"הלכתי לחוף וצרחתי": השקט שב לאשקלון
תושבי העיר ניסו לנער את אבק מבצע "עמוד ענן" ונהנו מהשבת הראשונה מאז שהוכרזה הפסקת אש. הגולשים "נולדו מחדש", בתי הקפה אירחו פרלמנטים ובעיר חזרו לעסוק אפילו בחתונות העתידיות. "בלב רגוע הרבה יותר, ורק נקווה שכך ימשיך"
על חוף הים, במרינה החדשה, בבתי הקפה ובמסעדות - תושבי אשקלון יצאו היום (שבת) מבתיהם וציינו במתינות סוף שבוע רגוע ראשון מאז ההכרזה על הפסקת האש בתום מבצע "עמוד ענן".
גלשני רוח נראו מעל קו המים, בחוף ובבתי הקפה נהנו משפחות וחברים מארוחת בוקר, גולשים רבים נרטבו במים וגם רצים נצפו ברחובות העיר. "קמתי בבוקר וחזרתי לגלוש", סיפר ל-ynet רוז'ה, תושב העיר בן 40, שחזר לגלים לראשונה מאז שפסקה האש. "זה כמו להיוולד מחדש, חופש. ההנאה עולה על הפחד ופשוט מנסים לשכוח מהכול. מקווה מאד שיישמר השקט".
דורון בן ה-28 הגיע אף הוא לתפוס גלים, והסביר מדוע השקט היחסי מסוכן לא פחות. "בזמן המלחמה אנחנו דרוכים לאזעקות, ממשיכים בשגרה אבל כל הזמן מוכנים. הבעיה היא דווקא בזמן שבו לא אמורים לירות, אז אתה פחות בכוננות ואז זה מפתיע, אתה עלול להיות לא ערוך".
115 רקטות שוגרו לעבר העיר במהלך ימי המבצע. 65 מהן יורטו על ידי מערכת "כיפת ברזל", 13 פגעו בשטחים בנויים, מהן אחת בבית ספר, והיתר התפוצצו בשטחים פתוחים. אדם אחד נפצע באורח קשה בעיר וארבעה נפגעו באורח קל.
לבד מאירועים אלה, הושפעו גם החיים האישיים של תושבי העיר באופן משמעותי, ואירועים טריוויאליים, לכאורה, הפכו למשימה מורכבת, בלתי אפשרית לעתים. "בשבוע שעבר הבן שלי היה אמור להתחתן ביפו, ובכל זאת ביטלנו כי האשקלונים חששו לצאת", סיפרה שרה גולן מבית הקפה שבו ישבה עם חברתה. "דיברנו עם הרב והאולם, הם הבינו. החזרתי את השמלה. קיבלנו תאריך חדש לתחילת דצמבר, עשינו בשכל. לא הייתה אווירה, מבחינתנו זו הייתה חד-משמעית מלחמה".
החזרה לשגרה, שמתרחשת באופן הדרגתי ואיטי, מלווה בספקנות רבה. "חטפנו טיל ליד הבית, ועדיין כל רעש קטן מקפיץ אותנו. ישר חושבים 'הנה אזעקה', יש חרדות אבל יוצאים קצת ונקווה לחזור מהר לשגרה", סיפרו בני משפחת פימה, תוך שהם מאכילים דגים במרינה. "כבר אתמול יצאנו פעם ראשונה, לא משדרים לחץ לילדים וחוזרים לשגרה ומבלים. אתה עדיין דרוך ומוכן להכול אבל חוזר למציאות", העידה תמר, האם.
הפרלמנט שהתכנס באחד מבתי הקפה סיפק פרשנות מצד תושבי העיר הוותיקים יותר. "יצאנו לפה בשיא הכיף, התגעגעתי לחברים", סיפר גולן. "במלחמה הזאת היינו יותר בטוחים בגלל 'כיפת ברזל' של עמיר פרץ, הפסקת האש היא בסדר גמור, הגיע הזמן". ישראל, חברו, סיפר על מתח רב והחמיא אף הוא למערכת ההגנה האווירית ואילו איציק, חבר נוסף לשולחן, הוסיף כי "הלב עדיין לא נרגע, זה תמיד עומד ברקע, שחמאס שולטים במצב. אחרי עשרות מלחמות אין ברירה אלא לשבת לדבר וכך עשו".
משפחתה של אמה ברזילי הגיעה לביקור בעיר והוציאה אותה לבילוי. "הבן שלי בא במיוחד מהמרכז להוציא אותי קצת. הבוקר הלכתי לחוף וצרחתי, להוציא את כל האוויר והמתח. ניהלתי מקלט ציבורי במבצע והייתי שני שליש מהיום בתוכו, היה הרבה מתח ואחריות. הייתי זקוקה לאוויר ולמשפחה, עד הסוף לא הרשיתי להם לבוא, עכשיו הם איתי וזה תענוג".
עם אופניים על הטיילת, ניסתה גם משפחת אבזו האשקלונית ליהנות משבת רגועה לאחר שנאלצה להתרחק מהאש. "סוף סוף נגמר הלחץ", העיד האב יורי וסיפר על תחושות ילדיו. "לא היינו כל התקופה בעיר, נסענו לבית שאן. חזרנו בשני בלילה, יש ילד שלוקח את זה יותר קשה והאחר עושה מזה צחוק. הכי חשוב לחזור לפעילות רגילה".
אלמוג, בעליה של ספינת אירועים, כבר מעמיס משפחות לטיול תוך ניסיון להשתקם גם באופן כלכלי. "ביום הראשון של המלחמה החזירו אותנו מהים באמצע ההפלגה והיום יוצאים שוב. אתה רואה שאנשים עדיין חוששים. אני מעריך את ההפסד במלחמה בעשרות אפלי שקלים, אבל לפחות בלב רגוע הרבה יותר, ורק נקווה שכך ימשיך".
לפנייה לכתב/ת 
