נותרו חסרי בית בראשל"צ: "שחור בעיניים"

עשרות דיירי הבניין שנפגע אמש (יום ג') מהרקטה בראשון לציון, העבירו את השעות שלאחר מכן בבית ספר סמוך. אחרי התארגנות במקום, הם קיוו למצוא מקומות חלופיים להעביר בהם את הלילה. לבתיהם - שחלקם ניזוקו קשות מפיצוץ הרקטה - הם לא יוכלו לחזור כרגע. מהפיצוץ נפצעו קל שני בני אדם, ועוד ארבעה לקו בחרדה. הבניין עצמו ניזוק קשות ולפי שעה קיימת סכנה במקום ולכן הדיירים לא הורשו לשוב אליו.

מבצע עמוד ענן - הכותרות האחרונות

דוברת עיריית ראשון לציון הודיעה כי הלימודים בעיר יתקיימו היום במתכונת חלקית, במטרה להמשיך את שגרת החיים בעיר תוך הבטחת שלומם של התלמידים. בהערכת המצב שערכה העירייה עם אלוף פיקוד העורף, אייל אייזנברג, הוחלט כי כל גני הילדים יפעלו במתכונת מלאה, בבתי הספר היסודיים יגיעו ללימודים רק תלמידי שכבות ד', ה' ו-ו' ובבתי הספר העל-יסודיים יגיעו ללימודים רק תלמידי שכבות ט' ו-י"ב. לא יתקיימו לימודים כלל בבתי הספר רזאל, מאורות, מרכז רון, ישורון ורמז. מוסדות החינוך המיוחד בראשון לציון לא יפעלו. ההסעות למוסדות חינוך מיוחד מחוץ לעיר באזורים שאינם תחת איום יימשכו כרגיל.

חוזרים לבניין בבוקר(צילום: מוטי קמחי)

עדן עוזרי, בת 10, הייתה בבית עם אחיה הגדול בזמן האזעקה. אביה, ארז, מספר כי ערנותה ותושייתה הן שהצילו אותם. "שמעתי את האזעקה ואמרתי לאחי שיבוא לממ"ד", היא מספרת, ואביה מוסיף כי האח לא התייחס לכך ברצינות יתרה. "כשנכנסתי אמרתי לו שיסגור את הדלת חזק". אביה מספר ש"היה הדף נוראי ואם הדלת הייתה פתוחה יכול להיות שגם הם היו נפגעים". את הלילה עשתה המשפחה בבית מלון. "נראה מה יהיה בבוקר. יש לי עסק שלא אפתח כי אני חייב לטפל בכל העניינים".

גם דוד כהנא ובני משפחתו, המתגוררים בקומה הרביעית בבניין, יישנו הלילה במלון. "עבר עלינו יום קשה וכל מה שאנחנו רוצים זה לישון. לקחנו מהבית שקית עם דברים וזה מה שיש כרגע. אני מקווה שבבוקר כבר נוכל להיכנס לבית ולקחת עוד דברים". כהנא אומר כי היום הוא לא יילך לעבודה. "אני איאלץ לצאת לחופשה, יש הרבה דברים לטפל בהם. צריך ממש לשקם את ההריסות". על הנזק שנגרם לבית הוא מספר: "הקרמיקה נפלה, החלונות. ברגע ששמעתי את הבום פשוט ראיתי שחור בעיניים וזה מה שיש לנו עכשיו. שחור".

הבניין המפויח בראשון לציון, אחרי הפגיעה(צילום: AP)

הבת התעקשה, נכנסה לממ"ד וסגרה את הדלת(צילום: דודו אזולאי)

גם הבתים שלא נפגעו ישירות ספגו נזק משמעותי(צילום: יוני אברהם)

בבית הספר שבו השתכנו בינתיים, סיפרו הדיירים על הנזקים שנגרמו לדירותיהם. ראש העיר ראשון לציון, דב צור, בא ושמע מהם על החוויה המטלטלת. הוא הסביר כי בבית הספר הוקם מערך לקליטתם: "יש פה עמדה של מס רכוש, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, ויש גם מאה מזרנים שעומדים לרשות מי שרוצה להישאר לישון כאן. כמו כן, הוזמנו 25 חדרים בבית מלון, והעירייה תדאג להסיע לשם מי שירצה בכך".

ראש העיר צור אמר כי פגיעת הרקטה בבניין היא דבר סטטיסטי, וביקש לשבח את תפקודה של מערכת כיפת ברזל. "צריך לשמוח שזה הסתיים בפגיעות קלות. זה נס משמיים", אמר והרעיף שבחים גם על התנהגות התושבים, "שלא זלזלו ונכנסו למרחב המוגן".

ורד נשכבה על התינוק: "את אימא נהדרת"

שרה מועלם ובעלה, המתגוררים בקומה שמעל, ישנים הלילה אצל בנם. "אני לא רוצה מלון, אבל נצטרך לראות מה יהיה מחר. אי אפשר להיות אצל אנשים כל הזמן". בעת האזעקה היו אצל בני הזוג מועלם הנכדים. "נראה לי שהם לא ישכחו את היום הזה כל החיים שלהם", אמרה שרה לאחר הפגיעה בבית, "זו טראומה. כרגע אנחנו רוצים רק לישון. היום כבר נחשוב איך ממשיכים".

לבית החולים וולפסון בחולון הגיעו נפגעי החרדה. ורד סופר, שני ילדיה ויוסי חזקיה מצאו את עצמם מטרים ספורים ממקום הפגיעה. "הייתי עם הבת שלי והתינוק בן השנתיים וחמישה חודשים", סיפרה ורד, "הלכתי לסופר, והשארתי את הילדה - בת 16 - באוטו דולק עם התינוק קשור בכיסא שלו. התחילה אזעקה, רצתי ישר לאוטו לראות מה קורה עם הילדים, להוציא אותם, ושלפתי את הילד מהכיסא שלו. הבת שלי קפאה במקום, התחילה לבכות. אמרתי לה 'צאי!'. הייתה שם חומה קטנה ועצים אז נשכבתי על המדרכה, הילדה ישבה לידי, ונשכבתי על התינוק לפי ההוראות".

הריסות בבניין שנפגע(צילום: הילה חמו)

זכוכיות על הספה(צילום: יוני שרמן)

‫יוסי חזקיה סיפר: "ראיתי את הטיל נוחת בתוך הבניין, היה הבזק ובום ענק". ורד מספרת כי נפלו עליהם רסיסים: "כואבות לי מאוד האוזניים. התינוק התחיל לצרוח. כולנו בכינו ובאינסטינקט אמרתי לו שיש זיקוקים. כל הדרך לבית החולים הוא אמר:

'זיקוקים', 'משטרה'".

צילה, העובדת הסוציאלית של בית החולים, החזיקה כל העת את ידה של סופר. החמימות האנושית מפיחה בוורד תקווה מיידית. "כל הכבוד לך על איך שלקחת את הילדים ונשכבת עליהם, כל הכבוד", מעודדת צילה. "את אימא נהדרת ופעלת כמו שצריך, כמו שאימא פועלת. ניהלת את האירוע.‬ צריך להגיד את ברכת הגומל". סופר הזילה דמעה וחייכה: "אני מחכה להשתחרר, שאני והבת שלי נוכל ללכת הביתה ולשים את זה מאחורינו. התינוק כבר בבית עם אבא. אני מאמינה בצבא שלנו ובמדינה שתגן עלינו, עברנו המון ונעבור גם את זה".