משרד האנרגיה שוקל להגביל את יצוא הפוספטים

על רקע בחינת המיזוג בין כיל לבין פוטאש הקנדית הוקם במשרד האנרגיה צוות שיבדוק את האפשרות להגביל את כמויות הפוספטים שחברת כיל כורה בנגב. הצוות, שהוקם על ידי מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, יבחן גם את היקף התמלוגים שכיל משלמת על כריית הפוספטים. במשרד האנרגיה חוששים שכרייה ויצוא בלתי מוגבלים של פוספטים יותירו את ישראל ללא רזרבות לצורכיה.

• החברה לישראל: כיל במגעים למיזוג עם פוטאש
  

כיל כורה מדי שנה כ‭7-‬ מיליון טון סלעים במכרות הפוספטים שלה, ובמשרד האנרגיה חוששים שכרייה לא מוגבלת תכלה את המשאב היקר שנמצא בסכנת מחסור עולמי. כיום כיל משלמת למדינה תמלוגים בסכום של כ‭73-‬ סנט לטון סלע גולמי, בעוד שמחירו של הפוספט (שמהווה כמחצית מהסלע הגולמי) הוא כ‭185-‬ דולר לטון.

 בשנה שעברה הסתכם הרווח התפעולי של כיל בתחום הפוספטים והדשנים ב‭220-‬ בעמיליון דולר (מפעילות בארץ ובעולם‭,(‬ אבל היקף התמלוגים שהחברה שילמה למדינה היה ‭4.2‬ מיליון דולר בלבד.

בשבוע שעבר פורסם כי ענקית הדשנים הקנדית פוטאש נמצאת במגעים למיזוג עם כיל, שבשליטת החברה לישראל ומשפחת עופר. אם המיזוג ייצא לפועל, השליטה באוצרות הטבע של ישראל - האשלג שבים המלח והפוספטים שבנגב - תועבר לחברה הקנדית.

בסוף השבוע אמר שר האוצר יובל שטייניץ כי העסקה "לא עומדת על הפרק כעת‭,"‬ אך אתמול הודיעה החברה לישראל כי בחינת המיזוג נמשכת, ואם העסקה תסוכם היא תובא לאישור הרגולטורים.

על רקע זה ועל רקע ההסכם השנוי במחלוקת לגבי היקף התמלוגים שהחברה משלמת על כריית אשלג מים המלח, מבצע משרד האנרגיה בדיקה מקיפה לבחינת כל נושא כריית הפוספטים. מסקנות הבדיקה יכולות להשפיע על התוצאות העסקיות של כיל ועל התמלוגים שהמדינה מקבלת מהשימוש באוצרות הטבע שלה.

גם מאגרי הפוספטים עלולים להתכלות

במקביל לפעילות הכרייה העניפה בים המלח עוסקת כיל בכרייה נרחבת של פוספטים בנגב. הפוספטים הם סלעים עשירים בזרחן ומהווים את אבן היסוד לייצור דשנים. הגידול בצריכת המזון המתועש בעולם ובשטחים החקלאיים מביא לגידול מתמיד בצריכת הדשנים, וכך גם בצורך בפוספטים. בהתאם לגידול בצריכה מאמירים המחירים. בתחילת השנה שעברה היה מחירו של טון פוספט כ‭150-‬ דולר, ובסוף השנה הוא כבר עמד על כ‭200-‬ דולר.

כמו כל משאב טבע מתכלה שאנחנו מגבירים את צריכתו, גם מאגרי הפוספטים עלולים להתכלות. בכתב המינוי של הצוות שהוקם במשרד האנרגיה נאמר כי "מחסור עולמי צפוי במשאב הפוספטים, כמויות הפוספט האיכותיות בעולם אוזלות וזאת במקביל לעלייה משמעותית במחירו‭."‬

לפי הנתונים, ארצות-הברית צפויה לסיים את הרזרבות האיכותיות בתוך כ‭25-‬ שנים, לאירופה ולהודו אין מקורות משלהן. סין הפחיתה את התפוקה ב‭25%-‬ בשנה האחרונה, במקביל להטלת מסים על יצוא הפוספטים במטרה להגבילו.

כ‭95%-‬ מהפוספט הישראלי מיוצא. מכתב המינוי עולה שעיקר הדאגה היא האם לישראל יישארו עתודות פוספטים לצריכה בעתיד. "אבקשכם לבחון את ניצול משאב הפוספטים בישראל, מתוך ראייה ארוכת טווח של הבטחת אמינות, אספקה וביטחון אספקה של הפוספטים לצורכי המשק הישראלי‭,"‬ כתב צמח. בוועדה חברים שלושה מאנשי המשרד, ובראשם ראש מינהל אוצרות הטבע יוסי וירצברגר, נציג המכון הגיאולוגי ונציג משרד התמ"ת.

במקביל, מתחילה כעת בחינה של היקפי התמלוגים המשולמים על ידי כיל. בין המדינה לחברה הייתה מחלוקת ארוכת שנים על תמלוגי העבר, שהסתיימה לפני כשנתיים בתום גישור ארוך. החברה נדרשה לשלם כמה מיליוני דולרים על השנים ‭,2009-2000‬ ונקבעה נוסחה לחישוב תמלוגים בעתיד.

היקף התמלוגים אמור לעמוד על כ‭,2%-‬ ובמשרד האנרגיה בוחנים אם יש מקום לשנותו. לצורך כך נבחרה באחרונה חברת ייעוץ בינלאומית שתבחן את הנושא בעולם ותציג המלצות למשרד, בדומה לתהליך שבוצע בוועדת ששינסקי לתמלוגי הגז.

הכתבה פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"