"הקוף והאשה": בחזרה לאנשי המערות
בסדרה "הקוף והאשה", יוצאים ענת גורן ורון קופמן לפענח את מה שכבר למדנו מזמן - ההבדלים בין המינים. דמות הבבון בה שבוי קופמן כופה על גורן את התפקיד ההפוך
אי שם, בלב הפריים טיים של ערוץ 10, מתקיימת הכת המגדרית הקיצונית בעולם. בכל העולם המתוקן הגברים הולכים לעבוד, מטריחים את עצמם לשולחן רק כשהאוכל מוכן, ובערב רואים כדורגל בטלוויזיה ושותקים. והנשים, שכבודן פנימה, מגדלות את הילדים, מתקתקות מכונות כביסה וחופרות. אבל בכת המגדרית הקיצונית – הַרְחיקו את הילדים מהמסך - גבר מחליף חיתול לבן שלו, ואשה אחת – תחזיקו חזק – לא מעוניינת להביא צאצאים לעולם.
ביקורות נוספות בערוץ הטלוויזיה של ynet:
"המערכון האחרון של פולי": קצר מדי
את הכת הזאת יצאו אמש (א') לחקור רון קופמן וענת גורן ("הקוף והאשה", ערוץ 10), כדי לפענח את ההבדלים בין המינים, לברר אם יש חיה כזאת "הגבר החדש". יחד הם פוגשים גברים ונשים ישנים וחדשים, ובוחנים את טיקט המחיר שמוצמד לסגנון החיים שבחרו.
ענת גורן היא דוקומנטריסטית מוכשרת מאוד. היא כבר הוכיחה שהיא מסוגלת להצעות הגשה קלילות של אינטליגנציה ועומק, והיא גם אשה. רון קופמן הוא רון קופמן. הוא מביא לשולחן את אותו פרודוקט בכל פעם, הטייפקאסט של "הכל כלול" – תפיסה מיושנת ונוהמת של גבריות. כמה חבל שזה ממש לא מה שצריכה סדרה שמתיימרת לחקור את ההבדלים בין גברים ונשים, הגדרה שהיא מלכתחילה ככל כך רחבה, שכל יוקר המחיה – להלן אגדה אורבנית – יכול להסתתר תחתיה.
כתוצאה, "הקוף והאשה" מתפרצת באיחור למסיבה שנגמרה מזמן. גורן וקופמן אמנם פוסעים בדרך אל הקוסם שיגלה להם מה ההבדלים בין גברים ונשים, אבל שאר האנושות כבר בדרך חזרה לקנזס. אחרי שהתבלבלנו קצת בין מחיקה מוחלטת של המושגים "גבריות" ו"נשיות" מהקיום שלנו לבין שיוויון הזדמנויות וזכויות, למדנו את הלקח ואנחנו מנסים לשלב מחדש גבריות ונשיות בעולם הנוכחי, זה שהתרקמותו החלה אי שם בסיקסטיז. ללא פנאטיות, עם סקרנות טבעית, עם קשב עצמי. כל הדברים שקופמן לא מביא ל"קוף והאשה".
תכלס, אני לא באמת מאמינה שקופמן הוא הבבון הרוטן שהוא מתיימר להיות. ברור שנעשתה פה הקצנה מתוך מחשבה שזה ישרת את הסדרה, אבל התוצאה הפוכה. קופמן שבוי בדמות שלו, לכוד בנישת הקוף, הדמות שמדקלמת את קלישאות המגדר, ובכך הוא כופה על גורן את התפקיד ההפוך ומסכל את כל הניסיונות שלה להעמיק. זה בעיקר מעייף. לגורן, לצופים ומן הסתם גם לקופמן עצמו, שכל כך עסוק בהתנגדויות והרמת הגנות בכל פעם שמתקרב אליו משהו שמאיים על הסו-קולד גבריות שלו, שלא פלא שהוא מבוהל מהרעיון שמישהו יחשוב שהוא הומו.
מאחורי "הקוף והאשה" עומד רעיון יפה, ואולי הוא יתפתח בפרקים הבאים של המיני-סדרה (תביאו את דפנה לוי, האשה ללא ילדים), ואז הוא גם יוכל ליהנות מהתמיכה של עריכה מוצלחת וקטעי קריינות וקישור מעולים. עד אז תיאלצו להצטייד במכונת זמן כדי ליהנות ממנה ממש, ורק תעשו טובה, תוודאו שיש שם מספיק מקום גם בשביל הקוף.
