טל מדשדש, מוטל'ה מקשקש

"נשיא כבוד", זה התואר שהעניקו במכבי נתניה למוטל'ה שפיגלר, גדול כדורגלני ישראל שקריירת האימון שלו לא ממש המריאה, ושאף פעם לא הבנתי מה תפקידו בכוח. עכשיו זה סוף־סוף קרה.

עוד ב-ynet ספורט:

• נפלה ברשת/על שחר פאר  
• הסיפור המרגש מהטבח בקונטיקט
• באטיגול עצמי: מי הונה את באטיסטוטה?
• בנאדו: "לא ציפיתי לארבעה ניצחונות רצופים"
• יום מטלטל בברצלונה: וילאנובה שוב חלה בסרטן
  

מהנהלת המועדון נמסר כי מוטל'ה הצטרף לצוות המקצועי, לבקשת טל בנין, ושתפקידו יהיה "לקשר ולתאם בין המאמן להנהלה". סליחה? מה זה החארטה הזה? פתאום, אחרי שישה חודשים ו־14 מחזורים, בנין צריך מש"ק קשר? כשהוא פונה להנהלה בכוחות עצמו, קובי בלדב מסנן אותו? על מי אתם באים לעבוד?

האיור השבועי(איור: אופיר בגון)

אני אגיד לכם על מי. על עלי חטיב. השבוע, כך פורסם, המאמן והמתאם הגיעו ל"עסקת טיעון" עם הקשר שירק על עידן ויצמן מסכנין. הם החליטו שיוותר

 על חוזהו לשנתיים נוספות (בעלות של מיליון שקל נטו) ויסכים לסעיף שיאפשר לשחררו בקיץ, אם לא ירשים מקצועית, ללא פיצוי כספי. חוצפה שאין כדוגמתה. אם לדעתכם מדובר בפרחח שאין לו מקום במועדון, תעיפו אותו. ואם אתם חושבים שזאת מעידה חד־פעמית, תנו לו עונש מרתיע. גם להשאיר אותו וגם לבטל לו את החוזה, זה לא רק ניצול ציני ושרירותי של המצב אלא בעיקר מפגן של צביעות.

ולא רק בשביל להשפיל שחקנים גייסו את "נשיא הכבוד". מנתניה נמסר שמוטל'ה גם יערוך איתם "שיחות אישיות". כאילו לפני מינויו ל"מתאם ומקשר" לא הייתה לו אפשרות לעשות זאת. בתכל'ס, למרות שהמנטור כבר פתח בשיחות עם שחקני הקבוצה, התוצאות לא משהו, ומי שמכיר את האיש שאוהב לדבר בעיקר על עצמו, בוודאי לא מופתע. השבוע למשל הוא עלה לשידור ברדיו ואמר למראייניו: "אני עסקתי בפרשנות כשאתם עוד הייתם בבית ספר עממי", והוסיף: "אני בנאדם שמדבר אליכם בגובה העיניים". וואלה? תודה באמת, אבל למה אתה מנפח לנו את השכל?

בתוכנית רדיו אחרת טל בנין הסביר ש"אי־אפשר לזלזל ביכולות הוורבאליות של מוטל'ה", וזוהיר בהלול השתפך על צירופו של שפיגלר לצוות המקצועי ואמר: "זה כמו שהביאו את משה דיין במלחמת ששת הימים"... עכשיו השאלה אם במכבי ת"א, שתפגוש את נתניה במחזור הקרוב, מודעים לתוצאות ולהשלכות של המערכה ב־1967. את תגובת גולדה וגולדהאר לא ניתן היה להשיג.

הלוחם - פתאום אמנון רז פותח פה

מעמד המאמן בכדורגל הישראלי מעולם לא היה גרוע יותר. בעלי קבוצות ממנים אותם בצורה מעליבה ומפטרים בצורה משפילה, חלקם עובדים תמורת שכר מעליב, אחרים מועסקים בלי תעודה, בליגות הנמוכות מחליפים אותם כמו גרביים ולעיתים תכופות בלי לשלם. מרמה"ש עד עכו, מאיזי עד אזגי, מארקין ועד בן־זקן – מאמנים הפכו לסמרטוטים וההפקרות חוגגת.

• טורים נוספים של עמיר פלג
  

לעצמו הוא דואג. אמנון רז (משמאל)(צילום: ראובן שוורץ)

הזקוף - דרוקר חוזר בראש מורם

שרון דרוקר הוא התשובה של הכדורסל לניר קלינגר. ככל שכישלונותיו נערמים, כך תירוציו נהיים מגוחכים ופאתטיים. בעצם, לכנות את הופעתה של הפועל ירושלים ביורוקאפ העונה "כישלון" זה יהיה מחמאה. לא רק שבמפעל הזה משחקות קבוצות מהדרגים השני והשלישי ביבשת, ירושלים עוד הוגרלה לבית קל, עם נימבורק הצ'כית, בודיבלניק האוקראינית ופרינאי הליטאית. גם אותן היא לא הצליחה לעבור.

פרינאי, רק שתבינו, מייצגת עיירה בת 11 אלף תושבים, משהו בסדר גודל של גבעת־אולגה. אין לה בסגל אף אמריקאי, אבל את האימפריה של דרוקר היא הצליחה לנצח. בגומלין במלחה באה הנקמה. ירושלים הצליחה לנצח את גבעת־אולגה הליטאית, והמאמן התלהב כאילו הוא ניצח את סן־אנטוניו ספרס. אבל השיא היה ברביעי שעבר. ירושלים הייתה צריכה לנצח את נימבורק בצ'כיה ב־18 הפרש (אחרי התבוסה במלחה), אבל ניצחה רק ב־8 והודחה מהמפעל המשני בסיבוב הראשוני. "אנחנו חוזרים בראש מורם", אמר דרוקר עם נחיתתו בארץ, וזו לא הפעם הראשונה שהוא שומר על זקיפות קומה.

האישה והאגו. שחר פאר(צילום: אורן אהרוני)

הנפוחה - השתן עלה לשחר לראש

בפברואר 2011 הגעתי למשחקי גביע הפדרציה בטניס באילת. פגשתי שם את קרוליין ווזניאקי הדנית, שהייתה אז מס' 1 בעולם, את ויקטוריה אזרנקה הבלארוסית ואת אגניישקה רדוונסקה הפולנייה שדורגו בטופ־10.

שלושתן היו חברותיות, חייכניות, התראיינו בשמחה. ופגשתי גם את שחר פאר, שדורגה אז 12 בעולם, הסתובבה עם האף למעלה כאילו היא מינימום סרינה וויליאמס וסירבה להתראיין.

רגע, למכבייה הוא לא מגיע?! אוסיין בולט(צילום: AFP)

הקייטנה - שיאו של בולט בסכנה

"בגדול, זה האירוע הספורטיבי השלישי בגודלו בעולם אחרי המשחקים האולימפיים ומשחקי הסטודנטים. אירוע מדהים, שיהיה ברמה הגבוהה ביותר שאפשר". כך הכריז בשבוע שעבר, בלי למצמץ, יו"ר מכבי העולמי יאיר המבורגר, בעוד טקס מופרך לקראת המכביה ה־19 בקיץ 2013.