אמריקה הלטינית: הזדמנויות לצד ג'ונגל סיכונים
אחרי שנים שספרד היתה זאת שתמכה בהן, לאחרונה התהפך הגלגל והיא זו שביקשה סיוע ממדינות דרום אמריקה. האם זה אומר שהבשורה הכלכלית הבאה של העולם תבוא מאמריקה הלטינית? וכיצד ישראל יכולה להשתלב במשחק - המסוכן לעתים - ולקחת נתח מהפוטנציאל של היבשת?

מלך ספרד, חואן קרלוס, פתח לאחרונה את פסגת המדינות האיברו-אמריקאיות בקריאה נרגשת לראשי מדינות אמריקה הלטינית. ארצו, השקועה במיתון עמוק, פנתה למי שהיו במשך שנים המושבות שסרו למרותה, בתקווה שהיציבות הכלכלית שלהן תהפוך לחבל ההצלה שלה.

 

דרום אמריקה  - כתבות נוספות:

 

במשך שנים רבות נסמכו הכלכלות הסגורות של אמריקה הלטינית על שולחנה הנדיב של מדריד שמימנה פרויקטים, שיגרה לדרום יבשת אמריקה כוח אדם מקצועי וסיפקה מקומות עבודה באירופה. כעת - כשהיא בצרות והן מבליטות שרירים כלכליים - בונה מדריד על האחדות הפאן-איברית שתחלץ אותה מהבוץ.

 

מלך ספרד, חואן קרלוס (צילום: רויטרס)
מלך ספרד, חואן קרלוס (צילום: רויטרס)

 

לספרדים יש כנראה על מי לסמוך. בשעה שאירופה וארצות הברית שרויות בקשיים, במדינות אמריקה הלטינית התמונה הפוכה: השקעות זרות זרמו לאזור והיו כר פורה להקמת מיזמים גדולים; מחירי הסחורות והמינרלים ליצוא עלו והיבואניות העיקריות - ובראשן ארה"ב וסין - הגבירו את הביקושים; הדמוקרטיה השתרשה כמעט לכל רוחבה של היבשת והשווקים שלה הפכו ליברליים; מעמד הביניים התרחב ויחד איתו, באופן טבעי, השתפרו התשתיות, החינוך והבריאות, ההכנסה לנפש עלתה וכוח הקניה גדל.

 

"כלכלות האזור יציבות, ליברליות, פועלות בסביבה דמוקרטית ברובן, מדברות באותה שפה ומתנהלות באותה מנטליות", הסביר שגריר מקסיקו בישראל, פדריקו סאלאס, בדברים שנשא בסמינר של ברוקר הביטוח הבינלאומי Aon שנערך לאחרונה בתל-אביב.

 

"כלכלות שערוכות להתמודד טוב יותר עם המיתון" 

הסמינר, שנערך פעמיים בשנה, עוסק בחדשנות בענפי הביטוח השונים ומארח נציגים מהמגזר הציבורי והפרטי, מומחים ומנהלים בכירים. הפעם התמקד הסמינר בהזדמנויות עסקיות וסיכונים באמריקה הלטינית, והפגיש שגרירים ממדינות האזור, אנשי עסקים ישראלים הפעילים שם ואת בכירי ענף הביטוח המקומי. "אינני אומר שאנו לא מושפעים ממצב הכלכלה העולמית אך הכלכלות שלנו ערוכות כיום להתמודד טוב יותר עם המיתון", אמר סאלאס.

 

ואכן, קרן המטבע העולמית פרסמה בחודש שעבר תחזית לפיה הצמיחה באמריקה הלטינית, שעמדה אשתקד על כ-4.4%, וצנחה השנה ל-3.2%, תשוב ותזנק ל-4% בשנה הבאה. כל זה תוצאה של הסרת חסמים ומגבלות על סחר במט"ח והנסיבות שמאפשרות חתימה על חוזים ארוכי טווח.

 

מומחים ציינו כי במשך שנים, ההשקעות לאזור נעו מצפון דרומה בעוד מהגרי העבודה נעו מדרום צפונה; בקרוב, הם מעריכים, המגמה תתהפך. גלי העובדים הספרדים והפורטוגלים שנוסעים בשנים האחרונות דרומה לחפש עבודה הם עדות לכך. תורמת לכך גם הדרישה הגבוהה במדינות הלטיניות לעובדים מקצועיים ומנוסים, וכן המונדיאל והאולימפיאדה - שיתקיימו בברזיל ב-2014 וב-2016 בהתאמה - שמהווים גם הם מנוע צמיחה משמעותי.

 

אמריקה הלטינית עשירה במשאבים: המגזין אקונומיסט מעריך שביבשת נמצאים 15% מעתודות הנפט העולמיים, כרבע מעתודות הקרקע החקלאית ו-30% מעתודות המים בעולם. היסטורית, כלכלות האזור נשענו על משאבים אלה כדי לשרוד, אך לאחרונה הן מגוונות את מקורות ההכנסה שלהן.

 

צ'ילה. 15% מעתודות הנפט העולמיים נמצאים בדרום אמריקה (צילום: רועי ענתבי)
צ'ילה. 15% מעתודות הנפט העולמיים נמצאים בדרום אמריקה (צילום: רועי ענתבי)

 

מקסיקו, למשל, הפכה מוכוונת יצור – בעיקר של מכוניות, ציוד תעשייתי ואלקטרוניקה; צ'ילה הפכה למובילה עולמית בתחום החקלאות וקוסטה-ריקה לבסיס הייטק ברמה עולמית. מדינות האזור גם החלו לגוון את שותפיהן העסקיים: לא עוד יצוא לארה"ב בלבד אלא הסכמי סחר עם סין, קוריאה ומדינות נוספות באסיה ואירופה.

 

השוק רחוק ממיצוי הפוטנציאל

גם ישראל בתמונה: ב-2010 נכנס לתוקפו הסכם שחתמה ישראל עם כמה ממדינות השוק הדרומי המשותף (הקרוי מֶרקוֹסוּר, בו חברות ברזיל, אורוגוואי, פרגוואי וארגנטינה). ההסכם מאפשר פטור מלא ממכס וממכסות וישראל היא המדינה היחידה מחוץ לאמריקה הלטינית שחתמה על הסכם עם מדינות אלו. לישראל הסכם אזור סחר חופשי גם עם מקסיקו, משא ומתן מתנהל על חתימת הסכם דומה עם קולומביה ובקרוב יחל גם משא ומתן עם פנמה.

 

ב-2011 הסתכם היבוא לישראל ממדינות האזור בקרוב למיליארד דולר ואילו היצוא בכ-2.5 מיליארד דולר; זה אמנם רק כ-3%-5% מסך כל היצוא הישראלי אך המשמעות היא שההזדמנויות לסחר עם מדינות האזור קיימות בשפע, והיקף הסחר עדיין רחוק מלממש את הפוטנציאל המלא שלו. ענפי היצוא העיקרים לאזור הם בענפי הכימיקלים, הדשנים, הטלקום והציוד הרפואי. ענפי היבוא העיקריים הם המזון והתוצרת החקלאית, עץ, נחושת וברזל.

 

חברות ישראליות רבות פועלות באזור, בתחומים מגוונים. החל מחברות בתחומי החקלאות כגון נטפים, זרעים גדרה ונען ג'יין, דרך חברות טכנולוגיה כגון גילת, איתוראן, מר ואמדוקס וכמובן שורה ארוכה של חברות ביטחוניות כגון תעשיה אווירית, אלביט, רפאל ותעש.

 

ג'ונגל של סיכונים

אך לצד ההזדמנויות העסקיות ביבשת ישנם גם לא מעט סיכונים, וחלקם אף ייחודיים לאזור - או שדווקא שם הם שכיחים יותר לעומת מקומות אחרים. אחד הסיכונים העיקריים הוא האטה בצמיחה, שאם תתרחש תפגע בכל ספקטרום הפעילות העסקית ביבשת. קיים גם סיכון הפוך: ככל שההזדמנויות העסקיות קורצות יותר כך גוברת התחרות באזור.

 

סיכונים בולטים נוספים קשורים לפעילות פלילית - בעיקר באזורים המרוחקים מהישג ידו של השלטון המקומי ואנשי אכיפת החוק. גניבה, חבלה או מרמה ומעשי שחיתות עלולים לשבש את הפעילות העסקית, ובחלק מהאזורים קיים גם סיכון מוגבר לחטיפות מצד כנופיות ומיליציות מקומיות.

 

סיכון נוסף קשור למבנה המערכת הפוליטית בחלק מהמדינות, שגורם לכך שמרבית מהתמלוגים עבור ניצול משאבי טבע זורמים לעיר הבירה ורק נתח זעום חוזר לעיר המחוז בה הוקם - למשל - המכרה. עד מהרה תוהים פרנסי העיר הנידחת "מה יוצא להם" מהזרים שחופרים ובוזזים את אדמתם תמורת פרוטות. ההתמרמרות עלולה לעורר פוליטיקאים מקומיים תאבי בצע או ארגוני פשע, ולחילופין להסלים עד כדי מעשי חבלה ושביתות פרועות. אז גם ארגוני סביבה ו/או זכויות עובדים נכנסים לתמונה, מה שגורר פנימה את השלטון המקומי - שלא ימהר לצדד בזרים למרות הוא מעוניין לרצותם.

 

בשל הגיוון הגיאוגרפי הרב של האזור, ישנם גם סיכונים רבים בתחומי אסונות הטבע ובשל השטח הרחב ישנו קושי לגייס כוח אדם בעל כישורים מקצועיים מתאימים ויש צורך להביאו מבחוץ – מה שכרוך בעלויות גבוהות. המרחק הרב מהווה סיכון גם בהיבט של חשיפת התשתיות עצמה לחבלה או אתגרים לוגיסטיים שונים, שרק מגבירים את הסיכון לכשל טכני.

 

קיימים גם סיכונים פיננסיים: כאלה הקשורים בפיחות ערך המטבע, באינפלציה, בעלייה במחירי הסחורות והתשומות או בעיות נזילות. כמו כן, למרות שהדמוקרטיה השתרשה ביבשת, עדיין קיימים לא מעט סיכונים פוליטיים כגון הלאמה של נכסים, הטלת מכסים והכבדה ביורוקרטית ואפילו אירועים כמו הפגנות מאורגנות, התקוממות אזרחית וטרור מקומי.

 

בסמינר בתל-אביב הציג מנהל הפיתוח העסקי של Aon באמריקה הלטינית, אלחנדרו מרמורק, שורה של פתרונות שגובשו כדי לתת מענה למגוון הרב של סיכונים הקיימים באזור. הוא נתן דוגמאות של חברות בינלאומיות, כגון פפסיקו, שהתגברו על סיכונים אלה ואחרים בעזרת שילוב של ניהול סיכונים, רכישה של פוליסות ביטוח מקומיות ועריכת תוכניות ביטוח בינלאומיות באמצעות שווקי הביטוח הבינלאומיים.

 

הכותב הוא מנכ"ל איאון ישראל, הנציגה של Aon העולמית – ברוקר הביטוח וניהול הסיכונים הגדול בעולם

 

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה אמריקה הלטינית: הזדמנויות לצד ג'ונגל סיכונים
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ריו. האולימפיאדה מהווה מנוע צמיחה משמעותי
    צילום: shutterstock
    ynet ספיישל
    ביטוח