"מה אנחנו כאזרחים יכולים לעשות?"

בזמן האחרון יצא לי לקרוא לא מעט כתבות על אורח חייהם הבלתי נסבל של תושבי הדרום, כל אותן כתבות נגמרות בפתרונות שעל הממשלה לעשות (כן למגן, לא למגן, להיכנס בהם, לדבר איתם וכו'...) אבל אני לא זוכר שראיתי עדיין כתבה שבה הוצעו רעיונות לדברים שאנחנו האזרחים יכולים לעשות אחד למען השני, בדרך כלל העזרות מגיעות בספנטניות כמו לדוגמא הרעיון המבורך של קניות לשבת בשדרות.

לפני מספר ימים ראיתי את השר משה יעלון בראיון בו הוא חזר על המנטרה" "אין דבר כזה זבנג וגמרנו". פרשנות שלי לזה -  הולכים להיות עוד כמה סיבובי התכתשות 'על אש קטנה' בינינו לבין החמאס/ג'יהאד/ו/או אחר.

כמיטב המסורת מי שסופג את האש במקרים כאלו הם תושבי עוטף עזה וזה כנראה מה שהולך להיות בפעמים הבאות (כשתגיע עופרת יצוקה 2 אז גם המרכז יספוג אבל לדעתי זה עוד קצת רחוק) וזה גרם לנו לחשוב: "מה אנחנו כאזרחים יכולים לעשות?".

אז דבר ראשון באמת צריך לנסות להזיז את הממשלה לפעול. הבעיה עם הרעיון הזה שממשלה היא דבר שמורכב מפוליטיקאים והבעיה בפוליטיקאים היא שבדרך כלל הם יעשו מה שטוב לאינטרס הפוליטי שלהם.

הדבר השני הוא ליצור מערכת מאורגנת לעזרה לתושבי הדרום שתהיה מנותקת מהממשלה ומאינטרסים פוליטיים צרים.

אם גל מתל אביב רוצה לארגן קניות-שבת המוניות בשדרות, למי הוא פונה? אם משפחת שוורצמן מקריית אונו רוצה לארח משפחה מקיבוץ בארי לסופ"ש, איך היא תעשה את זה?

בואו נעזור לעצמנו

מכיוון שאנחנו יודעים כבר עכשיו שהסיבוב הבא בפתח, חבל שנחכה עד שהוא יקרה כדי להתארגן, בואו נבנה לעצמנו כבר עכשיו פלטפורמות שבהם נעשה שימוש "אם וכאשר" במקום להסתמך על הממשלה.

הדבר הראשון שחשבנו עליו (שישמש בתור בלון ניסוי לבחון אם הכיוון הזה נכון) הוא להקים קבוצה בפייסבוק שתקרא "אירוח תושבי עוטף עזה" שבה יוכלו כל מי שרוצה לארח משפחות ויחידים מהדרום "לפרסם" את עצמם. הדף הוקם אתמול וכבר מונה 1,533 חברים. חשוב מאד שתצטרפו כבר עכשיו כדי שבעתיד הדף כבר יהיה מבוסס ויוכל לפעול מהר וביעילות.

אם באמת הדף הזה יצליח אני מקווה שהוא יהיה הסנונית הראשונה לדפים נוספים מהסוג הזה (יש אין סוף דברים שאפשר לעשות) שמטרתם היא בסופו של דבר עזרה לתושבי עוטף עזה.

ומילה לתושבי המרכז, לפעמים אני שומע כאן קריאות כמו "הלוואי והטילים יגיעו לתל אביב, אולי אז דברים ישתנו" ו"הלוואי שהם גם ירגישו מה שאנחנו מרגישים".

כמובן שאף אחד לא רוצה שתל אביב תותקף, הקריאות האלה מגיעות ממצוקה ומהרגשה

שאין מספיק הזדהות של תושבי המרכז עם איך שאנשים חיים פה. אני בעצמי כבר שמונה שנים נמצא פה בדרום רק בסופ"שים (שנת שירות+ שלוש שנים צבא+ 4 שנים לימודים בחיפה) וכדי להיזכר איך אנשים באמת חיים פה אני עושה לעצמי תרגיל מחשבתי קטן:

בפעם הבאה שאתם בשירותים, במקלחת, בדיוק עומדים להירדם, מתכרבלים יחד על הספה בסלון או בזמן הקראת סיפור לילד לפני השינה, תדמיינו לכם בראש פתאום אזעקה, מכאן יש לכם זמן קצוב לעזוב הכל ולתת ספרינט לממ"ד. אני בטוח שאחרי כמה פעמים כאלה, תבינו יותר טוב מה זה אומר להיות תושב עוטף עזה.

• הכותב אסף כורם הוא בן 26 יליד קיבוץ יד מרדכי.
•  מעוניינים לארח או להתארח? הצטרפו לדף הפייסבוק "אירוח תושבי עוטף עזה".