הרב אבינר: תסמונת דאון? לברך "דיין האמת"

הרב שלמה אבינר קובע כי יש לברך את ברכת "דיין האמת" על הולדת תינוק הסובל תסמונת דאון - כפי הנהוג בהישמע בשורה על פטירת בן משפחה קרוב. "הוא גם עצוב וגם שמח, לכן יברך 'שהחיינו' וגם 'דיין האמת'", כתב הרב בתשובה שפרסם בעלון בתי הכנסת "עולם קטן", והוסיף: "כמו מי שנולד לו ילד ומתה אשתו, או מת אביו וקיבל ירושה".

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - בפייסבוק של ynet, וכל מה שיהודי - כאן

• רבנים, צאו מהפוליטיקה/ הרב חיים שיין
  

בעקבות הדברים, נשאל שוב הרב אבינר, מבכירי הרבנים בציונות הדתית: "לנו בחסדי ה' נולד ילד כזה, והיינו שמחים מאוד - ועדיין שמחים, ואיננו רואים מקום לברך גם 'דיין האמת". והרב השיב: "אשריכם, ירבו כמותכם בישראל, אבל על פי רוב גם עצובים - לכן יברכו 'דיין האמת".

הוא הוסיף כי על פי פסיקת הרב יוסף שלום אלישיב, "גדול הדור" הליטאי שנפטר לפני כחצי שנה, יש לברך רק ברכה זו של "דיין האמת", אך ככל הנראה מדובר במקרה שבו הורי התינוק כלל אינם שמחים.

על פי ההלכה, יש לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה, ולכן בהישמע בשורה רעה מברכים "ברוך דיין האמת". עם זאת, בימינו נהוג לברך כך רק במקרה של מוות - על ידי מבני משפחה מדרגה ראשונה בלבד.

"עמדה מקוממת"

הרב רפי פוירשטין, סגן יו"ר "מכון פוירשטין" ובעצמו אב לבן הסובל מתסמונת דאון, טען בתגובה לתשובת

הרב אבינר כי "יותר מאשר לדקדק בברכות בעניין הזה - צריך לדקדק בנושא של 'ואהבת לבנך כמוך', להשקיע בקשר החיובי עם בן כזה ובאהבה אליו".

לדבריו, על פי ההלכה הורה שרצה בן לא יברך "דיין האמת" על הולדת בת, ומי שהעדיף תינוק גבוה ורזה לא יתאבל על נמוך ושמנמנן - וכן גם במקרה זה. "לא אומרים 'ברוך דיין האמת' על מתנה - גם אם לא רוצים אותה".

עוד ציין, כי תינוקות רבים עם תסמונת דאון ננטשים על ידי הוריהם בבית החולים, מחשש כי לא יוכלו להתמודד עם האתגר שבגידולם, ונשים בהריון שוקלות להפיל את עובריהן שעתידים להיוולד כאלה. "עמדה כמו זו שמביע הרב אבינר לא תורמת למאמץ העצום למניעת התופעה הזו, ולכן היא מקוממת אותי", אמר. "כל פוסק הלכה יודע שיש מקומות שאפשר להתגמש. שיש דברים שלא אומרים".

יש דברים שלא שואלים בשו"ת סמס

פוירשטין מדגיש כי יש בהחלט מקום להכיל את הכאב על הולדת בן עם תסמונת דאון, ולתת לגיטימציה לתחושות אלו, וסיפר כי הוא עצמו עבר תקופה "מאוד קשה" אחרי לידת בנו. עם זאת, הוא סבור כי תפקידם של רבנים ואנשי מקצוע דווקא להעניק תחושה חיובית ואופטימית להמשך הדרך.

"הורים כמוני מגיעים כיום להישגים יפים מאוד עם ילדיהם, וזוכים לנחת מהם. יש גם אנשים עם תסמונת דאון שהתחתנו. זה דבר נפלא. אני לא מיתמם. מותר להיות עצובים. השאלה היא מה המגמה. תפקיד הפוסק הוא גם להאיר את עיניהם של ההורים בעניין הזה".

הרב פוירשטין מאשים במידה רבה את תרבות "שו"ת ה-sms" שהרב אבינר מרבה לענות בו, בבעייתיות שהוא מוצא בתשובת הרב אבינר. "אני בטוח שהוא מסכים לכל מה שאמרתי, אבל יש דברים שגם הוא לא יכול להעביר בהודעה קצרה", אמר. "נושאים כאלה רגישים ומורכבים, שאלות הרות גורל שהן ממש דיני נפשות - אי אפשר לדון בהם בפורמט הזה".

לדבריו, שמע פעם מתלמיד קרוב של הרב שלמה זלמן אוירבך, מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים, כי לא הסכים לענות על שאלה הלכתית בלי "לראות את העיניים של השואל" - גם לא בשאלות הפשוטות ביותר.

"אם יש משהו שלא עונים עליו לא רק בש"ות sms אלא אפילו בשו"ת בכלל - זה זה", טען. "לאחיות בבתי החולים יש פרוטוקול מפורט איך להתנהג ולהגיב בלידת תינוק עם תסמונת דאון, עד רמת החיוך. אנחנו - הרבנים ואנשי המקצוע - צריכים להיות לא פחות רגישים".

"פסק ההלכה - תפיסה מסוכנת"

הרב שי פירון, בעצמו אב לילד בעל מוגבלויות, אמר כי "פסק הלכה זה מבטא תפיסה מסוכנת שתוביל

ליחס מפלה כלפי ילדים מיוחדים. ההשוואה בין הברכה לילדים מיוחדים לברכה על המת, מקוממת ומצביעה על חוסר רגישות לערך חיי אדם ולתרומתם של הילדים האלה לחברה".

פירון - מספר 2 ברשימת "יש עתיד" לכנסת - אומר כי הוא "נחרד מפסק ההלכה, המכיל בתוכו תפיסה שגויה ביחס של הורים לילדים מיוחדים. גם היום אני ושכמותי שמחים שמחה גדולה בילד שנולד לנו, ומרגישים שדווקא הילדים האלה הם המורים הגדולים של חיינו".

• בהכנת הכתבה סייע צביקה ברוט