שתף קטע נבחר

קריאה למפלגות: אל תשכחו את הסביבה

רגע לפני הבחירות, שתי תנועות חדשות קוראות למפלגות לאמץ את הנושא הסביבתי: אחת מבקשת לשנות את השיטה הכלכלית כך שההון יעבור לידי האזרחים; והשנייה להגדיל את יעדי המדינה לשימוש באנרגיות נקיות. ביבי ושלי - לתשומת לבכם

לשלל התנועות שקוראות לשינוי כלכלי וחברתי בישראל, מצטרפות שתי תנועות נוספות שמקדמות שינוי במדיניות הסביבתית בארץ ומבקשות להעלות את הנושא גם למודעות המפלגות המתמודדות לכנסת. הראשונה, התנועה לשינוי מונטארי, קוראת לשינוי השיטה הכלכלית באופן שיעביר את ה"הון" לידי האזרחים. השניה, התנועה לעצמאות אנרגטית לישראל, קוראת לממשלה להגדיל את היעדים לשימוש באנרגיות מתחדשות. 

 

עוד בכלכלה ירוקה :

 

המחשבה שעומדת בבסיס של שתי התנועות דומה: למדיניות הסביבתית של ישראל יש השלכות משמעותיות על המדיניות הכלכלית, ולהפך. אריה בן דוד, מסייד התנועה לשינוי מונטארי, מסביר שהשיטה הכלכלית הנהוגה כיום, מרכזת את הכסף בידי מיעוט בעלי הון ומעודדת שימוש יתר במשאבי כדור הארץ, דבר שמוביל לפגיעה מתמדת בסביבה ובחברה.

 

הדרישה: שינוי המערכת הכלכלית מהיסוד

התנועה לשינוי מונטארי הוקמה על ידי אנשי סביבה, אקדמיה, כלכלה וחלק מבוגרי המחאה החברתית. מטרתה המוצהרת היא לשנות את תהליכי יצירת הכסף והכוונתו, כך שישמש ככלי ליצירת חברה משגשגת וסביבה בת קיימא. השקתה תיערך השבוע (ד'), בכנס שיתקיים באוניברסיטת תל אביב.

 

לדברי בן דוד, הרוב המכריע של הכסף בישראל מיוצר כיום על ידי הבנקים שנמצאים בידיים פרטיות, כחוב נושא ריבית. התוצאה לדבריו, היא הסתמכות על בועות וספקולציות. "במקום שהכסף ישרת פנסיות, עיריות, חינוך, בריאות ומחקר - הוא נוצר כדי לשרת אינטרסים של אנשים פרטיים", הוא מסביר.

 

"תוצר הלוואי של השיטה הזו מבחינה סביבתית, הוא שכל הזמן צריך להגביר את הייצור ולהשתמש ביותר משאבים", מוסיף בן דוד. "אם רוצים להרוויח עוד ועוד - צריך להשתמש במשאבי דורות העתיד ולעודד צריכה. הקריאה שלנו היא לייצר כסף נטול חוב, כך שיתפנו סכומי כסף חדשים שיוכלו לשמש את הסביבה והקהילה".

 

שחר דולב, התנועה ומנהל המחקר בפורום הישראלי לאנרגיה, מסביר כי "למערכת הפיננסית יש השלכות שליליות על החברה, על היציבות הכלכלית ועל הסביבה. ניצול משאבי טבע, פליטת גזים רעילים או הרס שטחים פתוחים - הם תוצר של מבנה המערכת המוניטרית. בלעדיה לא הינו צריכים לייצר כל כך הרבה והיה אפשר לצמצם את ההשפעה שלנו".

 

"אם אנו רוצים להאט את הרס הסביבה, חייבים לשנות את המערכת הכלכלית מהיסוד", הוא מוסיף. "אפשר להמשיך לשים טלאי על טלאי, כמו השתת קנסות או ייעול אנרגטי מדי פעם בתמיכת המדינה, אבל אי אפשר לשחות נגד הצורך של המערכת כלכלית לייצר בקצב הולך וגדל. אם רוצים לטפל בסביבה באמת - צריך לטפל בבעיה מהשורש".

 

הדרישה: יותר אנרגיות ירוקות

התנועה לעצמאות אנרגטית לישראל דורשת מכל המפלגות בישראל, להצהיר כי נושא האנרגיה החלופית יהיה בסדר עדיפות גבוה. את התנועה ייסד חיים אלוש, מנכ"ל משתוף בקבוצת משוב ומי שעומד מאחורי תערוכת קלינטק. בין חבריה נמנים בכירים במשק, בהם יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית רמת נגב שמוליק ריפמן.

 

התנועה דורשת מהמפלגות להתחייב במצע שלהן להגדיל את יעדי הממשלה לשימוש באנרגיה חלופית ל-30% בתוך שלוש שנים, זאת במקום היעד הנוכחי של ישראל שעומד על 10% עד שנת 2020. לדברי אלוש, הדבר חשוב מבחינה כלכלית ולא פחות מכך – גם מבחינה ביטחונית.

 

"היעד שהציבה ישראל נמוך לדעתי, בהתחשב במצב הביטחוני ובכך שיש לנו יתרון גדול בכמויות האנרגיות החלופיות שניתן לייצר מהשמש לעומת מקומות רבים אחרים בעולם", הוא אומר. "שראל היא מדינה שחיה עם איומים כבדים סביבה, וקיימת סכנה גדולה של פגיעה בתשתיות החשמל בזמן מלחמה".

 

אלוש, תושב באר שבע, מוסיף כי החששות התחזקו אצלו בעקבות מבצע עמוד ענן. "חשבתי רבות מה היה קורה אם גם היינו גם מופגזים וגם ללא חשמל", הוא מסביר."המשמעות של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, היא ביזור אמצעי הייצור - יותר קשה לפגוע באלפי גגות של אנרגיה סולארית, במתקני ביוגז ובמתקני אנרגיות רוח".

 

לצד אלה מונה אלוש יתרונות נוספים, כמו מנוע צמיחה שיאפשר ליצור מקומות עבודה חדשים והיבטים בריאותיים בהפחתת זיהום האוויר. "הגדלת השימוש באנרגיות חלופיות תסייע לישראל להתמודד עם המשבר הכלכלי", הוא אומר. "כבר היום, עם קצת יותר מאחוז אנרגיה מתחדשת – יש קרוב ל-1,000 משרות בשוק. לפי התחזיות, אפשר לייצר 20 אלף מקומות עבודה חדשים. אז למה לחכות?".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים