ילדי ישראל - תמונת מצב: יותר עוני, יותר פערים

שיעור הילדים העניים עובר לראשונה את קו ה-900 אלף, ובמקביל מתרחבים הפערים בין ילדי המרכז לאלו שבפריפריה כמו גם בין ילדים יהודים לערבים. גם הדיווחים על התעללות בילדים במגמת עלייה. כך עולה מהדו"ח השנתי של המועצה לשלום הילד, שהוגש הבוקר (יום ג') לנשיא המדינה, שמעון פרס.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

לפי הדו"ח, שהגיש לפרס מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, כבר יותר מאחד מכל שלושה ילדים בישראל מוגדר עני ומספר העבירות המבוצעות כלפי ילדים עלה. אבל יש גם נתונים חיוביים: מספר הילדים הנפגעים בתאונות דרכים ירד. ירידה נרשמה גם בשימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני נוער.

בשנת 2011 עמד מספרם של הילדים החיים מתחת לקו העוני על כ-905,000 שהם 35.6% מהילדים בישראל. לשם השוואה, ב-2010 נמנו 889,500 ילדים עניים. מ-2001 ועד ל-2011 חלה עלייה של כ-48% במספרם של הילדים המוכרים לשירותי הרווחה.

הנתונים בדו"ח המועצה גבוהים מאלו המוצגים בדו"ח העוני של הביטוח הלאומי. שם נמנו בחודש שעבר 860,900 ילדים עניים. הסיבה לפערים בנתונים, מסבירים במועצה לשלום הילד, נעוצה בשיטות מדידה שונות בזמנים שונים.

העלייה בשיעור העוני ב-2011 משקפת מגמת גידול תלולה בעוני בקרב ילדים שנצפתה במשך העשור הקודם כולו. בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים כמעט פי 4.5 (מ-8.1% ב-1980 ל-35.6% ב-2011). מאז 1998 חל גידול של יותר מ-60% בשיעור הילדים מתחת לקו העוני.

בנוסף בולטים הפערים הגדולים בשיעור העוני בין המרכז לפריפריה. במחוזות ירושלים והצפון (57.3% ו-45.3%, בהתאמה) שיעור העוני כפול מזה שבמחוזות תל אביב והמרכז (24.3% ו-19.9% בהתאמה). הפער נשמר גם בפילוח ליהודים וערבים: 65.8% מהילדים הערבים בישראל חיים בעוני לעומת 24.2% מהילדים היהודים. עוד עולה כי מאז שנת 2002 ועד 2011 גדל שיעור העוני בקרב ילדים ערבים מ-56.8% ל-65.8%.  

עלייה מדאיגה נרשמה גם במספר הדיווחים על התעללות פיזית ומינית בילדים. בשנת 2011 מספר המקרים שדווחו לעובדים סוציאליים בשל חשד להתעללות עמד על 49,426 (בהשוואה ל-47,184 בשנת 2010). בשנים 2011-1995 גדל מספר זה בכ-193.9%: לפני 15 שנה נרשמו 16,815 דיווחים. 

מ-1998 ועד ל-2011 הלך וגדל מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות נגד קטינים מ-6,370 ב-1998 ל-7,905 ב-2011, גידול של 24%. בין 2005 ל-2011 עלה מספר התיקים הפליליים בגין עבירות שמסכנות את חייהם של ילדים, בתוך המשפחה ומחוצה לה, מ-26 ל-269. בשנת 2011 נפתחו 92 תיקים בגין השארת ילד בלא השגחה ובגין נטישת קטין, מתוכם נסגרו 19.7% מהתיקים. אף לא אחד מתיקים אלה הסתיים בהרשעה.

כמעט 100 אלף ילדים חסרי מעמד

מהדו"ח עולה עוד כי ירושלים היא העיר שבתחומה מתגוררים הכי הרבה ילדים (כ-313 אלף), אחריה ובפער גדול נמצאות תל אביב ובני ברק. שלוש הערים הללו מובילות גם את רשימת הערים שבהן נולדו הכי הרבה ילדים השנה. נתון אחר מתייחס למספר הלידות: ב-2011 נולדו בישראל 166,296 ילדים, כ-76% מהם יהודים. מדובר בגידול של 42.3% בהשוואה למספר הילדים שנולדו בישראל בשנת 1995 - 116,866. במועצה לשלום הילד הדגישו כי אמנם נרשמה עלייה משמעותית במספר הלידות, אך לא עדכנו את מספר נותני השירותים במערכות החינוך, הבריאות והרווחה. אלו מחושבים עדיין לפי הנתון של 100 אלף לידות בשנה.

ילדים חסרי מעמד בישראל(צילום: מוטי קמחי)

הדו"ח שופך אור על סוגיית הילדים חסרי המעמד. במרס 2012 חיו בישראל כ-156,000 ילדים ללא אזרחות (גידול של 25% מאז 2001). באותו חודש נמנו בישראל 92,891 ילדים בלא כל מעמד חוקי כלשהו, רובם (85.3%) במעמד של "תיירים" שתוקף האשרה שלהם פג. במועצה לשלום הילד מציינים כי מספר זה כולל ילדי עולים שמעמדם לא הוסדר, ילדי עובדים זרים, ילדים שהגיעו מחו"ל בגפם, ילדים למבקשי מקלט ועוד. 

2/3 מהמשפחות - עד שני ילדים

באילו משפחות חיים הילדים? בשנת 2011 חיו בישראל יותר ממיליון משפחות עם ילדים (1,058,644). בשליש מהן רק ילד אחד. בשליש נוסף נמנו משפחות עם שני ילדים. בשנים 2011-2004 עלה במקצת מספר הילדים הממוצע במשפחה ועמד על 2.4. לרוב המשפחות בישראל (82.7%) יש עד שלושה ילדים. ל-17.3% מהמשפחות יש ארבעה ילדים ויותר. בשנת 2011 נמשך הגידול במספר הילדים החיים במשפחות חד הוריות, 8.6% מכלל הילדים לעומת 6.8% בשנת 1995. במועצה לשלום הילד מדווחים גם כי נמשכת הירידה במסירת ילדים ישראלים לאימוץ בישראל, מ-215 ב-1995 ל-86 בלבד ב-2011. 

עוד ועוד תלמידים פטורים ממילוי תנאי משרד החינוך (ארכיון)(צילום: אי פי איי)

בתחום החינוך הנתונים מראים כי מאז תש"ם (1979/80) ועד תשע"א הלך והצטמצם מספר התלמידים בחינוך הממלכתי (מ-74.2% ל-52.1%), ואילו מספרם בחינוך הממלכתי-דתי והחרדי עלה (מ-25.8% ל-47.9%). בתשע"ב למדו 49,313 תלמידים במוסדות "פטור" בחינוך היסודי, לעומת 35,556 תלמידים בתשס"א. מדובר במוסדות עצמאיים, לרוב בזרם החרדי, שפטורים ממילוי התנאים של משרד החינוך.

לפי הנתונים, עם הגיל תחושתם הכללית החיובית של תלמידים כלפי בית הספר יורדת. עוד עולה שככל שכיתת הלימוד גבוהה יותר, יחסי הוגנות וכבוד בין תלמידים למורים נתפסים כטובים פחות. נתון אחר העוסק במצב בבתי הספר יאכזב בוודאי את אנשי התחזוקה: כשלושה רבעים מהתלמידים מדווחים שהשירותים בבית ספרם לא נקיים ו/או לא במצב תקין.

בדו"ח נחשפים הפערים הגדולים באחוזי הנשירה מבתי הספר בין תלמידים ביישובים השונים ביחס לסך הארצי (13 לאלף). אחוזי הנשירה הגבוהים ביותר נמנו ביישובים הערביים, במיוחד של הבדואים בנגב, וביישובים שבהם אחוז גבוה מהאוכלוסייה חרדית.

עבריינות נוער במגמת ירידה

נתונים מעודדים נרשמו בסוגיית עבריינות הנוער. שיעור התיקים הפליליים שנפתחו לקטינים ירד מ-47.2 תיקים לאלף בני נוער בשנת 2000 ל-33.8 תיקים לאלף בני נוער ב-2011 - ירידה של 13.4%. 

בניגוד לדעה הרווחת, הנתונים מלמדים כי בין תשס"ט לתשע"א חלה ירידה באחוז התלמידים המדווחים על שתיית אלכוהול בכל שכבות הגיל. 

מדיניות המשטרה סייעה (ארכיון)(צילום: גיל יוחנן)

לאחר מגמת עלייה מתמשכת בשיעור התלמידים שדיווחו על שתייה מופרזת של אלכוהול בשנים 2009-1994(מ-6.2% ל-20.6%) מאז שנת 2009 ירד מאוד אחוז התלמידים שנהגו כך, ועמד על 12.4%. ההסבר לכך נעוץ בחלקו בעובדה שבשנים 2011-2010 חל גידול משמעותי בשימוש בסמכות המשטרתית לתפוס ולשפוך אלכוהול. ב-2010 נמנו 10,563 מקרים כאלה, ובשנה שלאחר מכן: 31,789. 

בין תשס"ט לתשע"א נרשמה גם ירידה באחוז התלמידים הצורכים סמים. אחוז התלמידים שעישנו אי פעם בחייהם מריחואנה, גראס או חשיש ירד בכיתות ז'-ט' מ-4% בתשס"ט ל-2% בתשע"א ובכיתות י'-י"א מ-7% בתשס"ט ל-5% בתשע"א.  

נתון חיובי נוסף מלמד כי בשנים 2011-1991 חלה ירידה עקבית במספר תאונות הדרכים שבהן מעורבים ילדים עד גיל 17, מ-5,828 (323.8 למאה אלף ב-1991) ל-3,752 (147.2 למאה אלף ב-2011). עם זאת, כמעט אחד מכל ארבעה ילדים הגיע במהלך שנת 2011 לחדר מיון - יותר מ-588,000 אלף ילדים, גידול של 21.5% מאז 1995.

חמישית מהפעילים בפייסבוק צפו בתמונות משפילות(צילום: Gettyimages)

עושים ספורט, אבל מבלים יותר מול המחשב

ומה עושים הילדים בשעות הפנאי? ברוב משקי הבית שבהם ילדים יש מחשב (82.6%) וב-42.0% מהם יותר ממחשב אחד. רוב בני הנוער בני 17-12 (63.1% מבני 14-12 ו-52.8% מבני 17-15) דיווחו שהם משתמשים ברשתות חברתיות לעיתים קרובות. כמעט 70% מבני הנוער (17-12) דיווחו שהסיבה העיקרית שהם עושים זאת היא שמירה על קשר עם חברים.

שלושה רבעים מהם דיווחו כי הם צופים לעיתים קרובות בסרטונים ברשת באתרים דוגמת יוטיוב. שיתוף תמונות נפוץ מאוד בקרב בני נוער - 76.4% מבני 14-12 וכ-80% מבני 17-15 משתפים תמונות בתדירות כלשהי. לכ-80% מבני 18-13 יש חשבון פייסבוק. 12% מבני הנוער דיווחו שנפגעו במהלך השימוש בפייסבוק. 21% מהפעילים בפייסבוק ראו סרטון/תמונה שבה מראים את אחד מחבריהם או מוריהם במצב משפיל.  

בהשוואה להיצמדות למחשב, 43,099 ילדים ובני נוער עסקו בספורט במסגרת קבוצתית בשנת 2011 לעומת 38,043 ב-2010. רוב העוסקים בספורט שכזה היו בנים (32,099) ומיעוטם בנות (6,000).

בסוף שנת 2011 חיו בישראל 2,576,900 ילדים, שהם 32.9% מכלל האוכלוסייה (לעומת 33.8% ב-2000). על פי הדו"ח המתפרסם זה 21 שנים, מאז 1970 ועד 2011, אוכלוסיית הילדים בישראל גדלה ביותר מפי שניים. באותן שנים גדל מספר הילדים המוסלמים ביותר מפי שלושה. עוד עולה כי בכל הגילים מספר הבנים בגיל 17-0 גדול מזה של הבנות.

"לא ניתן להשלים עם המצב לפיו ב-30 השנים האחרונות אחוז הילדים העניים בישראל עלה פי ארבע", אמר הנשיא פרס לאחר שקיבל לידיו את הדו"ח. "אני קורא לכל המפלגות להסכים למצע משותף ובו דאגה לשלום הילד. השקעה בילדים היא הון סיכוי - היא אינה כוללת בחובה סיכון אלא רק סיכוי". לדברי פרס, "שנתון הילדים הוא שעון מעורר למדינה כולה אשר מדי שנה מהדהד ומעניק לנו תמונה חשובה בנוגע ליקר לנו מכל - ילדינו".