שתף קטע נבחר

תודה לך, תורם זרע אנונימי, על האושר שנתת לי

שנים של רווקות, דייטים כושלים, מערכות יחסים מזדמנות, תסכול ותחושת כישלון צורבת - כולן נמחו כלא היו כשהופיעו שני הפסים הוורודים של הבדיקה הביתית. כולן נמחו באחת כשהמיילדת הניחה אותך בידי והפגיעות הצורמות שספגתי במהלך חיי נמוגו עם כל חיוך ששלחת לעברי

אני אוהבת אותך...

פיו נפער קלות.

אני אוהבת אותך...

חיוך מתפשט על פניו ועיניו הכחולות מאירות בשמחה.

 

אני אוהבת אותך. איזה כיף להגיד את המשפט הזה, כשהוא ככה זורם לו באופן טבעי מבלי לצפות לתשובה, חשש מתגובה, מבט מקווה או פרפורי מועקה. כן... זאת פעם ראשונה שאני אומרת את המשפט הכל כך פשוט הזה, ומרגישה אותו בכל נימי גופי ונפשי.

 

עוד בנושא:

עדיין לא מצאתי את האחד אבל גיליתי שיש לי בן  

רגע לפני שהחליטה להיות חד הורית, מצאה זוגיות

בנק הזרע: להתראות מחזרים, שלום מבחנה

 

אנחנו ביחד כבר שלושה חודשים ומצפות לנו שנים ארוכות יחד, בתקווה שהבריאות תיטיב עימנו. אחרי שלוש שעות כבר ידעתי שזה זה. חיכיתי לו שנים לא מעטות, התקנאתי בחברותיי שכבר מצאו את שלהן, אבל ההמתנה, מסתבר, שווה כל רגע.

 

שנים של רווקות, דייטים כושלים, מערכות יחסים מזדמנות, תסכול ותחושת כישלון צורבת - כולן נמחו כלא היו כשהופיעו שני הפסים הוורודים של הבדיקה הביתית. כולן נמחו באחת כשהמיילדת הניחה אותך בידי והפגיעות הצורמות שספגתי במהלך חיי נמוגו עם כל חיוך ששלחת לעברי.

 

 

 

דווקא ללא בן זוג, אפשר לחוש את החופש

כבר סיפרתי פה בעבר על החלטה להביא אותך לעולם ללא אבא, ולכן אין טעם לספר זאת בשנית. עצם ההחלטה טענה אותי בעוצמות שלא הכרתי, אבל שום דבר לא הכין אותי לעוצמות הרגש ששולטות בי עכשיו.

 

מעולם לא התאהבתי בצורה כל כך סוחפת, ומעולם לא חשתי כי יש בי נתינה אינסופית. פתאום אני מרגישה משפחה, שייכות ושלמות. קצת מוזר שאפשר להרגיש משפחה כשחסרה, לכאורה, צלע כל כך מהותית כמו אבא, בנזוג, גבר. אבל איכשהו, דווקא ההיעדר של אותה הדמות מאפשר לי מרחב תמרון כל כך רחב ותחושת חופש אינסופית.

 

אני חפה מכל אותם קונפליקטים המתעוררים בין בני זוג סביב הטיפול בתינוק וחלוקת הנטל הכללית, ולא צריכה להתחשב בדעה או צרכים של שותף לדרך. נכון, אתה איתי כל רגע וכל דקה, כשאני אוכלת, ישנה, מנקה או עובדת.

 

נכון, אין מי שייקח אותך בסוף היום וייתן לי כמה דקות מנוחה, אבל אם לומר את האמת, כשאין, פשוט לומדים להסתדר ויותר מזה, אין ציפיות, וכשאין ציפיות - אין אכזבות, והגוף והנפש לומדים להתגבר על הקשיים ולצלוח אותם כאילו לא היו.

 

אולי מצטיירת לה כאן תמונה אידילית מדי, אבל במציאות שלי הפרטית זה אכן כך. כל כך הרבה אושר ושמחה מביא הקטנצ'יק הזה. נכון לעכשיו ממש לא משנה באיזו דרך הוא הגיע לעולם, ואפילו סבא שלו גאה ושמח להכריז שהוא "סב יחידני", כזה שלא צריך להתחלק בנכד שלו עם משפחת בן הזוג. גם בנות הדודות שלו אוהבות אותו מאוד וטרם שאלו איך הגיע לעולם, כי הכל נראה טבעי ופשוט.

 

 

בא מאהבה

חברה אהובה שנמצאת אף היא בעיצומו של הריון יחידני, הביעה את רצונה לכתוב מכתב תודה לתורם. אני אשאיר לה להודות לו בדרכה שלה, אבל אין ספק שכל אותם תורמים לא בהכרח מודעים לאושר הרב שהם מסבים לנו, האמהות, שלא מצאו בן זוג לחיים להקים עימו משפחה. ולא רק לנו, אלא לכל מי שבסביבותינו ורואה כמה הבחירה הזו מעצימה.

 

אז גם ממני, תורם עלום, רציתי להגיד לך תודה גדולה, ולמרות שיום אחד אדרש לתת הסברים לילד שלי, אני רוצה להאמין שהוא יקבל את הבחירה הזו באופן פשוט ושידע שלמרות התהליך הקליני, הוא בא באהבה.

 

לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אני אוהבת אותך, בן יקר שלי
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים