"המסתננים הם סרטן", "טיבי הוא גיס חמישי" ו-"חנין זועבי בוגדת", אלה הן רק חלק מההתבטאויות של נצי הליכוד
שזכו אתמול באמון המתפקדים של מפלגת השלטון ששברה חזק ימינה והקיאה מתוכה אישים מתונים כדוגמת השרים דן מרידור, בני בגין ומיכאל איתן. לצד הרטוריקה הכוחנית הובילו בליכוד יוזמות חקיקה שנויות במחלוקת כמו חוק השימוע לשופטים חדשים,
חוק לשון הרע ו
חוק הג'ובים שיאפשר
לשר למנות תחתיו בכירים המזוהים פוליטית.
הסיפורים הכי חמים – לפני כולם – בפייסבוק של ynet
כך ח"כ מירי רגב,
שהגיעה למקום ה-14 ברשימה. "המסתננים הם סרטן",
טענה בנחרצות נגד האריתריאים והסודנים השוהים בישראל. בדיון בכנסת בחודש יוני תקפה בחריפות את מנהיגי המחאה החברתית: "הפעילים של השמאל הקיצוני רוצים להפוך את כיכר רבין לכיכר תחריר ולהפיל את השלטון", ואף קראה לח"כ זועבי
"בוגדת, חזרי לעזה". בכך שִחזרה את קריאתה מעל דוכן הנואמים במשכן לעבר זועבי כבר ב-2010, "רוחי לעזה יא חאינה. בוגדת",
לאחר שהשתתפה במשט לעזה. בתואר "שקרנית ומתחסדת"
זכתה מצדה גם ח"כ רונית תירוש.
(צילום: ירון ברנר)
לאחר פרסום תוצאות הפריימריז, אמש (צילום: ירון ברנר)
לוין הבהיר באולפן ynet זה מכבר כי הנייה הוא בן מוות.
לגבי ח"כ אחמד טיבי טען כי הוא "מנסה לנצל את מעמדו וזכויות היתר שניתנות לו כח"כ על מנת לשחק תפקיד ראשי בעצרת טרור שנועדה לפגוע במדינת ישראל ואזרחיה", ולפיכך "הבגידה הזו חייבת להיפסק ואנו נשים לה סוף". ח"כ דני דנון הבהיר כי טיבי "מהווה גיס חמישי בכנסת".
לגבי המסתננים אמר: "בגלל המתייפייפים יש מקרי רצח ואונס".
בולטים בחקיקה שנגעה לאופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל היו ח"כ דני דנון,
ח"כ זאב אלקין
וח"כ יריב לוין,
שאף זכה בתואר שיאן החקיקה
במושב הכנסת האחרון. הוא זה שעמד מאחורי יוזמות החקיקה בנוגע למעמדו של בית המשפט העליון.
עוד יזם לוין תיקון לחוק-יסוד: השפיטה, בנוגע לבחירת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון בידי הכנסת: "מוצע להעביר את הליכי בחירת נשיא בית המשפט העליון ומשנהו לכנסת, בדומה לאופן שבו נבחרים בעלי תפקידים אחרים דוגמת נשיא המדינה ומבקר המדינה". לטענת לוין, "דרך מינוי זו תבטיח מתן ביטוי הולם להשקפות הרווחות בציבור ותחזק את כוחה של הכנסת מול הרשות השופטת, באופן שישפר את האיזון בין הרשויות השונות, איזון אשר נפגע כתוצאה מהיחלשות הכנסת ומגישתם של חלק מראשי מערכת המשפט שבאה לידי ביטוי בטשטוש קו הפרדת הרשויות ובפלישה מתמשכת של הרשות השופטת לתחומיהן של הרשות המחוקקת והמבצעת".
צילום: אלי מנדלבאום, רועי עידן ואבי פרץ |
| נתניהו מסכם את תוצאות הבחירות במפלגה |
לוין אף עמד מאחורי תיקון נוסף לחוק, הנוגע לביקורת שיפוטית על תוקפו של חוק, והציע "להסדיר את הביקורת השיפוטית על חוקיות חוקים, ובכך לשים קץ למצב שבו מכריז בית המשפט על בטלות חוקי הכנסת, כאשר הדבר נתפש כעימות בין הרשות השופטת לבית הרשות המחוקקת".
תיקון נוסף שיזם נגע להרכב הוועדה לבחירת שופטים, במטרה לשנות את הרכבה, כך שמספר חברי הוועדה יגדל מתשעה ל-12, "באופן שמספר חברי הכנסת החברים בוועדה יגדל משניים לארבעה, ומספר נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יגדל משניים לשלושה". בכך ניסה לוין להפחית ממשקלם של נציגי מערכת המשפט בוועדה. עם ח"כ דנון יזם לוין תיקון לחוק-יסוד: השפיטה, הנוגע לסמכויות בג"ץ, כך שלא יוכל לתת צווים בעניינים ביטחוניים הנוגעים באופן מובהק לחיי אדם, אך יוכל לחוות את דעתו בנידון.
את הגדרתה של מדינת ישראל כ"יהודית ודמוקרטית" ניסה לוין לשנות בהצעת חוק-יסוד: מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי. זאת "על מנת להבהיר ולהדגיש את מרכזיותה של הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומאידך גיסא, את משטרה הדמוקרטי של המדינה".
| זהו משה פייגלין: |
|
| הורשע בהמרדה, בדרך לכנסת / ynet |
|
נתניהו ניסה שנים לחסום את הסמן הימני בליכוד, אך כוחו בקרב המתפקדים הוביל אותו למקום ה-15 בפריימריז. מיהו האיש שכינה את הפלסטינים "טפילים", טען שהומואים בצבא מקשים על צה"ל לנצח - וגם תמך בלגליזציה של מריחואנה? |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
אלקין ולוין היו בין יוזמי הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה. מטרתו של החוק: "הגברת השקיפות ותיקון לקונות בחקיקה בכל הנוגע למימונה של פעילות פוליטית בישראל על ידי ישויות מדיניות זרות. חוק זה מאזן היטב בין זכותם של ארגונים פוליטיים במדינה דמוקרטית לפעול בחופשיות, לבין זכותו של הציבור בישראל לדעת מי מממן את קידומן של עמדות פוליטיות כאלו ואחרות".
לוין, חוטובלי, אלקין ואחרים עמדו גם מאחורי היוזמה להחלת החוק הישראלי על כל היישובים היהודיים בשטחי יהודה והשומרון, ובכלל זה ביקשו למנוע הגבלה על בנייה ביישובים משיקולים מדיניים, אלא באישור הכנסת. ההצעה הגיעה נוכח המהלך המסתמן של הפלסטינים "ליזום מהלך מדיני של הכרזה על מדינה שתוכר על ידי חלק מאומות העולם. ישראל תמצא עצמה במציאות חדשה שלפיה תהא הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית בשטחי יהודה והשומרון. לנוכח אפשרות זו, ראוי כי ישראל תסיר מעצמה אחריות ושליטה ביישובים הפלסטיניים בשטחי יהודה והשומרון, ולצד זאת, לא תזנח את היישובים שבהם יש רוב יהודי בשטחים אלו". הצעת החוק "באה לקבוע את חובתה של ממשלת ישראל להחיל את החוק הישראלי על כל היישובים היהודיים בשטחי יהודה והשומרון וכן על כל צירי התנועה המובילים ליישובים אלה, זאת לשם הענקת ביטחון לאזרחים הישראלים המתגוררים בתחום היישובים היהודיים ביהודה ושומרון".
במסגרת הצעת חוק העונשין היה לוין ביוזמי התיקון לאסור נשיאת דברים במוסד חינוך למי שהורשע בסיוע לטרור: "מוצע לאסור על מי שהורשע בסיוע לטרור ובגידה במדינה נשיאת דברים במוסד חינוך, בכלל זה גם מוסדות על תיכוניים, אלא אם קיבל לכך אישור מראש משר החינוך ובהתייעצות עם שר המשפטים".
יחד עם דנון, אלקין, חוטובלי ורגב, הציע לוין תיקון שיאלץ את הממשלה לקבל את אישור הכנסת להסכם מדיני: "הממשלה תחויב, בכל הסכם או החלטת ממשלה לוויתור השליטה שלה בשטח כלשהו, להביא את ההסכם לאישור הכנסת לפני קבלת ההסכם או ההחלטה. כך יובטח מעמדה של הכנסת כמייצגת הציבור לאשר הסכמים מדיניים".
דנון עם פרסום התוצאות (צילום: ירון ברנר)
עוד יזם עם דנון ורגב הצעת חוק יישום "תרבות של שלום" כבסיס למשא ומתן במסגרת תהליך השלום עם הפלסטינים: "בהסכם האמור הצד השני יתחייב לחוקק וליישם עקרונות של תרבות השלום כפי שהם מוגדרים בחוק, הכוללים בין היתר איסור על הסתה לאלימות וטרור".
אחד החוקים שעוררו הדים רבים בכנסת היוצאת עבר ביוזמתו של אלקין: "חוק החרם":
יוזמה לחרם כלכלי, אקדמי או תרבותי על מדינת ישראל או על גופים המצויים בשטחה ובשטחי יהודה ושומרון בפרט תוגדר כעוולה אזרחית. גוף שיוחרם יוכל לפיכך לתבוע פיצויים מיוזם החרם - באופן שאינו תלוי בשיעור הנזק. בנוסף, יאפשר החוק לשר האוצר למנוע מגופים המשתתפים בחרם על מדינת ישראל או על התנחלויות בפרט מלגשת למכרזים ממשלתיים.
ח"כ דנון יזם תיקון להצעת חוק-יסוד: הכנסת, כך שמליאת הכנסת תוכל, ברוב של 80 ח"כים ועל פי פנייה של 30 ח"כים, להעביר חבר כנסת מכהונתו "אם מצאה כי היה בדבריו או במעשיו אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל".
| נתניהו וברק נעדרו מהמליאה: |
|
| "חוק החרם" אושר / מורן אזולאי, כתבתנו בכנסת |
|
ביולי 2011 אישרה הכנסת ברוב של 47 מול 38 את החוק השנוי במחלוקת. 11 שרים ובראשם רה"מ ושר הביטחון, וכל סיעת העצמאות נעדרו, בקדימה הצביעו נגד. נתניהו לא ניסה למנוע קבלת החוק |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
דנון ואלקין יזמו גם תיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל, כך שאלו יוגדרו לטובת העם היהודי. הם טענו כי בית המשפט העליון קבע שהמינהל אינו רשאי להפלות ערבים בהקצאת מקרקעין להתיישבות. "בעקבות פסק הדין גיבש היועץ המשפטי לממשלה עמדה, לפיה אין הממשל רשאי להימנע מלהחכיר את קרקעות קק"ל למי שאינם יהודים (ואינם שותפים לחזון הציוני), גם אם הדבר נוגד את מטרות הקרן הקיימת כפי שבאו לידי ביטוי במסמכי ההתאגדות שלה". עוד נמסר: "עיקרון זה, לפיו קרקעות הקרן הקיימת תשמשנה אך להתיישבות יהודית, עמד לנגד עיני הכנסת בבואה לחוקק את חוק-יסוד: מקרקעי ישראל, חוק מקרקעי ישראל וחוק מינהל מקרקעי ישראל".
דנון עמד גם מאחורי היוזמה לתיקון חוק הביטוח הלאומי, כך שיישללו דמי קבורה עקב פשע לאומני: "ההצעה באה להוסיף על ההטבות הנשללות כבר היום מבן זוגו או ילדיו של אדם שביצע פשע על רקע לאומני כמו קצבת זקנה, קצבת נכות או קצבת שארים", ואף יזם תיקון לפקודת מניעת טרור שתאפשר חילוט רכוש אדם שביצע מעשה טרור. עוד יזם תיקון לפקודת מניעת טרור בנוגע לקיום מפגש עם חבר בארגון טרוריסטי: מטרתה של הצעת החוק היא מניעת מפגש עם חברים בארגוני טרור ושיפור יכולת העמידה של מדינת ישראל במאבקה מול ארגונים אלו. "יש צורך להגביל את החסינות המהותית של חברי הכנסת. הגבלה זו נחוצה על מנת שחברי הכנסת לא יקיימו מפגשים עם ארגון טרור דוגמת החמאס כאשר הם מסתתרים מאחורי חסינותם".
דנון יזם גם את שלילת דמי הקבורה עקב פשע לאומני, וכן את ההצעה הנוגעת לשחרור אסירים שפעלו על רקע לאומני: "אסיר אשר פעל ממניע לאומני-ביטחוני והורשע בשל כך, יראוהו כאילו היה אסיר עולם": מטרת החוק לקבוע שאסירים שישוחררו בעסקת חילופי שבויים על ידי מתן חנינה, ישוחררו על תנאי. משמעות הדבר היא שאם אסירים אלו ישובו לעסוק בפעילות טרור ניתן יהיה להשיבם לכלא לריצוי יתרת מאסרם, כמו כל אסיר אחר המשוחרר על תנאי.
ח"כ רגב הציעה את חוק המינויים, שזכה לכינוי "חוק הג'ובים",
כך ששר יוכל למנות תחתיו ארבעה בכירים המזוהים פוליטית.
ח"כ חוטובלי עמדה מאחורי ההצעה לא להדיח חייל שסירב לשמוע שירת נשים. היא יזמה את הצעת חוק משאל עם על הסכם מדיני עם הרשות הפלסטינית, המבקשת לקבוע את החובה לערוך משאל עם בעניין הסכם מדיני עם הרשות ולהסדיר את אופן עריכתו של המשאל.
כמו כן עמדה עם ח"כ אלקין מאחורי תיקון הצעת חוק-יסוד: הכנסת, כך שתחייב תקופת צינון לאנשי תקשורת: "בבסיס הצעת החוק עומד החשש, כי החלטותיו ודבריו של איש התקשורת במסגרת תפקידו העיתונאי יושפעו מהשקפותיו ומשאיפותיו הפוליטיות, אשר עם צירופו לרשימת מועמדים לקראת הבחירות לכנסת ניתן להן פומבי. אשר על כן מוצע בהצעת חוק-יסוד זו לחייב תקופת צינון בת חצי שנה לאנשי תקשורת העוסקים בתחום הפוליטי".
בנוסף הציעה חוטובלי לתקן את הפקודה למניעת טרור, כך שתאפשר החרמה והריסה של רכוש של אדם שביצע מעשה טרור: "רבו המקרים שבהם אזרחים ישראלים, כולל תושבי מזרח ירושלים, היו מעורבים בפיגועים ובפעילות חבלנית כלפי אזרחי ותושבי המדינה; ולכן, נוצר צורך להעמיד לרשות המדינה אמצעי הרתעה כלפי מגזר זה באוכלוסייה. להריסת בתים שמתגוררים בהם מחבלים ובני ביתם ישנה השפעה מרתיעה על ביצוע פעילות הטרור. מטרתו של החוק המוצע היא הרתעתית ולא עונשית", הסבירה.
