שתף קטע נבחר

שילוב ערבים - שעת התיקון של בג"ץ

הכנסת היוצאת עשתה מהמקפצה את מה שהיה נהוג לעשות עם מידה מסוימת של בושה. הגיע הזמן שבג"ץ יאמר את דברו

בג"ץ ידון היום, בהרכב של תשעה שופטים, ב"תיקון פקודת האגודות השיתופיות", הידוע יותר בכינויו חוק ועדות הקבלה. זהו חוק הפרדה בין יהודים לערבים. יוזם החוק, ח"כ דוד רותם מסיעת ישראל ביתנו, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת היוצאת, אמר זאת בגלוי: "יבוא ערבי ויגיד גם אני רוצה לגור - התשובה היא לא". החוק קובע למעשה כי קרקע ציבורית של יישובים קהילתיים תוקצה ליהודים בלבד, וממסד הפרדה אתנית בתחום הדיור, עם חותמת כשרות של הכנסת. כעת מוטל על שופטי בג"ץ להציל את המרחב הציבורי הדמוקרטי מידיו של המחוקק, ולא בפעם הראשונה.

 

חקיקה מסוג זה מעבירה מסר קשה מאוד גם לרוב היהודי וגם למיעוט הערבי במדינה. הכנסת מעבירה לערבים באמצעות חוק ועדות הקבלה וגם חוק הנכבה את המסר שהמרחב הדמוקרטי שלהם, זכותם לדיור או לחופש ביטוי, נמצאים תחת מתקפה מצד המדינה עצמה. גם טרם החקיקה הזו לא חשו אזרחים ערבים שישראל מאפשרת להם לממש את זכויותיהם המלאות, וממילא מעטים הם אלו המעוניינים לגור ביישובים קהילתיים.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

עובדים ועניים. איך יוצאים מזה? / חנה זהר

העבודה בשמאל - סוף לנשף המסכות / שאול רוזנפלד

 

הכנסת היוצאת עשתה מהמקפצה את מה שעד עכשיו היה נהוג לעשות עם מידה מסוימת של בושה. כתוצאה מכך, הולכת וגוברת תחושת הניכור של האזרחים הערבים מהמדינה, ורבים מדירים את רגליהם מהקלפיות. מגמה זו עלולה להתחזק גם בבחירות הקרבות, והיא מהווה סכנה לרעיון הדמוקרטי, שרואה בשילוב קבוצות מיעוט במרחב הציבורי מרכיב משמעותי ביותר.

 

החקיקה הזו מעבירה מסר ציבורי וחינוכי רע גם לרוב היהודי, בכל הנוגע ליחסים הראויים בינו לבין המיעוט הערבי. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות הולכות ומקצינות של גילויי גזענות נגד אזרחים ערבים, ללא תגובה משמעותית מצד רשויות החינוך והאכיפה: מכתבי רבנים שקבעו כי חל איסור על השכרת דירות לערבים. סקרי דעת קהל מצביעים על לגיטימציה של רוב הציבור היהודי לאמירות גזעניות כגון "אני לא מעוניין לגור בקרבת ערבים". אנו עדים גם לתקיפות אלימות של אזרחים ערבים שכל חטאם היה שהעזו להסתובב ברחובות עירם. רשויות החוק עמדו מנגד לנוכח המציאות הקשה הזו, ואף קידמו חקיקה שמעודדת את הטינה כלפי האזרחים הערבים.

 

עם זאת, חשוב לציין כי התמונה אינה קודרת לחלוטין, וקיימות יוזמות חיוביות, חלקן מטעם הממשלה, שיש בהן פוטנציאל אמיתי לשילוב ולחיים משותפים בין יהודים לערבים בישראל. הממשלה פועלת באמצעות הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי במשרד ראש הממשלה, לשילובם הכלכלי של האזרחים הערבים תוך השקעה בתעסוקת נשים ערביות, בתחבורה ציבורית ובקמפיינים נגד דעות קדומות של מעסיקים במגזר הפרטי. אולם המסר המזגזג הזה, שאומר "אנחנו רוצים אתכם כעובדים, כיצרנים, אבל לא כשכנים וכשותפים", עלול לקבור כל יוזמה חיובית, תחת הגל האנטי-ערבי ששוטף את החברה הישראלית.

 

הנטל הציבורי הכבד הזה, המשמעות החמורה של חוק ועדות הקבלה, מוטלים היום לפתחם של תשעה שופטי בג"ץ. מדיניות כוללת לשילוב שוויוני בין יהודים לערבים היא אינטרס של אזרחי ישראל כולם, יהודים וערבים כאחד. אולם בשעה שברור כי מטרת החוק היא להפריד בין יהודים לערבים, תוך הקצאת משאבים ציבוריים ליהודים בלבד, על בג"ץ מוטלת החובה לומר את דברו בקול רם וצלול.

 

הכותבים הם מנהליו השותפים של ארגון קרן אברהם, הפועל לשילוב ולשוויון בין יהודים לערבים בישראל. 

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מפגינים ערבים. ארכיון
צילום: AFP
אמנון בארי-סוליציאנו
מוחמד דראושה
מומלצים