הציג לראשונה ריינו במוזיאון גרבין בפריז, את "התיאטרון האופטי" ("Theatre Optique"). זו היתה מכונה גדולה, המורכבת מגלגל בקוטר של כמטר אחד ומאוסף של מראות, עדשות ופנסים. היא איפשרה להקרין סרטי אנימציה קצרים על-גבי מסך לבן. במעמד זה, שחשף לעולם את מפגן התנועה הנעה הראשון שהוקרן אי פעם בחדר אחד בפני קהל גדול, הציג את הסרטון "Pauvre Pierrot" ("פיירו המסכן"):

     

    הסרטון "Pauvre Pierrot". פריצת דרך

     

    ההבדל המהותי בין מכונה זו לקודמותיה היה היכולת להקרין רצף גדול של כמה מאות פריימים, ובכך לספר סיפור. זו היתה הפעם הראשונה בה ניתן היה לחזות בסרט שלם על גבי מסך, באופן דומה להקרנות הקולנועיות שאנו מכירים היום.

     

    ריינו לא רק המציא ויצר את התיאטרון האופטי, אלא גם צייר והנפיש בעצמו את סרטי האנימציה שהוקרנו בו, ובנוסף שימש גם כמקרין שסובב את גלגלי הסרט. בהקרנת הבכורה של התיאטרון האופטי, הקרין ריינו שלושה סרטים באורך כולל של כ-15 דקות. כל סרט הורכב מכ-500 עד 600 ציורים שונים. בסך הכל צייר ריינו כמה אלפי ציורים. הקרנות הסרטים לוו על ידי פסנתרן, שניגן את פס הקול במקביל להקרנה.

     

    כך זה עבד. התיאטרון האופטי של אמיל ריינו

     

    הקרנות התיאטרון האופטי הקדימו במספר שנים את הקרנות הקולנוע הראשונות. הן היו ארוכות יותר ובעלות עומק סיפורי ניכר - זאת בניגוד לסרטים הראשונים של האחים לומייר ושאר חלוצי הקולנוע המצולם, שהתמקדו בתחילה בתיעוד המציאות. למעשה ניתן לומר שהקולנוע כולו החל את דרכו באותה הקרנה של אמיל ריינו משנת 1892, ולא ב"רכבת יוצאת לתחנה" של האחים לומייר משנת 1895, שנחשב ליצירה הקולנועית הראשונה.

     

    כרזה של ה"Theatre Optique"
    כרזה של ה"Theatre Optique"

     

    התיאטרון האופטי היה הצלחה אדירה. שלושת הסרטים שיצר ריינו הוקרנו במשך שמונה שנים ברציפות, והביאו למוזיאון קהל שמנה כחצי מיליון איש. הצלחה זו התוותה את הדרך להולדתה של אמנות האנימציה.

     

    "Autour d'une cabine" - סרטו של אמיל ריינו מ-1895

     

    התיאטרון האופטי כלל את כל הרכיבים שאנו מכירים עד היום בסרטי אנימציה: קהל הרוכש כרטיסים, יושב באולם רחב וצופה בסיפור קצר שמורכב מרצף ארוך של ציורים. הסרט מוקרן על-גבי מסך, בליווי פסקול מוזיקלי, והקהל חווה במהלכו חוויה קולנועית מלאה, עם דמויות, רקעים, וסיפור בעל משמעות.

     

    בשנת 2002 החליט ארגון האנימטורים הבינלאומי (ASIFA), לייסד את יום האנימציה הבינלאומי, לציון הקרנת האנימציה הראשונה והולדתה של אמנות האנימציה. היום הוא מציין 120 שנה מיום היסטורי זה, והחגיגות לציונו מתקיימות מסביב לעולם, וגם כאן בישראל.

     

    האנימטור כפיר רם הוא המנהל המקצועי של המכללה הישראלית לאנימציה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "יום האנימציה הבינ"ל: מתקדמים תוך כדי תנועה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים