בג"ץ דחה היום (ה') עתירה שהגישו משפחות הרוגי תאונת הרכבת בבית יהושע, נגד הסדר טיעון שגובש עם שלושה מבכירי רכבת ישראל ונגד החברה עצמה. בתאונה שאירעה ב-2006, נהרגו חמישה נוסעים ונפגעו יותר מ-80, לאחר שרכבת התנגשה במהירות גבוהה בכלי רכב שנתקע על המסילה.
על-פי הסדר הטיעון, שגובש לאחר הליך גישור שהחל ב-2011, יבוטל כתב האישום נגד מנכ"ל הרכבת בזמן התאונה, עופר לינצ'בסקי, והממונה הארצי על הדרכים, יובל בלום. עוד נקבע כי יתוקן כתב האישום נגד סמנכ"ל החברה, הראל אבן, כך שלא יואשם בגרימת מוות ברשלנות, אלא במעשה פזיזות ורשלנות.
התאונה בבית יהושע ב-2006: חמישה הרוגים, יותר מ-80 נפגעים (צילום: עופר עמרם)
הסדר הטיעון הופך למעשה את רכבת ישראל למי שנושאת בנטל האשמה העיקרי, וקובע כי החברה תודה בחמש עבירות של גרימת מוות ברשלנות. על-פי ההסדר,
הצדדים יעתרו להטיל על הרכבת את הקנס הגבוה ביותר המותר בחוק, אך בכפולה של חמש - כמספר עבירות גרימת המוות המיוחסות לחברה.
בהחלטה לדחות את העתירה, קיבלה המשנה לנשיא מרים נאור את הסברי הפרקליטות בנוגע לביטול האישומים נגד מנכ"ל הרכבת ובכיר נוסף. "הטעמים שהביאו את הפרקליטות למחוק (את הבכירים) מכתב האישום הם שניים: ספק בשאלה אם מעשיהם ומחדליהם הם בגדר רשלנות פלילית ולא טעות מקצועית... (ו)העובדה שעבדו תקופה קצרה ברכבת טרם התאונה, בעוד הליקויים הנטענים היו קיימים שנים רבות קודם לכן".
השופטת נאור מוסיפה כי לסיבות אלה מצטרף נימוק נוסף: "כתב האישום ביחס לרכבת ישראל עצמה לא תוקן, ובהתאם להסדר הטיעון היא עתידה לשאת במלוא האחריות לרשלנות שיוחסה לה". לאור כל זאת, מבהירה השופטת כי "אין יסוד להתערב בהסדר הטיעון אליו הגיעה הפרקליטות עם הנאשמים. הערכת הראיות וגם שינוי בהערכתן, הוא עניין מובהק לשיקול דעת הפרקליטות".
יש לציין כי נגד נהג כלי הרכב שבו התנגשה הרכבת, יונתן ועדיה, הוגש כתב אישום חמור, המייחס לו חמש עבירות הריגה, גרימת חבלה של ממש, נהיגה בשכרות, ושימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית. השופטת נאור מציינת כי "חרף הניסיונות להגיע להסדר בעניינו של ועדיה, לא צלח הדבר, ובעניינו עתיד להתנהל הליך הוכחות".
שלושת שופטי ההרכב גם דחו את טענת המשפחות בנוגע להליך גיבושו על הסדר הטיעון עם בכירי הרכבת. המשפחות טענו כי "לא ניתנה להם הזדמנות מהותית להציג טענותיהם בפני התביעה, וזאת משום שהסדר הטיעון הוצג לאחר שגובש ונסגר, מבלי שהם מכירים את פרטיו ומבלי שלהתנגדותם יהא משקל כלשהו".
אלא שהמשנה לנשיא נאור קובעת כי הסדר הטיעון גובש והוצג בפני המשפחות בהליך ראוי. "המדינה אפשרה לבני המשפחות להשמיע את טענותיהם", כותבת השופטת בפסק הדין. "ואולם, בסופו של יום, לבני המשפחות אין 'זכות וטו', וההחלטה אם להגיע להסדר טיעון מסורה לרשויות התביעה".
מבין שלושת שופטי ההרכב, רק השופטת דפנה ברק-ארז מעלה ספקות מהותיים באשר לטיבו של הסדר הטיעון שגובש - אם כי בסופו של דבר הסכימה לדעת השופטת נאור. "הסדר הטיעון שבפנינו הותיר בי תחושה קשה, החורגת מן הצער המובן על אסונם של העותרים, שאבדו את יקיריהם", היא כותבת.
"הטרידה אותי המחשבה שהסדר הטיעון מותיר את העבירות של גרימת מוות ברשלנות, יתומות מאחראי בשר ודם, להבדיל מאשמת רכבת ישראל", ממשיכה השופטת ברק-ארז. "ייחוסה של אחריות פלילית לתאגיד לא בא, ככלל, לשלול את אחריותם הפלילית של אנשים בשר ודם".
השופטת ברק-ארז מעלה תהיה מטרידה: האם הטלת האחריות הפלילית על רכבת ישראל, משמשת תחליף למיצוי "הליך פלילי כנגד אנשים בשר ודם, שכיוונו את התאגיד בדרך שבה הלך". כאמור, למרות התהיות והבעייתיות שהעלתה, אימצה השופטת את עמדת המשנה לנשיא, ודחתה את עתירת המשפחות.
