בבחירות 2013, עלה ירוק שואפים למשהו אחר

(מלצרית מניחה את הקפה של מנדל ואת הקולה לימון עם הרבה קרח של שוקו. "עוד משהו?" לא תודה)

מנדל: אתה מבין, אתה כבר לא שומע את זה יותר ברחוב.

שוקו: שומע מה?

מנדל: את ה"אין לי למי להצביע, הפעם אני מצביע עלה ירוק".

שוקו: עניינת אותי, תמשיך.

מנדל: כי עד הבחירות ב-2009 היית שומע אותם - את אלו שנמאס להם ומצביעים דווקא עלה ירוק, ופתאום זה מרגיש כמו הסוף, שהשיא מאחוריהם. בואנ'ה, ב-2003 הם גירדו מנדט וחצי וכמעט נכנסו.

שוקו: איפה הקולה לימון שלי, כמה זמן לוקח לה?!

מנדל: זה פה, מול העיניים שלך. בקיצור מעניין אם בבחירות הקרובות הם ירוצו למרות הכול.

שוקו: מי?

מנדל: עלה ירוק.

זה היה שילוב מעניין וחתרני בין מחאה לאג'נדה. מכנה משותף שחיבר בין תחושת המיאוס מהקיים לבין תחושת המחנק של תחילת העשור הקודם. כשהגיחה לראשונה בבחירות 1999, לא מעט גבות הורמו כשמפלגה שחורטת על דגלה את השימוש בקנאביס רצה לכנסת. כשנודעו התוצאות התברר שיש כאן משהו, שזו אמירה חברתית שאמנם לא מספיקה כדי לתפוס מושב במשכן אבל מספיק גדולה כדי שלא יהיה אפשר להתעלם ממנה. 34 אלף איש שלשלו בקלפי "קנ" - אחוז מכלל המצביעים.

השתיל הזה שנזרע ב-1999 הלך וצמח, ב-2003 כמעט 38 אלף בחרו בהם. השיא הגיע ב-2006: לא פחות מ-40,353 ישראלים הצביעו עלה ירוק, 1.3% מהמצביעים בבחירות שבהן אחוז החסימה הועלה לשני אחוזים. מתבקש היה שבבחירות 2009 תהיה עוד קפיצת מדרגה. ברוח התקופה, גם לעלה ירוק הוצנח טאלנט לראשות המפלגה, הקומיקאי גיל קופטש, האיש שפעם כמעט הפיל ממשלה על פרשת השבוע. זה נגמר ב-13,132 מצביעים בלבד.

זה חוקי רק ב"תיקון עולם" - בית המריחואנה הרפואית(צילום: ירון ברנר)

יש הרבה הסברים ותירוצים לכישלון של עלה ירוק בקלפי. מבצע עופרת יצוקה שינה את סדר היום למדיני-ביטחוני; כן, היה ספין ציפי או ביבי שהשפיע גם על המפלגות הקטנות; ונכון, היה גם הפיצול הפנימי המוזר (זוכרים את האיחוד בין ניצולי השואה ליוצאי עלה ירוק? מאז, אגב, התפרק האיחוד. ניצול השואה יעקב כפיר הלך לעולמו. היום פליטי עלה ירוק קוראים לעצמם מפלגת הפיראטים ורצים לכנסת, אבל זה כבר עניין אחר).

והיה את קופטש, שלקח את עלה ירוק לכיוון אחר. סאטירי, נוקב. הוא הצטלם על הקבר של בן גוריון מעשן ג'וינט והפך את המרוץ לכנסת לבדיחה, שהפכה לסדרה בכבלים.

קופטש ב-2009. "עשה מאיתנו ליצנים"(צילום: ירון ברנר)

(צילום: ירון ברנר)

(היובש הגדול: תקופת בצורת קשה באספקת הקנאביס בגלל שילוב משוער של פעילות משטרתית מוגברת, סגירת גבולות בין מצרים ומדינות יצרניות ובעיות אקלים)

קופטש על קבר בן גוריון ב-2009: 

הקמפיין ב-2009, טוענת גלבר, ממצביעי עלה ירוק, הפך את הסוגיה לבדיחה לא מוצלחת וגרם נזק לרעיון שעמד מאחורי המפלגה. "בזמן שמובילי הלגליזציה בעולם מסתובבים בחליפות ועניבות ומדברים בפרלמנטים כמו בני אדם, ישב קופטש על הקבר של בן גוריון ועישן בזלזול. זו התנהגות מבזה, בגללו רואים בציבור המעשנים ליצנים סטלנים".

לגלגל שיחה

כמו גלבר, גם עו"ד דקל עוזר מאמין ברעיון של עלה ירוק, אבל לא בדרך שבחרה להגיע אליו. מי שהיה בעברו יועץ משפטי ליו"ר העבודה שלי יחימוביץ' והיום מתמודד בפריימריז של המפלגה, טוען שהדרך היחידה לקדם את הנושא היא ברצינות, מתוך מפלגה גדולה קיימת. עלה ירוק, סבור עוזר, כרתה את הענף שעליו ישבה, כשבחרה בסאטירה הבוטה כאסטרטגיה.

"הם עכשיו בסיטואציה שהציבור לא מאמין להם, הציבור רוצה אנשים רציניים בכנסת", אומר עוזר. "קופטש עשה מזה בדיחה והוא גרם למפלגה נזק אלקטורלי אדיר. הוא לקח נושא כבד משקל ועשה ממנו צחוק, הציג אנשים כסטלנים. אנשים על ג'וינט נכנסים לכלא, מקבלים רישום פלילי, נפגעת להם הקריירה. מה מצחיק בזה?"

דקל עוזר. אנשים נכנסים לכלא, מה מצחיק בזה?(צילום: ירון ברנר)

קבוצת "לגליזציה עכשיו" הוקמה בתקופת "היובש הגדול"(צילום: ירון ברנר)

שוקו: דיברת עם קופטש?

מנדל: ניסיתי.

שוקו: נו?

מנדל: לא הבנתי כלום.

שוקו: מה יש להבין - עלה ירוק מתמודדים בבחירות או לא?

מנדל: שאלה טובה, רק שנראה לי שקופטש בעצמו לא סגור על התשובה. הוא לא ברור, כן, לא, אולי, בטוח שכן, או שלא.

שוקו: אז תתקשר לבועז וכטל, מייסד עלה ירוק, גלגל איתו שיחה.

שוקו: לפזר את מסך העשן (מלצרית, אפשר עוד קרח?)

מנדל: תגיד, מה יש לך מהקולה לימון?

וכטל. הפעם מבטיח חליפות ועניבות(צילום: ניב קלדרון)

(צילום: ירון ברנר)

וכטל הוא מייסד עלה ירוק, הוא גם האיש שגלגל בראשו את הרעיון שהביא בסופו של דבר את קופטש להנהגת המפלגה - אחרי שאברי גלעד אמר לו לא. בעקבות שלושה כישלונות לעבור את אחוז החסימה, וכטל האמין שאולי דווקא המנהיגות של קופטש והפרופיל הגבוה שיביא איתו יצליחו להרים את המפלגה אל מעל הרף שיכניס אותה לראשונה אל בית הנבחרים. ההימור הזה נכשל, בינתיים. הוא לא מצטער עליו.

- אבל הציבור לא אהב את הבידור הזה, עובדה שאיבדתם הרבה קולות.

"קופטש לקח את זה לאן שלקח וקיבלנו מה שקיבלנו, אתה יודע מה, אני רוצה שהפעם זה יהיה קצת יותר רציני - זו השאיפה שלי, והתחושה שלי שהוא יהיה יותר רציני הפעם. יופיע רק בחליפות ועניבות וידבר כמו פוליטיקאי ואז נראה מה שווה הרצינות הזו".

- אז אתם רצים?

"ברור. עוד לא החלטנו באיזה מתכונת, אבל אנחנו במשחק גם הפעם".

"יש לנו סניפים לא רשמיים בכל בית רביעי בישראל".

נתח משיא העולם(צילום: ירון ברנר)

"קרן אור במדינה שלנו"(צילום: ירון ברנר)

אם לא לגליזציה, מדיקליזציה

מנדל: הסיטואציה היום אחרת. ב-1999 כולם הסתכלו בזלזול על היצור המוזר הזה - מפלגה שתומכת בלגליזציה של סם, ראו בהם אנרכיסטים שרוצים לערער על השיטה. אבל היום הדיון התבגר יחד עם המשתמשים.

שוקו: משהו קרה בשנים האלה, גם אם לא היה ייצוג בכנסת. מריחואנה רפואית, למשל, היא דבר מקובל וישראל הפכה שיאנית העולם במספר האישורים ביחס לאוכלוסייה. יש אפילו חברי כנסת שכבר תומכים בהתרת השימוש או לפחות מתנגדים להפללת מעשנים.

עו"ד עוזר, שמתמודד בפריימריז בעבודה, בונה על הקנאביס כטיקט שלו בדרך לכנסת. "כשהעליתי את הנושא במפלגה לא האמינו שאני רציני, אבל אני משוכנע שיש כמות עצומה של תומכים בשינוי מדיניות ההפללה בכל הקשור לקנאביס. אפילו שלי יחימוביץ' תומכת בנושא, גם אם היא לא תקדם אותו משיקולים לאומיים. השינוי, אם יבוא, יגיע רק מתוך מפלגה גדולה עם אג'נדה רחבה. לא רק בנושא אחד שנוי במחלוקת".

שוקו: הלו קופטש, מה המצב?

קופטש: הכול בסדר.

שוקו: אנחנו מנסים להבין אם זה עדיין רלוונטי, אתה רץ? לא רץ?

קופטש: האמת, לא יודע אם בא לי לעשות את זה שוב, ובטח עכשיו כשכולם מחקים אותי, כל המרב מיכאלים והעפר שלחים, האמיצים למיניהם שראו אותי רץ והחליטו עכשיו לעשות את זה גם.

שוקו: אומרים עליך שלקחת את הגאג* הזה רחוק מדי, על חשבון המפלגה.

* (גאג/gag הוא בדיחה, צחקיק, מערכון, קטע קומי מצולם)

קופטש: אז אני אומר לך בפירוש שוקו, שאם אני אחליט לרוץ גם הפעם זה יהיה גאג וגם אם אבחר לכנסת זה יהיה גאג וגם אם אני אהיה שר ביטחון זה יהיה גאג. אנשים אומרים גאג כאילו זה דבר רע, אבל בינינו, רק מי שלא לוקח את עצמו ברצינות הוא התקווה האמיתית, האסון של הפוליטיקאים זה שהם לוקחים את עצמם ברצינות.

שוקו: כן אבל מה זה אומר לגבי עלה ירוק, פזר לי את העשן סביבכם. לאן זה הולך?

קופטש: אנחנו מחכים לתשובות מהתנועה הירוקה, ממפלגת הנכים, אולי בסוף נרוץ כולם יחד כגוש ירוק. מצטער חביבי, אני חייב לסיים, הגעתי לים לגלוש קצת - זה עושה לי טוב לגב.

עם ג'וינט ענקי מול הכנסת, בקמפיין 2009(צילום: ירון ברנר)

קופטש מצביע ב-2009. הגידו קנ(צילום: ירון ברנר)

מנדל: מה אמר?

שוקו: שהוא בים הולך לגלוש, זה עושה לו טוב לגב.

מנדל (מכחכך בגרון): אתה יודע מה אומרים - עולם ורוד רואים רק דרך עיניים אדומות.

שוקו: אתה בסדר?

מנדל: יבש לי בגרון.

שוקו: תרטיב אותו עם קולה לימון.