חשבתי שתבואי למרות הפרידה. קיוויתי שתישברי

עוד בנושא:

הכינו את הממחטות: שירי פרידה עצובים במיוחד

הדרך האוליטימטיבית לנחם חברים עם לב שבור

נפרדנו כך: 5 פרידות ששברו לנו את הלב

וכשתעברי ליד הבית שלי, מחובקת או משולבת ידיים איתו (כמו שהלכת אותי כבר בפגישה הראשונה שלנו), תיזכרי שפעם יצאת כמה חודשים עם אחד שגר כאן. אולי גם תביטי לראות אם יש אצלי אור בחלון ותחשבי שבטח אני עדיין גר שם, כי תמיד נדהמת איך הצלחתי להישאר באותה הדירה כל כך הרבה שנים.

הרי את, נשמה הרפתקנית וחופשייה שכמותך, החלפת לפחות שמונה דירות בחמש שנים. וגם אם תתנשקו ליד הספסל שעליו ישבנו, בו הנחת את ראשך על כתפי ונתת לי לשחק בשערך, לבחור שיודע לבשל ושראה עולם לא תגידי כלום עלי, ומה בעצם יש לומר? סתם עוד קשר לא ארוך במיוחד שהתחיל ונגמר.

זוכר את נובמבר

אמרת שאת שונה בחורף, מאושרת ורגועה יותר, כי לחום וללחות המזרח תיכוניים לא התרגלת למרות שכאן חיית רוב חייך. בימי החמסין של אוגוסט טיפסת מתנשפת ומזיעה במדרגות עד לדירה שלי בקומה הרביעית, מנופפת במניפה שקנית בטיול לברצלונה, ממהרת להוציא מים מהמקרר ומבקשת שאתן לך לנשום רגע לפני שאני נוגע בך.

כבר בלילה השלישי שלנו יחד (או אולי היה זה השני או הרביעי), שכנעת אותי להעביר את המזרן לסלון כדי שנהיה קרובים למזגן, וכשיצאנו לבלות הקפדת שזה יהיה למקום לא רחוק כדי לצמצם את הזמן שלנו באוויר הלח. אבל עד החורף לא שרדנו ורק בסוף השבוע אחרי שעזבת, הופיע פתאום הגשם בתל אביב.

אני רק יכולתי לדמיין כמה שמחת שזה קרה. בצחוק אמרתי לך ממש בהתחלה, אחרי שהכרנו, שכדאי שנתחיל את הקשר רק בנובמבר או בדצמבר, ואולי באמת היינו מצליחים יותר אז. למרות שאת חשבת (גם אם לא אמרת את זה במילים האלו ממש) שאם הקשר נכון, אז מצליחים להתגבר על כל הנסיבות הלא נוחות, שמהם לא היה חסר לנו בכלל.

רק אחרי שעזבת הופיע פתאום הגשם בתל אביב(צילום: מוטי קמחי)

ובכל זאת, חשבתי שתישברי ותתקשרי אלי, או יותר סביר שתשלחי הודעה (בטלפון, כידוע, את לא אוהבת במיוחד לדבר), או שסתם תופיעי אצלי אפילו בשש בבוקר, אם צריך. אני זוכר היטב שקשה לך לישון עד מאוחר. תדפקי על דלתי כמו שעשית אז כשחזרת מברלין ולא היה לך איפה לישון, וזחלת אלי למיטה כשבחוץ היה עדיין חשוך.

חשבתי שתבואי אפילו שאמרת בביטחון מלא שאנחנו לא מתאימים בכל כך הרבה רמות, שהיחסים בינינו לא מתקדמים לשום מקום, ומה לעשות שאנחנו כבר לא בני עשרים. קיוויתי שבכל זאת תישברי, אפילו שציטטת יפה את וודי אלן מהסרט "אנני הול", שאמר שיחסים צריכים כל הזמן להתקדם, אחרת הם זזים לאחור (או שבכלל היתה זו דיאן קיטון שאמרה את זה?). ציפיתי שתישברי כי אני הייתי נשבר מזמן, ואולי כאן טמונה חלק מהבעיה.

וגם התקשרתי להזמין בלוני גז, ואת הניאגרה הנוזלת שבטח הפריעה לך למרות שלא אמרת דבר - תיקנתי לבד, זה לא היה מסובך בסופו של דבר. בהמלצת בלוג שקראתי (אחד מעשרות טקסטים על פרידה שמצאתי בגוגל), מיהרתי לזרוק את מברשת השיניים שנתתי לך, וגם משקית הקפה השחור שהשארת במקרר נפטרתי, בניסיון לשכוח אותך.

אני לא גאה בזה אבל אפילו את המיילים עם השירים ששלחת לי נאלצתי למחוק, לא הייתה ברירה. אבל בקלות נוכל להתחיל תכתובת חדשה, ולקנות לך קפה לא תהיה בעיה (או מכונת אספרסו אם תרצי), וגם על האבנית בקומקום והספה החורקת נצליח להתגבר איכשהו ביחד.

שני עולמות

אחרי שעזבת אמנם שקעתי במרה שחורה - כמו שקורה לי יותר מדי, ואאלץ להודות שהרהרתי אפילו אם יש עדיין טעם לחיי (אל תרגישי רע, הרבה דברים גורמים לי למחשבות כאלו). אחר כך כעסתי ושנאתי אותך, ניתחתי כל מילה שאמרת בערב האחרון וגם לפני, כדי למצוא פגמים אצלך. ואפילו שלא סבלת את התיאוריות הפשטניות שלי ואת הניסיונות הילדותיים שעשיתי כדי לתמצת את המורכבות שלך בכמה מילים, גם הפעם לא עמדתי בפיתוי לנסות ולנתח את אופייך.

אבל אחרי הרבה סיגריות, ערק (אף פעם לא היה לי טעם משובח באלכוהול, בטח לא שכחת), גלידה, שוקולד ומוזיקת פרדות - הכעס והשנאה נמצאים מאחורי. ואולי זה עוד מוקדם ויומרני לומר, אבל אני חושב שאפילו קצת השתניתי מאז שנפרדו דרכינו, בדיוק באמצע הדרך בין הדירה שלי לשלך.

היום אני מבין שלא הערכתי אותך מספיק ולא התגמשתי או ניסיתי להבין את הצרכים שלך (כמובן שאם היית אומרת מה את רוצה זה היה עוזר). ובאמת שלא חיזרתי אחריך כמו שצריך, כי לקחתי אותך כמובן מאליו והתעוררתי רק כשהיה מאוחר מדי.

בצל הפרידה. מאפרה מלאת סיגריות

אופיר החדש

איך זה שלא הבאתי לך אף פעם פרח או מתנה, וגם את כמות המחמאות שחילקתי אפשר לספור על יד אחת? בעיני את חכמה ורגישה, הסקס איתך מעולה (לפחות בשבילי, את רמזת שלא נפלת מהמיטה מאיך שזיינתי אותך), והבישולים שלך היו תמיד מאד מוצלחים. אבל אופיר החדש לא שוכח לחלק מחמאות, ולא זורק בדיחות קרש טיפשיות וגזעניות. אופיר החדש שומע ג'ז ובלוז ב- 88fm ואפילו ב-106fm אם צריך, ולא מתלהב משירים מתקתקים בגלגל"צ. אופיר גרסה 2 לא בוהה במסך הטלוויזיה סתם כך בלי סיבה, לא נלחץ מלהיפגש איתך שני ערבים בזה אחר זה, או נבהל מלשוחח על ילדים ומשפחה.

באיזשהו מקום חבל שאת כל הלקחים שהפקתי מהקשר שלנו איישם עם נשים אחרות, אבל אולי זה בלתי נמנע ובאמת משהו בחיבור בינינו לא עבד. נעים לי לחשוב שמתישהו, עוד חודשיים-שלושה, נוכל לדבר, להיפגש ולבלות יחד, אך בינתיים אני עדיין נמנע מלעבור ברחוב שלך.

אז למה כתבתי לך את המכתב הזה? אולי כי בכל זאת בא לי שתופיעי אצלי ערב אחד בהפתעה עם ליפסטיק אדום ושמלה ממש קצרה, ושתקראי לי 'חומד ואתיאיסט יקר שלי' פעם אחת אחרונה (ויהיה מה שיהיה הלאה).

ואולי כתבתי את המכתב כי רציתי שתישאר מצבה לקשר שהיה, גם אם הוא לא היה ארוך במיוחד. מבחינתי את יכולה להראות אותה בבוא היום גם להוא שמבשל, זה עשוי לעזור לו להבין אותך יותר משאני הצלחתי.

לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים