סמסו לה מזל טוב: הודעת הטקסט בת 20
בשנת 1992, חברות הסלולר בבריטניה הניחו שאנשים יעדיפו תמיד לדבר במקום לכתוב טקסט. כמות המסרונים שעוברת בעולם ביום מוכיחים שהן טעו בגדול. ערה - ההתחלה
כבר בירכתם את הסמס שלכם? היום הוא חוגג עשרים חורפים. היום לפני שני עשורים, בעיירה קטנה באנגליה נולד הסמס הראשון לאחר שניל פאפוורת' (Papworth), אז בן 22, שלח את המסרון הראשון לקולגה שלו. פאפוורת' שעבד כמתכנת בוודפון, היה חבר בצוות שעמל על פיתוח טכנולוגיית תקשורת חדשה.
את הסמס הראשון פאפוורת' שלח לקולגה שלו מוודפון באמצעות המחשב האישי שלו מאחר שלמכשירים באותה תקופה לא היתה מקלדת. תוכנו של הסמס היה ברכת חג מולד לחבר, שבילה באותו הזמן במסיבת חברה. לאחר מכן, נדרשו עוד שבע שנות פיתוח כדי להפוך המסרונים לשירות מסחרי זמין.
"חשבנו ששליחת סמסים יכולה להיות דרך יעילה בה אנשי הסגל יוכלו לתקשר זה עם זה (...) זה די מדהים לראות איך הסמס התפתח ממשהו שנועד במקור לאפשר למזכירות לתקשר עם המנהלים שלהן למשהו שקשור באפליקציות חדשניות", אומר פאפוורת' לגארדיאן.
לפי דיווח בגארדיאן, חברות הסלולר בבריטניה לא האמינו שאנשים ירצו לתקשר באמצעות הודעות קצרות כשהם יכולים פשוט לדבר. ההיסטוריה הוכיחה אחרת: לפי סקר של חברת סלולר בשם Acision, למרות קיומם של אימיילים ושירותי שליחת מסרים אחרים, שליחת סמסים היא עדיין הדרך הפופולארית ביותר לתקשר זה עם זה. לפי הסקר, 92% מבעלי הסמארטפונים עדיין מעדיפים לסמס.
באתר מציינים גם כי מדי שנה נשלחים ברחבי העולם שמונה טריליון מסרונים, ובכל דקה מופעים על גבי המסכים הסלולריים 15 מיליון מסרונים . אלופי המסרונים הם בני ה-18-25 המשגרים לאוויר העולם 133 מסרונים מדי שבוע. וכמה אצלנו? גורמים בענף התקשורת הישראלי מעריכים כי בשנת 2012 נשלחו כעשרה מיליארד סמסים בקרב כל המגזרים (פרטי ועסקי).
לא על הסנייק לבדו
היום אנחנו כבר תופשים את צורת התקשורת הזו כמובנת מאליה, חלקנו אפילו בוחרים לנטוש אותה לטובת אפליקציות כמו וייבר וואטסאפ, אך לכבוד יום ההולדת החגיגי, אפשר להקדיש כמה דקות כדי להיזכר בנוסטלגיה בימיו הראשונים של הסמס.
בימי בהם המכשיר הסלולרי שלנו היה רק טלפון, שעון מעורר וסנייק, לא עם כולם יכולנו להסתמס. כדי להתכתב עם החברים, היינו צריכים לוודא שיש ברשותם מכשיר מתאים ושהם לקוחות של אותה חברה סלולרית כמונו. בנוסף, מגבלת התווים הנוקשה והחשש שהתכתבות מתמשכת תעלה לנו ביוקר, עודדה אותנו, בניגוד מוחלט מהיום, לקמצנות מברקית."eifo atem?", "kanion", "5 dakot".
כן, גם השפה בה תקשרנו היתה אחרת: היבריש. שילוב של מילים בעברית שהוקלדו באותיות לועזיות. השפה החדשה הזו, שכמעט ונכחדה בינתיים, היתה סנונית ראשונה במה שהתפתח להיות תרבות שלמה שכוללת נורמות וחוקים (מתי לסמס לה, האם לענות מיד?) קודים וקיצורים שייבאנו מהרשת (כמו הלול, במקור – LOL: צוחק בקול) ושימוש באמוטיקונים (סמיילי - שחגג 30 השנה).
בנוסף, הודות לכניסתם של המסמאטרפונים לחיינו, שאפשרו שליחת תמונות ברזולוציה גבוהה, נוצרה תת תרבות נועזת למדי - הסקסטינג; שליחת מסרים אינטמיים ומיניים שהספיקה לסבך בצרות אנשים פרטיים וסלבס שסימסו לבחירי ליבם תמונות עירום של עצמם.
מזל קשת? תפסיד היום כסף
מעבר לעדכונים מהחברים, הזמנו גם עדכונים ממערכת הכוכבים. בתמימותנו הרבה נרשמנו (מבלי להבין למה אנחנו בדיוק נרשים) לשירותים בסגנון "אסטרולוגיה בכף ידך" וקיבלנו מידי יום את התחזית האישית שלו בתמורה לשקל או שניים. טיפים, קואצ'ינג, משחקי טריוויה ועצות רומנטיות: עד מהרה עוד ועוד גופים מסחריים נכנסו לנו לסלולר והרוויחו על חשבוננו, עד שלפני כשנתיים משרד התקשורת בראשות השר דאז משה כחלון החליט לחסום שירותי תוכן אלו, אלא אם הלקוח ביקש במפורש לקבלם.
שתזכה לשנה הבאה
יבוא יום ואנשים ישאלו את עצמם "סמס? מה זה, סוג של תסמונת?", אבל בינתיים כוחו במותניו. אחת הסיבות לכך היא כניסתם של ה"חבילות ללא הגבלה" שנכנסו לחיינו, המאפשרות לנו לשלוח כמות כמעט אינסופים של מסרים ביום. האם הוא יהיה כאן לחגוג איתנו את גיל 30 המפחיד, או ששירותים כמו וואטסאפ יקברו אותו? מי יודע, אולי עוד עשור בכלל לא נצטרך לסמס, אלא פשוט לקרוץ פעמיים, והצ'יפ שהחדירו למוח שלנו כבר ישגר את המסר. כן, כן, ערה.
