עם קשה עורף: בין חרדים לשאננים
שילוב מסוכן של ביטחון בבורא עולם, כרוך בשאננות מוחלטת - מוביל לאמירות כמו זו של הרב קנייבסקי שאין מה לחשוש מטילים על בני ברק. מדינת ישראל חייבת לרכז מאמץ הסברתי בציבור החרדי בכל הגזרות: החל בתקשורת וכלה ברבנים
>> עוד עמוד ענן - בפייסבוק שלנו <<
שילוב מופלא של ביטחון בבורא העולם, כרוך בעובדה שפשוט נוח לזלזל בנושאי בטיחות, מוביל לכך שמדי שנה יש יותר מדי נפגעים בתאונות דרכים ובתאונות ביתיות בקרב המגזר החרדי. הבעיה היא שהתנהגות הציבור הזה בעת מלחמה, היא כבר נושא בעל עניין לאומי שמחייב תגובה הולמת.
"תהילים נגד טילים"
חשוב להבין שהערבוב המסוכן בין אמונה בבורא העולם ובין שאננות מוגזמת, קדם להקמת מדינת ישראל. בתחילת 1944 נשא הרב מרדכי רוקח, נאום בפני חסידי בעלז בשם אחיו, האדמו"ר רבי אהרן רוקח: "שמעתי רבבות רבים אשר פחדו פחד, חיל ורעדה יאחזון... דואגים על העתיד באומרם שאולי חס ושלום איזו סכנה מרחפת על מדינה זו... הצדיק רואה שתשרה פה לתושבי מדינה זאת מנוחה ושלווה, כי טוב שהצדיק רואה כי טוב וכל טוב ואך טוב וחסד ירדוף וישיג את אחינו בית ישראל בני מדינה זו". זמן קצר לאחר הדרשה, נסעו האדמו"ר ואחיו לארץ ישראל, ועד יולי 1945 הושמדו כחצי מיליון מיהודי הונגריה.
בשנת 1991 פרסם עלון "שיחת השבוע" של תנועת חב"ד את הדברים הבאים: "דברי הרבי ברורים: לא תהיה שום פגיעה בארץ ישראל. אדרבה, ארץ ישראל, על פי הרבי, היא המקום הבטוח ביותר בכל העולם, שכן הקב"ה שומר עליה שמירה מיוחדת".
מחבר המאמר הוסיף וכתב: "הבה נהיה אפוא מוכנים – לא לטילים עיראקיים שלא יבואו, אלא למשיח צדקנו, שבוא יבוא במהרה בימינו". זמן קצר לאחר מכן, גורמים אחרים בציבור החרדי דאגו להפיץ אינספור סטיקרים על הכיתוב הקליט "תהילים נגד טילים".
גם פה ההמשך ידוע. למרות התראות כי לעירק יש טילים בעלי ראשי קרב כימיים, בציבור החרדי סירבו לגלח את הזקנים ולחבוש מסכות אב"כ. הדעות אמנם חלוקות אם מאז המשיח הגיע, מה שבטוח הוא שלתחומי הקו הירוק הגיעו טילים עיראקיים, ובהמשך גם מחבלים מתאבדים, שגרמו לנזק רב וגם לאבדות בנפש.
עד כה, שיתוף פעולה חלקי בלבד
המדינה חייבת לרכז מאמץ הסברתי בציבור החרדי. מחובתה לגייס למערך ההסברה הלאומי, וגם לזה של דובר צה"ל, חרדים הבקיאים בעולם התקשורתי שהם בעלי קשרים בחצרות הרבנים.
חייבים לפנות לרבנים שמתריעים שוב ושוב מפני הסכנות הגלומות בטלפונים המתקדמים ובאינטרנט, ולדרוש באופן נחרץ ממאמיניהם לנהוג על פי הוראות כוחות הביטחון, בשִגרה ובחירום. יש לגייס לנושא גם את חברי הכנסת החרדים, ולפרסם את הדברים הללו בכל אמצעי התקשורת המגזריים שוב ושוב ושוב.
כמי ששירת עד לשנה האחרונה בפיקוד העורף, אני יודע שנעשה ניסיון ללמד ילדים מהמגזר החרדי על הסכנות הגלומות
במתקפת טילים ורעידות אדמה, אבל שיתוף הפעולה היה חלקי. חלקי מאוד.
הסברה איננה מילת קסם, ואף לא הפתרון לכל בעיה. אבל מערך ההסברה הלאומי, פיקוד העורף ודובר צה"ל חייבים להתעורר לאלתר. כדי שמבצע כזה יצליח, הוא חייב להתבצע תוך שיתוף פעולה ולא בכפייה, אבל אני כיהודי אשכנזי עם שרירים לא מפותחים, מודה ששימוש מתון באיומים, הוא בהחלט בסיס טוב למשא ומתן.
לפנייה לכתב/ת 
