בגלל כיפת ברזל בגוש דן: הוסטו נתיבי המטוסים

הסוללה ש"נולדה תוך יומיים": נתיבי ההמראה והנחיתה של המטוסים היוצאים והבאים לנמל התעופה בן גוריון הוסטו, כדי שלא ייפגעו במהלך פעילות כיפת ברזל ליירוט הטילים מעזה לעבר גוש דן. כך סיפר מפקד סוללת כיפת ברזל החמישית, המכונה על ידי החיילים "הללויה", שהוצבה להגן על אזור תל אביב. מפקד הסוללה הודה כי "גם פה המערכת לא מדייקת ב-100%. רקטה שתפגע בתל אביב תהיה הרת אסון".

לדברי רב סרן איתמר עבו, בשל החשש הכבד במערכת הביטחון שהטילים המיירטים יפגעו במטוסים באוויר, מצאו בתעשיות הביטחוניות, בחיל האוויר ובמשרד הביטחון פתרון טכנולוגי ולדבריו, "כל מטוס שטס או מגיע לנחות יכול לעשות זאת בבטחה. שינו נתיבי טיסה למטוסים אבל באופן קל".

• מבצע "עמוד ענן" - לכל הדיווחים לחצו כאן
  

(צילום: שאול גולן, "ידיעות אחרונות")

(צילום: שמואל וירובניק)

מערכת כיפת ברזל הפכה לסמל ההצלחה של צה"ל בכל הקשור לעימות מול ארגוני הטרור ברצועת עזה, אך בימים האחרונים, ובשתי הזדמנויות שונות אתמול, זכו גם תושבי תל אביב רבתי להגנה מהרקטות בזכות הסוללה החמישית שנפרסה ביום שישי בלילה. מלבד הקדמה של חודשיים וחצי בהעברתה לחיל האוויר ממשרד הביטחון והתעשיות רפא"ל ואלתא, בחיל האוויר נדרשו להקים צוות לסוללה, המקביל לפלוגה, תוך יומיים בלבד.

במצב רגיל, הליך זה נמשך כמה חודשים, ובהם נערכות הכנות, מגויסים חיילים והסגל משובץ לתפקידיו. למשימה הוקפץ בצו 8, היישר מלימודי התואר הראשון, רב סרן איתמר עבו, שפיקד על אחת הסוללות האחרות, עד שסיים את תפקידו לפני כחודש וחצי והחל ללמוד. עבו קיבל את ההודעה שהוא חוזר להיות מפקד סוללה ושעליו להרכיבה עם עשרות חיילים וחיילות - אד הוק.

לסוללה בגוש דן גויסו חיילים מסוללות אחרות, חיילי מילואים שבאחרונה השתחררו מהשירות הסדיר ומדריכים מבית הספר להגנה אווירית. כולם הועברו לסוללה ששמה הרשמי הוא סוללה ה', לפי מספרה, אבל החיילים כבר הטביעו את שמה - "הללויה". מרגע שהוקמה במהירות שיא הספיקה הסוללה לרשום שלושה יירוטים מוצלחים. "רק בחמישי בבוקר התחלנו ללקט את כוח האדם ובמקביל סיימנו את תהליכי האינטגרציה וקליטת אמצעי הלחימה", משחזר רב סרן עבו.

"בשישי בעשר בערב, ערב שבת, עוד אכלנו ארוחת שבת בבסיס האם של כיפת ברזל, ומיד לאחר מכן, בלילה, יצאנו לבצע את הפריסה בשטח במשך כל הלילה". לדבריו, הסוללה יירטה רקטות שנורו מעזה מסוג פאג'ר 5 מייצור עצמי, בעלות טווח של 70 ק"מ. בשל הרצון לדייק באופן המרבי, לכל רקטה שזוהתה כעושה את דרכה לשטח בנוי, שוגר טיל מיירט (טמי"ר).

רב סרן עבו הוסיף כי אין סיבה לדאגה מטילים מיירטים שלא מפוצצים רקטה. "לכל הטילים יש מרחב השמדה שנקבע מראש, מעין בית קברות לטילים שאליהם הם מנותבים ושם הם נופלים ומשמידים עצמם ללא סכנה. זהו שטח פתוח קבוע מראש, וגם אז זה רק אם היירוט הוא לא כפול על ידי שני הטילים". באשר לרסיסי הטילים שנופלים לקרקע לאחר הפיצוץ, שאתמול פגעו בכלי רכב בחולון וגרמו לעלייתו באש, הוא הדגיש: "חייבים להקשיב להוראות פיקוד העורף ובהישמע אזעקה להיכנס למרחב מוגן קרוב או להשתטח על הקרקע. הרסיסים הללו לא קטנים, אבל גם לא כל כך גדולים, והם תמיד יהיו, ולא יתאיידו. מספיק גג של תחנת אוטובוס כדי להיות מוגן מהם".

טיל "כיפת ברזל" שכמעט פגע בבית באשדוד (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

רב סרן איתמר עבו, שהיה ממקימי המערך בחיל האוויר ופיקד עוד

על הסוללה הראשונה באפריל 2011, מדגיש כי "יש לנו יכולת להתמודד עם מה שאנו קוראים לו 'לוויה', כלומר מספר רקטות שנורות במקביל, ולזהות אם הן נורו לעבר גוש דן". לאור ניסיונו, הוא רשם עד כה רזומה של 45 יירוטים בערך. "אני לא סופר. החיילים סופרים", אמר. "התחושה היא אדירה. נוצרת לנו מורשת קרב מיום ליום. התחושה שלנו היא כאילו הסוללה קיימת כבר שלושה חודשים ולא רק שלושה ימים".

עם זאת, למרות כל הגאווה, מודה איתמר שבדומה לסוללות כיפת ברזל שבדרום, ואף שזו סוללה משודרגת ומתקדמת יותר מאחיותיה, ייתכן שגם בסוללה המגנה על גוש דן ההצלחה לא תהיה מלאה: "רקטה שלא ניירט ותיפול פה באזור כזה צפוף יכולה להוביל לתוצאות הרות אסון", אמר. "המערכת עדיין לא מושלמת וההגנה אינה הרמטית, לכן אסור להיות עצלנים וחייבים למצוא מחסה בעת אזעקה. בניגוד לדרום, במרכז יש דקה וחצי למצוא מחסה".