שתף קטע נבחר
 

גלשתם בפייסבוק בעבודה? אפשר לפטר אתכם

עובדים רבים מעבירים את הזמן במשרד בגלישה באינטרנט ובעיקר בפייסבוק. כיצד מתייחס לכך החוק, והאם המעסיקים בעד או נגד? מומחה בדיני עבודה: "זו בטלה על חשבון המעסיק". מעסיק: "יש מי שיוצא לעשן ויש מי שגולש ברשת"

מעדכנים סטטוסים ועושים לייק לתמונות בזמן העבודה? חשוב שתדעו שהמעביד רשאי לחסום את האפשרות לגלישה לאתרים באינטרנט בשטח בית העסק, בין אם מהמחשב הנייח או הנייד ובין אם באמצעות הסמארטפון. עם זאת, מסתבר שמעסיק שבוחר לעשות זאת, נדרש שיידע את עובדיו.

 

 

גלישה בשעות העבודה באופן שלא מקדם את עסקיו של המעביד, יכולה להיחשב עבור מעסיקים רבים בזבוז זמן שאמור להיות מוקדש לעבודה. פעילות זו עלולה לפגוע בתפוקת העובד, ובעקיפין במעסיק שמצפה כי העובד לא יעסוק בעניינים פרטיים.

 

עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מסביר כי בעבר המעסיקים הצליחו להתגבר על בעיית הגלישה באינטרנט על ידי חסימת האפשרות לגלוש ממחשביו לאתרים מסויימים.

 

במציאות של היום, כאשר כמעט לכל עובד יש סמארטפון המחובר 24/7 לאינטרנט, מעסיקים רבים מוצאים עצמם שוב נאלצים להתמודד עם תופעה זו.

 

"הבעיה האמיתית בגלישה בפייסבוק היא לא עצם הגלישה עצמה, אלא ההתמכרות לה", אומר יואב חיים, מנהל הגיוס ברשתות חברתיות של דיאלוג, חברת ההשמה למקצועות ההיי-טק.

 

"אם מסתכלים על השעות בהן אנשים נמצאים בפייסבוק הכי הרבה, רואים שהעלייה בכמות השיחות בפייסבוק ניכרת החל מהשעה 7:00 בבוקר, מגיעה לשיאה באיזור השעה 10:00, ונמשכת ברמה דומה עד איזור השעה 19:00".

 

"על פי הבלוג הרשמי של אתר קיצור הכתובות bit.ly", מוסיף חיים, "הגלישה מפייסבוק מזנקת החל מהשעה 9:00 בבוקר ודועכת לקראת השעה 16:00".

  

"אם זה מה שנהוג בעולם - הרי שישראל לא תיוותר מאחור וישראלים רבים גולשים בפייסבוק. כן, גם בזמן העבודה", הוא מוסיף. 

 

זו עבריינות?

גולש בפייסבוק במהלך העבודה - זו עבירה?

עו"ד לפידור מסביר כי עיקרון בסיסי בדיני עבודה הוא שעובד זכאי לשכר בגין הזמן שהעמיד את עצמו לרשות המעסיק וכאשר העובד גולש באינטרנט להנאתו, הרי שמדובר בזמן שבו לא העמיד את עצמו לרשות המעסיק, זמן שעבורו אינו זכאי לקבל שכר מהמעסיק.

 

"אם נקרא לילד בשמו, מדובר בהתבטלות על חשבון המעסיק, התבטלות המלווה בהפרה של חובת העובד להעמיד את עצמו, כשרונו וזמנו בשעות העבודה לטובת מקום העבודה, בתמורה לשכר שהוא מקבל מהמעסיק", אומר לפידור. "נכון להיום, נדמה כי טרם נולד העובד שפנה למעסיק ואמר לו: תדע לך שהיום בין 10 ל-11 הייתי בפייסבוק ועל כן אל תשלם לי שכר בגין השעה הזו".

 

לפידור סבור, כי ניתן אולי לראות בגלישה בזמן העבודה התנהגות הנחשבת לעבירת קבלת דבר במרמה. אך גם בלי להרחיק לכת לפן הפלילי, ניתן לראות בכך עבירת משמעת של אי ציות להוראות הנהלה בקשר לעבודה. זאת, בהנחה שהמעסיק הודיע שאסור לגלוש באינטרנט למטרות פרטיות בזמן העבודה.

 

לדבריו, עבירה זו יכולה להגיע עד לכדי הפרת משמעת חמורה, שהעונש בגינה, על פי תקנון העבודה בתעשייה, נע מהתראה ועד לפיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים.

 

מתי זו הפרת משמעת?

אין סרגל מדויק המודד כמה זמן של גלישה בפייסבוק בזמן העבודה הוא "רק" אי ציות להוראות ההנהלה, ומתי הוא מהווה הפרת משמעת חמורה. עם זאת ניתן לומר, שככל שמשך הזמן שהעובד גלש בפייסבוק ארוך יותר, ומספר הפעמים שעשה זאת גדול יותר - כך הפעולה תחשב לחמורה יותר.

 

לפיכך, מסביר לפידור, ככל שהעובד בכיר יותר וככל שהוא התבקש לחדול מגלישה בפייסבוק מספר רב יותר של פעמים, כך רבים הסיכויים שבית הדין לעבודה ייטה לראות בכך עבירת משמעת חמורה.

 

"למראית עין נדמה שלמעסיקים יש סיבה לכעוס, אבל חשוב לסייג", סבור חיים. "זה שמישהו נכנס לפייסבוק לא בהכרח אומר שהוא גם פעיל בו במשרה מלאה. סביר להניח שעובדים נכנסים, כותבים משהו, מגיבים על משהו אחר, עושים לייק לתמונה וחוזרים לעבוד, כך שלא מדובר בגלישה רציפה שמכלה זמן רב".

 

לדברי חיים, "סייג חשוב ביותר עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת מלבורן בסוף 2011, ומצא כי למרות 'בזבוז הזמן' ברשתות החברתיות, עובדים שגולשים ברשתות חברתיות, היו ב-9% יעילים יותר בהשוואה לעובדים שלא גלשו ברשתות חברתיות כלל.

 

"ממצאי מחקר זה נתמכים על ידי מחקר אחר, שבוצע באוניברסיטת קולרדו בשנת 2004, ומצא שעובדים שנחשפו לתנאי עבודה נעימים יותר, היו יעילים ב-8% יותר מחבריהם שלא נהנו מתנאים אלו. שני המחקרים הללו, כנראה, מוכיחים את האמרה העממית: עובד מאושר הוא עובד טוב".

 

זה הנייד שלי

לגבי הסמארטפונים, לפידור מסביר כי "עובד שיודע שהמעסיק מנטר את מעשיו בזמן העבודה יימנע מלעסוק בענייניו האישיים בשעות העבודה למשל ובכלל זה לגלוש בפייסבוק".

 

אך מה כאשר מדובר בסמארטפון בבעלות העובד ובהיעדר הסכמה מפורשת של העובד? במקרה שכזה ברור שהמעסיק לא רשאי להתקין עליו תוכנה ו/או כל אמצעי אחר שבודק לאיזה אתר ומתי העובד גולש ומתי.

 

במקרה כזה על המעסיק למצוא פתרונות אחרים על מנת למנוע מהעובד לגלוש בזמן העבודה, כמו לאסור על העובד להכניס טלפון סלולרי חכם למקום העבודה או לחייב את העובד לסגור את הסמארטפון בשעות העבודה.

 

לעומת זאת, לפידור מסביר כי אם הסמארטפון הוא של המעסיק, ניתן לחסום אותו מפני גלישה לאתרים שאינם אתרים המשמשים את העובד לצורכי העבודה, למשל פייסבוק, הרי שזו האופציה המועדפת.

 

חיים מסביר כי מסקרי TIM השונים עולה כי אחוז הגולשים באינטרנט ממקום העבודה עומד על כ-50% בישראל, וכמות הגולשים שעושים זאת ממכשירי סלולר חכמים זינק לאיזור ה-45% והוא צפוי להמשיך ולעלות.

 

לפידור מזכיר כי בית הדין הארצי לעבודה עמד בפסק דין איסקוב על הקו הדק המפריד בין פיקוח לגיטימי של המעביד על השימוש שעושה עובד בתיבת הדואר האלקטרוני של המעסיק לבין חדירה לפרטיות של העובד.

 

מפסק דין זה ניתן ללמוד כי מעסיק המבקש לנטר את השימוש באינטרנט שהעובד עושה בזמן העבודה צריך, בין היתר, ליידע אותו מראש, בכתב ובשקיפות מלאה על אופן הניטור וכמובן לקבל את הסכמתו לכך. במקרה בו עובד מתנגד לניטור הסמארטפון של המעסיק, פתוחה בפני המעסיק הדרך לשקול האם יש מקום לסיים את עבודת העובד עקב כך.

 

האם המעסיק צריך לכלול את האיסור במסגרת הסכם העבודה?

לפידור מסביר כי מעסיק המבקש לנטר את פעילות העובדים במקום העבודה, אם זה על ידי מעקב אחר האופן שבו הם עושים שימוש באינטרנט ואם זה באמצעות מצלמות, צריך לפעול בשקיפות וליידע את העובדים על כך.

 

מעסיק המבקש לאסור על עובדיו לגלוש באינטרנט בזמן העבודה לצרכים פרטיים, לנטר את האתרים אליהם העובדים גולשים בזמן העבודה ולהציב מצלמות במקום העבודה, ראוי כי יקבע זאת בהסכם העבודה עליו חותם העובד. 

 

מה אומרים המנהלים?

אסף בר, מנכ"ל חברת ה-BI איטרניטי שמעסיקה כ-200 עובדים, אומר: "אני בהחלט בעד כניסה של עובדים לרשתות החברתיות ובמיוחד לפייסבוק במהלך שעות היום. אנחנו חברה של אנשים צעירים, הגיל הממוצע אצלנו הוא 30 ולכן חשוב לי שסביבת העבודה תתאים גם היא לאופי הצעיר של העובדים.

 

"שיתוף המידע והקשר עם שאר העובדים בארגון, עם לקוחות או חברים מחוצה לו, בהרבה מובנים תורם גם לביזנס. כאשר עובד שלנו מעלה במהלך היום תמונות שלו ושל חבריו לעבודה הוא משתף גם אנשים חיצוניים, שאינם חלק מהארגון, ומאפשר להם להציץ ולהיות חלק מהמתרחש אצלנו. אני מאמין שזה משדר גאוות יחידה, משפחתיות ותורם למיצוב התדמיתי שלנו כארגון שנעים לעבוד בו".

 

בר מוסיף: "אני מאמין כי כל עובד זקוק להפסקה מדי פעם. יש כאלה שיוצאים לעשן ויש כאלה שגולשים ברשתות החברתיות ואני בהחלט מעודד את זה כי בסופו של יום אנחנו לא מעסיקים רובוטים אלא אנשים שהם יצורים חברתיים".

 

ואילו נתי אברהמי, מנכ"ל קבוצת יעל, חברת היי-טק שמעסיקה כ-800 עובדים, מסתייג במעט מהדברים: "אני מניח שהשימוש ברשתות חברתיות דומה קצת לגלישה באתרי פנאי וחדשות, אין איסור בנושא אולם אני בהחלט מצפה מעובד שיפעיל שיקול דעת ואחריות באשר לגבולות ההיגיון והטעם הטוב.

 

"הדבר דומה בעיני לשימוש בטלפון של העבודה, אין בעיה לנהל גם שיחות פרטיות אך הכל בגבולות הטעם הטוב", אומר אברהמי. "אין לנו מדיניות מוגדרת ומוצהרת בנושא, והחופש שאנחנו מאפשרים מבוסס רבות על האחריות והמסירות שעובדינו מפגינים".

 

"עם זאת", מוסיף אברהמי, "במקרים מסוימים אנו מעודדים עובדים להשתמש ברשתות חברתיות למטרות עבודה, לדוגמא

בלינקדין - צוות גיוס העובדים שלנו עושה שימוש בלינקדין במהלך היום לגיוס עובדים בצורה ממוקדת.

  

"פייסבוק מהווה עבורנו פלטפורמה לשיתוף מידע בין העובדים שלנו. אנחנו מתחזקים באופן שוטף דף של החברה בפייסבוק שמחבר חלק מהעובדים שלנו, שנמצאים באופן קבוע אצל הלקוחות, עם הנעשה בחברה. הם נחשפים לתמונות של עובדים אחרים בחברה, ומנהלים איתם צ'טים. מגיבים לפוסטים, ומקבלים מידע שוטף".

 

"נקודה שהיא יותר בעייתית היא חשיפת מידע סודי, במודע או שבשוגג. ישנה רגישות רבה אצלי למידע שעובדים מעלים לרשת, גם מחוץ לשעות העבודה. לדוגמא אם עובד חושף מידע סודי של הארגון, זה לא ישנה אם הוא עושה זאת בשעות העבודה או לא. לכן אני מצפה מהעובד להפעיל את אותו שיקול הדעת והאחריות גם לאחר שעות העבודה".

 

גיחות קצרות

עינב בוימפלד, מנהלת מחלקת המחקר והמדיה החברתית של AllJobs, מסכמת: "מדוע פייסבוק בעבודה זה טוב? בעולם של ימינו, בו פייסבוק הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו – הגלישה בו ובשאר הרשתות החברתיות היא טבעית לא פחות מיציאה לארוחת צהריים. ישנם תפקידים בהם ההתנהלות במדיה החברתית היא חלק בלתי נפרד מהעבודה, אולם גם עבור אלו שלא – הפייסבוק יכול לשמש ככלי עסקי ככל דבר".

 

לדבריה, "מעבר לכך הגלישה בפייסבוק מאפשרת לעובד להתאוורר ולחזור לעבודה רענן יותר – ובעל מוטיבציה רבה יותר לעבוד".

 

אז מדוע פייסבוק בעבודה זה רע? "בסופו של דבר, אי אפשר להתעלם מכך שגלישה בפייסבוק מהווה הסחת דעת לא קטנה, היכולה להוציא מריכוז את העובד. התוצאה: פגיעה במשימות העבודה שלו, ובזבוז זמן עבודה יקר. חוץ מזה, שהייה מוגזמת ברשת החברתית יכולה לייצר תדמית שלילית: עובד שהנוכחות שלו בפייסבוק מורגשת לאורך כל יום העבודה נתפס כלא רציני וכמובטל סמוי".

 

בשורה התחתונה בוימפלד מסבירה כי מתן גישה לפייסבוק לעובדים היא חיובית – כל עוד הם משתמשים בה במידה ובטעם טוב. "הגלישה מאפשרת להם לא רק להתרענן וללמוד, אלא גם נותנת להם להרגיש שבוטחים בהם איתה. לעובדים עצמם אשר אינם עובדים עם פייסבוק, עדיף שלא לנצל את האופציה לרעה ולשמור את רוב השוטטות בו לשעות של אחרי העבודה - ובשעות העבודה להסתפק בגיחות קצרות בלבד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אני רק אתייג את עצמי רגע...
צילום: shutterstock
חיים: "העלייה בכמות השיחות בפייסבוק ניכרת החל מהשעה 7:00 בבוקר"
צילום: דן פרץ
עו"ד לפידור: עובד יגיד לבוס שבין 10 ל-11 היה בפייסבוק ועל כן שלא ישלם לו?
צילום: דן פרץ
צילום: שמרית אסף
בוימפלד: במידה ובטעם טוב
צילום: שמרית אסף
צילום: עידית רוזנברג
בר: "אני בהחלט בעד כניסה של עובדים לרשתות החברתיות"
צילום: עידית רוזנברג
אברהמי: מצפה שהעובד יפעיל שיקול דעת
צילום: באדיבות יעל תוכנה
מומלצים