שתף קטע נבחר

איך אומרים חסקה באנגלית?

שלמה לייזרוביץ' עבר מישראל לאמריקה לפני הרבה שנים, אבל לשוט על חסקה מעולם לא הפסיק. היום הוא מייצר חסקות באל.איי עם טוויסט אמריקאי

שלמה (סול) לייזרוביץ' תמיד אהב את הים ולשוט על חסקה, מאז ילדותו בבירת הנגב, באר שבע. לייזרוביץ' אולי גדל בלב מדבר, אבל הלב שלו היה תמיד בים מאז שהוא זוכר את עצמו.

 

"הייתי מצטרף אל אמא שלי לנסיעות שלה לתל אביב ותמיד הולך לים, שם הייתי מתחנן בפני המציל שיתן לי לרכב על החסקה. הוא הסכים בתנאי שאסחוב את החסקה מסוכת המציל עד המים. הדבר הזה שקל המון ואני הייתי רק ילד קטן ורזה, אבל הייתי עושה את זה וזה היה כיף לא נורמלי" נזכר שלמה בנוסטלגיה.

 

ללוס אנג'לס הגיע שלמה באמצע שנות ה-70 עבד בתור שרברב והצליח לא רע. אלא שהצלחה לחוד וחלומות לחוד, שלמה שמר אמונים לחלום הילדות שלו לרכב על חסקה. הוא ערך חיפוש ובדק איפה אפשר לקנות חסקה, אבל לא מצא בשום מקום. בעידודה של אשתו, הוא החליט שאם הוא לא יכול למצוא חסקה בארה"ב, הוא יצור לעצמו חסקה משלו. "התחלתי לשרטט על הריצפה וכך עשיתי 'דיזיין' של איך החסקה שלי צריכה להיראות. השלב הבא היה לחקור ממה היא עשויה. חקרתי וגיליתי שהחסקה בנויה מקלקר. מצאתי בחור ישראלי שמתעסק בקלקר לבניינים והוא אמר לי שיוכל לעזור לי. הלכנו לקנות חומרים וכמובן שקרעו אותנו במחירים. את החסקה הראשון עשינו בגראג' שלי, אחר כך מצאנו מישהו שהסכים לייצר לנו את זה".

 

בחצר ביתו היפה של לייזרוביץ' אפשר לראות עשרות חסקות יפיפיות, צבעוניות וענקיות. ההבדל בין החסקה שלו לחסקה הישראלי המקורי הוא שהחסקה של לייזרוביץ' (אותה הוא רשם כפטנט) היא קלה למדי למרות גודלה ושוקלת רק 40 פאונד.

 

קלה ויציבה יותר. החסקה של סול ()
קלה ויציבה יותר. החסקה של סול

  

בניגוד ל standup paddle שגם מאפשר למשיט לעמוד ולשוט, הרי החסקה של לייזרוביץ' רחבה וארוכה בהרבה ויציבה יותר ממנה, כך שמספר אנשים יכולים לשבת הוא לעמוד עליה בקלות. בעוד שעמידה על ה"סטנד-אפ פאדל" מצריכה שיווי משקל, הרי עמידה על החסקה לא דורשת יותר מדי מהרוכב עליה ותחושת היציבות תורמת רבות לביטחונו של הרוכב. הסיבה לכך נעוצה ברוחב החסקה, הרחב בהרבה מהסטנד-אפ פאדל וכן בעוביו של כלי השיט והמחשבה הרבה שהוקדשה לעיצוב תחתיתו. בנוסף, המשוט של החסקה ארוך מאוד וניתן להשתמש בשתי קצותיו לחתירה, בניגוד ל"סטנד-אפ פאדל" בו צריך להעביר את המשוט מצד לצד.

 

וכך, ביום שמש נעים, אני מצטרפת אל שלמה ומספר חברים לשייט חסקה במרינה דל ריי. שלמה מגיע לים חמוש בחמש חסקות יפיפיות וחברים עם ילדים שנהנים לצאת אתו בסופי השבוע למסע על הגלים.

 

החסקות של שלמה, מייד תופסות את תשומת לב הרוחצים בים, למרות שלא חסרים "סטנד- אפ פאדל" באיזור. הסיבה פשוטה: החסקות של שלמה פשוט יפיפיות. הן צבעוניות, מעוצבות להפליא ובולטות למרחוק. בנוסף, אף אחד לא ראה כלי שיט שכזה לפני כן, מעין סטנד-אפ פאדל על סטרואידים.

 

אני מייד מתנדבת לעלות על אחת החסקות הצבעוניות שבמרכזה כתוב בגדול: חסקה. העליה פשוטה וקלה ותוך שניות, אני כבר מפליגה אל הים הכחול. מעולם בעבר לא רכבתי על גלשן או על "סטנד-אפ פאדל" ובכל זאת, על החסקה הרגשתי ביטחון כאילו כל החיים השטתי כלי שיט שכזה.

 

יש גם חסקה לילדים ()
יש גם חסקה לילדים

 

לטובת הילדים, עיצב שלמה חסקות קטנות מעט יותר, כך שיקל עליהם לשייט אתם וגם לסחוב אותם אל המים. אני מנסה להרים אחד מהם ואכן ניתן בקלות לסחוב את החסקה מהמכונית למים ובחזקה בעזרת ידית אותה יצר שלמה בתחתית כל חסקה. "לא מזמן הכרתי רופא שקנה בישראל חסקה, לפני כחודשיים והוא אמר לי בצער: 'איפה התחבאת לי עד עכשיו?' הוא צריך להשתמש בגרר על מנת להביא את החסקה לים וצריך עזרה לסחוב את החסקה למים".

 

החסקות הישראליות, שוקלות פי שלוש לערך מהחסקות של שלמה, בגלל שימוש במתכות ועץ (בנוסף לקלקר) המוסיפות למשקלן. "החסקה בארץ מיועדת למצילים והמתכות שהוסיפו לה מוסיפות למשקל וגם עוזרות נגד גניבות של החסקה מסוכת המצילים. אני בניתי צעצוע, קל לשימוש וקל לסחיבה" אומר שלמה.

 

 

שלמה מודה שהשקיע ממון רב ביצירת החסקות שלו, אולם הוא מעודד מהעניין הרב שהן מושכות בחופי הים ומאמין שלא ירחק היום והוא יראה פירות מהשקעתו. המטרה הסופית היא למכור אותן בכל העולם, לבתי מלון, אתרי נופש וחופי רחצה שיוכלו להשכיר את החסקות למתרחצים בים, וכן למכור אותם בחנויות הספורט השונות לחובבי ספורט המים.

 

בינתיים, על החוף, מתגודדים סקרנים מסביב לחסקות הצבעוניות של שלמה ושואלים אם אפשר להשכיר. שלמה עונה בשלילה ומציע לסקרנים רכיבה חינם אין כסף על החסקות שלו. "אני רוצה שאנשים יכירו את החסקות שלי, אלו הקונים הפוטנציאלים שלי" הוא אומר בחיוך ומורה בראשו לעבר המתרחצים על החוף.

 

בינתיים ועד שהחסקות שלו יכבשו את העולם, או ליתר דיוק, את הים, הוא ממשיך לעבוד כשרברב במשך השבוע ובסופי השבוע, נוסע לים עם חברים ותופס גלים כמו בימים הטובים בחוף תל-אביב ובראשו מן הסתם מתנגן אותו שיר ישן נושן של להקת חיל הים: "חסקה, חסקה, בלי סיפון ומעקה".

 

לפרטים נוספים: www.hasakiboards.com

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים