רוצים גינה קהילתית? צפו במפת הגינות הארצית

יותר ויותר גינות קהילתיות, שמשמשות מקום מפגש לתושבים המגדלים בהן ירקות ופירות בחלקות קטנות, מקשטות את ישראל בשנים האחרונות. אבל בזמן שבמקומות רבים בעולם כבר מדובר בתופעה, בארץ העניין עוד בחיתוליו.

• בבוקר עובדים בהיי-טק, אחר הצהריים באדמה 
• לגדל ירקות בעצמכם: כך תקימו גינה קהילתית
• הגנים התלויים גרסת 2012: גידול ירקות על הגדר
  

מפרויקט מיפוי שערכו ב"גינות קהילה בישראל", התארגנות שמורכבת מפעילים בתחום, עולה כי ברחבי הארץ פזורות כיום כ-350 גינות קהילתיות. לרוב מדובר ביוזמות של תושבים, שלעתים זוכות לתמיכת רשויות מקומיות, החברה להגנת הטבע, הג'וינט וגופים נוספים.

המיפוי מאפשר לתושבים למצוא גינות באזור מגוריהם ובאמצעות לחיצה על הנקודות האדומות - לקבל עליהן פרטים נוספים. לפניכם מספר דוגמאות נבחרות לגינות שכאלה.

המיפוי שערכו בגינות קהילה בישראל - לצפייה בגודל מלא  (הנקודות האדומות מסמלות גינות) 

ירושלים

הגינה הקהילתית הראשונה בארץ הוקמה בירושלים, שמובילה במספר הגינות הקהילתיות. אחת מהן היא "בוסתן המעיין" בוואדי בלב עין כרם, הממוקם מתחת למעיין מרים. נעה ויס, רכזת המקום, מספרת כי בשטח היה כפר ערבי שננטש ב-48' ומאז המקום הוזנח. "השטח היפה והמטופח שהכיל בוסתן עצי פרי וחלקות שלחין מעובדות, הפך לאתר פסולת וג'ונגל בלתי עביר של צמחיה", היא מספרת.

בוסתן המעיין(צילום: נעה ויס)

השיקום החל ב-2004 על ידי גרעין פעילים שעוסקים לפרנסתם בעבודות שונות. הוא כלל פינוי פסולת מהשטח, שיקום הטרסות כדי לאפשר חקלאות, בניית סוכה, שביל ומדרגות אבן ונטיעת עצי פרי כמו תאנה, זית, תות, חרוב ודובדבן. "בעבר, הטרסות היו לכל רוחב העמק", מסבירה ויס. "אנחנו רק ממשיכים מפעל אנושי בן 5,000 שנה".

בני נוער עובדים בבוסתן המעיין(צילום: נעה ויס)

הפעילות העקבית הפכה את המקום למוקד פעילויות ומפגשים, כמו שיעורי יוגה וטאי צ'י, שעות סיפור לילדים וימי פעילות קבועים של בתי ספר וגנים מהאזור. "הוואדי הוא מקום התכנסות טבעי של אנשים מקרוב ומרחוק לפיקניקים, מסיבות יום הולדת ושאר חגיגות, והוא מאפשר מפגש בלתי אמצעי של כלל האוכלוסייה עם הטבע", היא מסכמת. 

‏ (צילום: נעה ויס)

1

2

3

4

5

דוגמה נוספת בירושלים היא "בוסתן של תקווה" - מרכז לחקלאות עירונית שהוקם ב-2007 בחצר מוזיאון הטבע בעיר, מחשש להפיכת המקום לפרויקט נדל"ני. לפי אתר המיפוי, ההקמה והפעלת הגינה הן בזכות שילוב כוחות של מספר גורמים, בהם התושבים, העירייה, החברה להגנת הטבע והג'וינט, בניסיון לשמור את המקום כמרכז ירוק ופתוח לציבור.

בוסתן של תקווה - הכניסה(צילום: גיל יוחנן)

בשטח, שמשתרע על 30 דונם, שוקם מאגר מים עתיק, ניטעו עצי פרי ונשתלה גינת ירקות ותבלינים שמעובדת בשיטות גידול אקולוגיות, ללא שימוש בחומרים כימיים. בנוסף אפשר למצוא בה מתקן קומפוסט למיחזור פסולת אורגנית. בעירייה מספרים שהגינה מתוחזקת על ידי עשרות פעילים, ביניהם קבוצות שפועלות בה באופן קבוע.

בוסתן של תקווה(צילום: גיל יוחנן)

אם גם אתם מעוניינים לקחת חלק בפעילות – בימי חמישי מתקיימים ימי עבודה לתושבים, בין השעות 15:00 ל-17:00 (בחורף). כתובת: רחוב מוהליבר 6, ירושלים (חצר מוזיאון הטבע - הכניסה מרחוב המגיד). 

‏ (צילום: גיל יוחנן)

1

2

3

4

5

6

7

דוגמה נוספת בעיר הוא "בוסתן ברודי", שהוקם בשנת 2005 וכיום מעובדים בו כ-20 דונם מתוך 40. באתר המיפוי מפורט כי השטח היה מיועד לבנייה, אך נותר פתוח בעקבות מאבק שניהלו תושבי האזור. כיום הוא משמש אותם כגינה קהילתית עם בוסתן הכולל עצי חורש טבעי ופרי, צמחי תבלין ונוי. הפעילות במקום נערכת בימי ו' בין השעות 09:00 ל-11:00. כתובת: שכונת קריית שמואל, בהמשך לרחוב ברודי.

בוסתן ברודי(צילום: גיל יוחנן)

‏ (צילום: גיל יוחנן)

1

2

3

4

5

6

7

תל-אביב

גם בעיר העברית הראשונה מתקיימת פעילות ענפה של גינון קהילתי, בעיקר בשכונות הדרומיות, המפורטות באתר עיריית ת"א. כך למשל, בשנת 2005 הוקמה גינה קהילתית בפלורנטין, ביוזמת תושבים מקומיים. כיום היא מתופעלת על ידי 15 פעילים המטפחים יחד ערוגות משותפות. בנוסף יש בה קומפוסטרים לשימוש התושבים. בגינה מתקיימים אירועים שונים. שעות פעילות: ימי ו' משעה 15.00. כתובת: רחוב אליפלט 18, תל-אביב.

הגינה בפלורנטין(צילום: תמר נויגרטן)

גם בחלקים האחרים של העיר יש דוגמאות. בשנת 2007 הוקמה גינה קהילתית בשכונה הצפונית מעוז-אביב, ביוזמת נשים תושבות האזור. כיום חברות בה כ-30 משפחות שמטפחות ערוגות גידול פרטיות ומשותפות. בנוסף היא מהווה מקום התכנסות לאירועים מיוחדים כמו שוק החלפות, הצגות ילדים, מופעי מוסיקה וסדנאות כמו קורס גינון אקולוגי עירוני. בגינה ניתן למצוא עצי אלון עתיקים, ערוגות תבלינים ומתחם קומפוסטרים. שעות פעילות: ימי ב' משעה 16:00. כתובת: רחוב רפידים 12 (בחורשה).

גינה קהילתית במעוז אביב(צילום: קרן יעבץ)

באר שבע

בשנת 2008 הוקמה גינה קהילתית בשכונה ג' בבאר שבע, על ידי "שבועת האדמה" – עמותה שהוקמה לשם פיתוח גינות אורגניות במקום שטחים ציבוריים מוזנחים בערים בארץ. מורן סלקמון, מנהלת העמותה, מספרת כי בגינה יש 50 ערוגות, שמעובדות על ידי משפחות ממרכז קליטה סמוך של עולים יוצאי אתיופיה, המספקות להם גם מזון זול יותר וגם מקום מפגש מרכזי כקהילה. כתובת: רחוב קלישר 13, מאחורי מרכז קליטה. ימי פעילות: א' + ד', מ-15:30 עד החשיכה (בחורף).

גם אספקת מזון זולה - וגם מפגש קהילתי. ב"ש(צילום: שבועת האדמה)

בימים אלה עמלים בעמותה גם על פיתוח חווה עירונית בשטח של כ-7 דונם הצמוד לגינה, שתהיה פתוחה לתושבי העיר. סלקמון מספרת כי לשם כך הם מפתחים מודל כלכלי-מקומי, במסגרתו התוצרת תימכר למשפחות ומסעדות במסגרת של שווקי איכרים וערוצי מכירה נוספים.

הגינה הקיהלתית בב"ש(צילום: שבועת האדמה)

בני ברק

בעיר החרדית אפשר למצוא כיום גינה קהילתית אחת, באולפנת שרה נווה-הרצוג השייכת לרשת אורט, ושהוקמה לפני כשנה בסיוע החברה להגנת הטבע. נעמה לב, רכזת גינות קהילתיות ארצית בחברה להגנת הטבע, מספרת כי הרעיון שעמד בבסיס הקהילה של הגינה הוא חיבור בין הנערות הלומדות בבית הספר לקשישות בשכונה. הגינה מתופעלת על ידי קבוצה של כ-30 נשים ונערות שעוסקות בפעילות גינון משותפת.

הפעילות בגינה של בני ברק(צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

עכו

בעיר הוקמו כבר מספר גינות קהילתיות, בהן גינת ז'בוטינסקי שהוקמה ב-2011, גם כאן בסיועה של החברה להגנת הטבע. לב, רכזת גינות קהילתיות ארצית בחברה, מספרת שהגינה הוקמה בשכונה עבור ילדים ובני נוער השוהים במרכז לנוער בסיכון. לאחר שצלחה חבלי לידה לא פשוטים שכללו גם מעשי ונדליזם - כיום היא מתופעלת בהצלחה על ידי קבוצה קבועה של כ-15 ילדים ובני נוער. לדברי לב, הצלחת הגינה הובילה את העירייה להקצות שטח ציבורי גדול נוסף כדי להגדילהּ. הפעילות במקום פתוחה לתושבי השכונה. שעות פעילות: יום ג', החל מ-16:00. 

(צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

ג'ת-ינוח

בשטח בית הספר של ג'ת-ינוח שבגליל העליון, הוקמה אשתקד גינה קהילתית בסיוע מרכז חדש ללימודי שדה של החברה להגנת הטבע, שהוקם בכפר. לב מספרת כי במקום עובדים התלמידים, הוריהם ושכנים. "בית הספר בכפרים הדרוזים מהווה מוקד קהילתי לפעילות רבה ולכן הוחלט לטפח את השטח בקרבתו", היא מספרת. "השטח מאפשר לתלמידים להתחבר למסורת המקומית ולקהילת המבוגרים להביא את הידע הרב שישי להם בתחום גידול ירקות ופירות וכן צמחייה ארץ ישראלית מקומית".

הגינה בג'ת-ינוח (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

כפר סבא

באתר המיפוי ניתן למצוא מודלים נוספים של גינון קהילתי, למשל כזה שמתבצע בצורה של חלקות המושכרות לתושבים על מנת שיעבדו אותן. מודל שכזה קיים בכפר סבא לדוגמה, בגינה קהילתית בשם "השביל הירוק", הממוקמת בשכונת קפלן בשטח ששימש כחווה חקלאית. בשטח זה הקצתה העירייה שמונה דונמים בהם יכולים תושבים לשכור חלקות ולגדל בהן ירקות אורגניים.

"השביל הירוק" בכפ"ס(באדיבות הגינה הקהילתית בכפר סבא)

מתן פאיאנס, המרכז את הפעילות במקום, מספר שהפעילות בגינה הביאה להתגבשות שלוש קהילות - משפחות צעירות עם ילדים, תושבים ותיקים וכן קבוצה של 18 משפחות בנות הקהילה האתיופית. כל משפחה שוכרת חלקת אדמה בת 50 או 100 מ"ר, במחירים של 160 ו-240 שקל לחודש בהתאמה, ומקבלות בתמורה הדרכה, אספקת מים ודשן ועוד.

עתיד הערים בעולם?

אדריכלית הנוף רויטל שושני, סבורה שהגינות הקהילתיות ייתפסו מקום חשוב בנוף העתידי של ערים בעולם. לדבריה, העלייה הצפויה בצפיפות בערים והידלדלות משאבי הנפט, מחייבים מציאת פתרונות אספקת מזון בתוכם.

היא מוסיפה, כי לגינות יש גם תרומה חברתית בחיזוק הקשרים בקהילה ותרומה סביבתית: "התרומה לחזות העיר היא רבה מאחר שהן הופכות חלקות ריקות לירוקות ומביאות מגוון צמחים לשטחי ציבור". גם עבור הרשות מדובר בנכס לדבריה, שכן הגינות חוסכות משאבים של הקמת ותחזוקת גנים ומהוות פתרון לשטחים עירוניים מוזנחים.

למרות שבדרך כלל מדובר ביוזמות מקומיות של תושבים, שושני סבורה כי יש חשיבות רבה להתייעצות וליווי של אדריכלי נוף בתהליך. "הגינה הקהילתית היא אמנם נישה קטנה אך היא מצביעה על שינוי כיוון בתפישה התכנונית של שטחים פתוחים בעיר", היא מסבירה. "נדרש לתחום ידע בתכנון, אקולוגיה ותכנון עם משאבי טבע".

האתגרים העומדים בפני אדריכלים ומתכנני נוף בתכנון ועיצוב המרחב העירוני, יעמדו במרכזו של כנס העשור של איגוד אדריכלי הנוף "בחוצות העיר". הכנס ייפתח היום (ה') במרכז למורשת בגין בירושלים.