מבחן אופני שטח: אווק רייס, כרטיס כניסה זול וראוי

הר אודם מעולם לא נראה כה תלול. ולמרות ששביל "הגולן" עולה על מדרונו המזרחי במתינות יחסית, התנשפתי כמו קטר רכבת העמק העותמנית. אחרי הסינגל של יער אודם ובין מטעי התפוחים של בוקעתה, כשמאחורי החרמון ולפני האנטנות של מוצב צה"לי נטוש למחצה, קיבלתי מוטיבציה לדחוף עוד את הדוושות ולא לוותר לשיפוע ולעצמי, עד לראש ההר - 1,170 מטרים מעל לפני הים. למעלה קיבלה את פני רוח מקפיאה, נוף מדהים ונוטף אובך, ולא פחות חשוב - מורד ארוך ושביל מזמין להמשך הדרך להר חרמונית.

• גלריית התמונות המלאה של המבחן - אווק רייס
  

איווק מתנשף

אם תחפשו את המותג אווק (Evoke) ברשת, כל החיפושים יחזירו אתכם לאתר של CTC - היבואנית הישראלית שלהם. וזה לא מפתיע, שכן אווק הוא "מותג הבית" של החברה, וככזה הוא מותג מקומי-ישראלי בהתאם לטעמנו. ואל תקראו להם "אופני מדבקה", כי זה בפירוש לא עושה צדק.

(צילום: פז בר)

אופני המבחן מסוג "רייס" (Race), מדגם 2012, מצוידים בגלגלי "29, שלדת אלומיניום, מעבירי שימאנו ומעצורים הידראוליים. על הנייר, זה נראה מצוין לרכיבת שטח, וכל זה במחיר מעניין לא פחות - 2,150 שקל. וכן, זה בהחלט מחיר נמוך לאופני שטח.

גם אם תגששו עמוק במפרט, לא תמצאו כאן שמות גדולים. כל האביזרים ההיקפיים: כידון, סטם, מוט מושב והמושב עצמו, ממותגים תחת השם אווק ועשויים אלומיניום. השלדה גם היא מאלומיניום ומגומרת מצויין ביחס למחירה. הריתוכים נאים ואחידים, הצביעה יפה וכל המדבקות מתחת ללקה.

מעביר אחורי שימאנו אלטוס (Altus) וקדמי שימנו תורני (Tourney), מעבירים שרשרת בין 24 הילוכים דרך שיפטרים (מנופים) של שימאנו. על הבלימה מופקדים מעצורי טקטרו (Tektro) הידראוליים עם בוכנה יחידה בקליפר. די מפתיע למצוא מעצור הידראולי באופניים זולים שכאלו.

(צילום: פז בר)

בחזית תגלו מזלג סאנטור (Suntour), עם מהלך צנוע של 100 מ"מ ואפשרות לכיוונון עומס ראשוני. בין שתי רגליו חישוקי אלומיניום כפולי-דופן, וצמיגים סיניים ברוחב "2.1.

והביטו בעצמכם בתמונות. את מבחן המראה עוברים האופניים בציון גבוה למדי. בחירת הצבעים נכונה, הגרפיקה ראויה, והאיכות הכוללת (ביחס למחיר כמובן) מרשימה למדי.

על ההר ובחול

רכיבת המבחן הורכבה משני פרקים. הראשון היה "שביל הגולן", בקטעים שבין מסעדה לעין-זווין, מסלול המורכב משבילי חורש רחבים יחסית, קטע קצר סינגל לא מוסדר ביער אודם, שני טיפוסים תלולים והמון סלעי בזלת ואבנים. החלק השני של המבחן הגיע אחרי כמה ימים, וכלל את המסלול ה"ביתי" שלי בשרון - שמורכב בעיקר משבילי חול ברמות דחיסות שונות.

הדבר הראשון אליו שמים לב הוא תנוחת הרכיבה. הגיאומטריה של השלדה מרימה את ראש ההיגוי גבוה, ויחד עם הכידון הייחודי מתקבלת תנוחת רכיבה זקופה ותחושה של ישיבה "בתוך". זה יכול להתאים לרוכב מתחיל או חסר בטחון, אבל לי זה הציק - שכן לא יכולתי להעביר מספיק משקל לידיים - דבר הנחוץ לשיפור דיוק ההיגוי.

(צילום: פז בר)

יחסי ההעברה טובים למדי, ויש להודות שדי הופתעתי מהיעדרם של "חורים" משמעותיים. הפלטה בחזית שימושית מאוד עם גלגל שיניים קטן וסופר-קצר, כשהגדול ביותר מסוגל לייצר מהירות טובה.

כך טיפסתי על הר אודם, בין האלונים העבותים של היער התגלו המגרעות הטבעיות של "29 - הבולטת בהן היא איטיות ההיגוי שפוגמת בכושר התמרון המהיר בין עצים. לא אחת מצאתי עצמי בולם בחוזקה כדי להימנע מלחבק אלון – למרות שמדובר בעץ אותו אני מחבב דווקא.

באותם טיפוסים גם נחשפה הגמישות של המעביר הקדמי, אשר יתקשה לדלג בין הפלטות אפילו ברמז הקל ביותר של עומס על הדוושות. צריך לשחרר את הרגליים, לתת להילוך לעבור ואז לחזור וללחוץ. ובינתיים לקוות שלא נתקע בעלייה.

מהעבר השני של הגבעה, נשמתי לרווחה ושחררתי בלמים. האופניים האיצו במהירות במורד, יציבים ובוטחים במהירות הגבוהה. למזלג הקדמי יכולת ספיגה מוגבלת למדי ולא אחת הוא סגר בעוצמה מהלך. עד סוף היום הוא כבר דמע, דמעות שמן עצובות למדי. ללא שיכוך החזרה יש למזלג גם נטייה להיפתח בעוצמה לקצה המהלך, פעולה שעלולה לגרום לאיבודי אחיזה מפתיעים למדי - גם אם לא תכופים.

מבחן הבלמים בוצע במורד המזרחי מהר החרמונית. תלול, ארוך, דרדרתי ונגמר ממש מול גדר ושדה מוקשים. לא מקום בו תרצו להיפרד מרפידה או קליפר. והבלמים אכן הצטיינו, הפתעה בהתחשב בכך שעד לאותה נקודה עוצמת הנשיכה ומינון הבלימה לא הרשימו. גם בהמשך רכיבת המבחן התקשו הבלמים להציג עוצמת בלימה משכנעת.

(צילום: פז בר)

קטע החולות בשרון (כ-30 ק"מ) עבר ללא דרמות או גילויים מיוחדים. גלגלי "29 עושים כאן את העבודה נהדר, ומאפשרים לצלוח קוליסי-חול עמוקים בקלות יחסית. יחסי ההעברה הקצרים יעזרו לכם לפלס דרך בחול העמוק, ואלו הארוכים יחזירו אתכם הביתה במהירות על כביש או שביל מהודק. הפריע לי הפיתול של הגלגל הקדמי בחול עמוק - אבל זה ממש בשוליים.

סיכום: מספיק זול או זול מדי?

השורה התחתונה ברורה: עבור 2,150 שקל, תקבלו אופניים שראויים לרכיבה בשטח. כאלו שמציעים שלדה טובה, רכיבים סבירים, מתלה קדמי התורם לבטחון, ומעצורי דיסק הידראוליים סבירים למדי. הם יכולים להיות אופניים ראשונים לרוכב שירצה להתנסות ברכיבת שטח, או זוג שני לרוכב מיומן שרוצה מעט לגוון ולשמור על כושר.

אז מה בכל זאת בעייתי? תנוחת הרכיבה שהפריעה לכל אורך המבחן, משקל עצמי גבוה - כמעט 16 ק"ג לעומת פחות מ-10 לאופניים מקצועיים (ויקרים בהרבה). חוץ מזה? לא הרבה. בקיצור, כרטיס כניסה זול - ובהחלט ראוי - לעולם השטח.

• הכתבה באדיבות אתר שטח