שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: גיל יוחנן
    11 שנים, עדים שמתו והחלטה אחת. תיק ליברמן
    בתחילת החקירה בדקה המשטרה חשד שליברמן טווה רשת של חברות ואישי קש כדי להכניס לכיסו מיליונים בעודו מכהן כחבר כנסת וכשר. החקירות התארכו, עדים מתו וכתב האישום הצטמק. וינשטיין: "הטיפול הכולל בתיק ארך זמן ניכר. על כך אני מצר"

    מרס 2001 - דצמבר 2012: החקירות השונות בתיק אביגדור ליברמן נפתחו בתחילת העשור הקודם ומאז השתרעו על פני מדינות רבות וכללו עשרות עדים ואלפי מסמכים, שהובילו בסופו של דבר להחלטה היום (ה') להגיש כתב אישום נגד שר החוץ. מדובר באחת החקירות המורכבות והמפותלות ביותר שידעה פרקליטות המדינה מאז ומעולם.

      

    בתיק המרכזי, שבמסגרתו לא הוגש כתב אישום, נחשד ליברמן בשורת עבירות קשות של הלבנת הון, מרמה, הפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והטרדת עד.

     

    לקריאת כתב האישום המלא (בקובץ PDF)

    לקריאת ההחלטה על סגירת התיק המרכזי (בקובץ PDF)

     

    החשדות התייחסו לתקופה שבה כיהן כחבר כנסת וכשר ובמקביל עמד בראש חברות בפריסה עולמית, שאליהן זרמו לכאורה סכומי כסף אדירים. על פי החשד, הסכומים הגיעו בין השאר גם מגורמים בעלי אינטרסים בישראל - בהם מיכאל צ'רנוי - תוך שליברמן מסתיר את התנהלותו מהרשויות. המשטרה חשדה שעם חזרתו לתפקיד ציבורי בתחילת שנות ה-2000 ליברמן אמנם דיווח על מכירות החברות שבבעלותו, אך בפועל המשיך לשלוט בהן. בשנים 2008-2001, נטען, תקופה שברובה כיהן כשר וכחבר כנסת, זרמו לכיסו מיליוני שקלים באמצעות עסקאות פיקטיביות ודמויות קש.

     

     

    כל עדכוני הבחירות - באתר הבחירות של ynet

    הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

     

    אביגדור ליברמן מחוץ לביתו, הבוקר    (צילום: באדיבות ערוץ 10)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ליברמן ב-2009: "אתפטר אם יוגש אישום"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בכירים ב"ישראל ביתנו" העריכו לפני פרסום ההחלטה, שאם אכן היא תסתכם בכתב האישום בפרשת השגריר, ליברמן לא יתפטר מהממשלה. בהתייחסם להבטחה שלו מ-2009, שלפיה יתפטר במקרה שיוגש נגדו כתב אישום, טענו הגורמים שהדברים התייחסו לסיטואציה שונה לגמרי. ליברמן עצמו ידבר לראשונה הערב ב-20:00 ויגיב להחלטת הפרקליטות.

     

    11 שנות חקירה

    החקירה משטרתית הראשונה נגד ליברמן החלה כבר במרס 2001 בנוגע לחשדות אחרים. נבדק חשד

    שלפיו עבר על חוק מימון הבחירות ואף קיבל שוחד, אך נציגי הפרקליטות לא מצאו תשתית ראייתית מספקת להעמדתו לדין.

     

    רק בנובמבר 2005 העביר מבקר המדינה למשטרה מסמכים הנוגעים לחשבונות בנק שהתגלו על ידי גורם פוליטי והועברו אליו. המשטרה החלה בבדיקת החומר, ובאפריל 2006 הורה לה היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, לפתוח בחקירה ("התיק החדש").

     

    במאי אותה השנה פתחה המשטרה בחקירת התיק המרכזי. בשלב ראשון מדובר היה בחקירה סמויה, שהפכה גלויה רק כשנה לאחר מכן, באפריל 2007, עם פשיטת המשטרה על משרדו של עו"ד יואב מני, שייצג את ליברמן. המשטרה המליצה להעמיד את ליברמן לדין גם באשמת שוחד. ליברמן טען אז לרדיפה אישית של גורמים המסתייגים מהתקדמותו הפוליטית.

     

    שני עדים מתו, אחר נעלם

    בפרקליטות, שקיבלו את התיק ב-2009 אחרי שלוש שנות חקירה, ויתרו על האישום בשוחד אך המשיכו לייחס לליברמן עבירות חמורות אחרות: מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון והטרדת עד. חלק מהעבירות יוחסו למעורבים נוספים בפרשה, בהם גם בתו של ליברמן, מיכל, שהייתה רשומה בראש החברה שבה, על פי החשד, עמד בפועל אביה בהיותו שר.

     

    בהמשך התרבו השאלות וכתב האישום כולו עמד בסימן שאלה. קושי מרכזי היה איסוף ראיות מול עדים מרכזיים בחו"ל, במיוחד כשראיות רבות נתפסו בחו"ל ונדרשו לחיזוק בצורת עדים מאותן מדינות. וינשטיין הסביר היום שהקושי גדל משום שהבאת העדים לעדות תלויה במדינות האם, וכן בשיטות המשפט שלהן.

     

    עוד ציין וינשטיין בין הקשיים את העובדה שיוסף שולדינגר, מעורב מרכזי בפרשה שרכש את חברות "נתיב ישראל" ו"נתיב קפריסין", הלך לעולמו ב-2006 ולא הספיקו לחקור אותו. עד אחר, תושב מולדובה, מת ב-2008, לאחר חקירתו. עד אחר, תושב רוסיה, לא אותר ולא נחקר חרף מאמצים מטעם שלטונות רוסיה לאתרו.

     

    עורך דינו של ליברמן שתק

    ליברמן היה לכאורה בעל שליטה בחברות השונות ונהנה מהרווחים בתקופות שבהן כיהן כנבחר ציבור. בהסבר שסיפק היום היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לסגירת התיק המרכזי צוין שרוב העדים שנחקרו בתיק אישרו את גרסת ליברמן שמיד לאחר מינויו לשר ניתק את קשריו עם החברות. הוא מציין כדמות מרכזית את עו"ד יואב מני, שהיה לאורך שנים עורך דינו של ליברמן, והגורם המרכזי שטיפל בחברות בקפריסין. מני, שעל פי חומר הראיות ייצג אנשי עסקים נוספים הרלוונטיים לחברות, שחלקם נחשדו כמי ששימשו "אנשי קש" של ליברמן, שתק וסתם בשתיקתו את הקשר שלהם או של החברות לכאורה לליברמן.

     

    קושי נוסף לדברי היועץ היה היעדר ראיות לכך שליברמן קיבל כספים אסורים מהחברות שאליהן הועברו מיליוני דולרים. "כל שקיבל ליברמן, מעבר לסכומים שנטען כי היוו חלק מהתמורה שקיבל עבור מכירת החברות שהיו בבעלותו, היה מספר תקבולים לא גבוהים יחסית".

     

    כמו כן התקשתה הפרקליטות להוכיח שליברמן ישב והשתתף בישיבות של החברות השונות, וגם עלה קושי להוכיח כי חברה מרכזית בפרשה נמכרה כפי שנטען רק למראית עין, שעה שנקנתה בכסף מלא. את הסכמי המכירה הקצרים מאוד שיכלו להצביע על מכירה פיקטיבית, הסביר ליברמן בחברוּת בינו לבין הקונה. "הנה כי כן, מכלול הראיות, והקשיים העולים מהן, כמפורט לעיל, ביחס לכל חברה בנפרד, אינו מאפשר להוכיח במידת הוודאות הנדרשת למשפט פלילי את היותו של ליברמן בעל שליטה בחברות לאחר מינויו לשר, שביכולתו להכווין את פעילותן ולקבל את תקבוליהן", סיכם וינשטיין. 

     

    "מצר על הזמן הניכר שחלף"

    את התיק, על עשרות ארגזי חומרי החקירה שבו, קיבל לראשונה היועץ המשפטי מני מזוז, שהעביר אותו לווינשטיין. באפריל 2011, כשנה לאחר שנכנס לתפקידו, הודיע וינשטיין על החלטתו להעמיד לדין את ליברמן בכפוף לשימוע. בשלב זה נותרו עבירות השוחד ושיבוש מהלכי המשפט מחוץ לטיוטת כתב האישום. מאז, בכמה מועדים, הודיעו גורמים שונים במערכת המשפט כי התיק על סף החלטה, אך זו נדחתה פעם אחר פעם. הליך השימוע בתיק הסתיים רק במאי השנה ובמסגרתו התקיימו שלוש ישיבות לצד השלמות בכתב. מאז חיכו כולם למוצא פיו של היועץ המשפטי לממשלה, וביקורת לא מעטה נמתחה על ההחלטה שלא מתקבלת.

     

    היועץ וינשטיין ציין שלפני שקיבל הכרעה סופית, החליט לקיים "ראיון עד" לעדת התביעה המרכזית, רואת החשבון מקפריסין, דניאלה מורצי. היא טענה שאינה זוכרת דבר, והתברר שלא תשתף פעולה עם התביעה. לעובדה זו היה משקל של ממש בקריסת התיק המרכזי.

     

    הוא התייחס גם לטענות על הזמן הרב שחלף עד לקבלת החלטה בעניין - כמעט 12 שנים לאחר תחילת החקירה הראשונית נגד ליברמן. "התוצאה הכוללת היא שהטיפול הכולל בתיק ארך זמן ניכר. על כך אני מצר", אמר וינשטיין, אך הוסיף כי משך הזמן כשלעצמו לא היווה שיקול בהחלטה אם להגיש כתב אישום. "לא יכולתי שלא להתייחס לנושא זה, ולו רק נוכח טענות רבות שנשמעו בציבור".

     

    פרשת השגריר: בן אריה כבר הודה

    הפרשה שבה ליברמן הואשם קשורה בשגריר לשעבר של ישראל בבלרוס, זאב בן אריה. במהלך 2008 קיבל בן אריה בקשה ממשרד המשפטים בירושלים להעביר לרשויות בבלרוס מסמך הקשור בחקירתו של ליברמן. הוא התבקש לעשות זאת באופן דיסקרטי וישיר, אך כמה חודשים לאחר מכן, באוקטובר אותה שנה, בעת ביקור של ליברמן במדינה,

    סיפר לו בן אריה על הפנייה הישראלית הקשורה בחקירת התיק. הוא אף העביר לו פתק ועליו שם החברה שבה התעניינה משטרת ישראל ואת מספר החשבון שלה.

     

    במסגרת הסדר טיעון הודה בן אריה במאי השנה בעבירות של גילוי בהפרת חובה ושיבוש מהלכי משפט, ובגין זאת לאחרונה נגזרו על בן אריה ארבעה חודשי עבודות שירות.

     

    הפרשה אמנם הסתיימה מבחינת השגריר, אבל לא עבור ליברמן. על פי הפרקליטות, ב-2009, כשכבר כיהן כשר החוץ, ביקש בן אריה להתמנות לשגריר ישראל בלטביה. הטענה היא כי ליברמן הפר אמונים בכך ששלח אותו להתמודד במכרז לתפקיד השגריר, שהזוכה בו נקבע הן על ידי ועדת שרים שבראשה עמד דני אילון, סגנו של ליברמן, והן באמצעות ישיבת ממשלה, שבה היה ליברמן חבר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "11 שנים, עדים שמתו והחלטה אחת. תיק ליברמן"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוהד צויגנברג
    ליברמן. יגיב להחלטה רק בערב
    צילום: אוהד צויגנברג
    מצר על הזמן שחלף. וינשטיין
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים