שירה: "האדמה הזו לא שלי"

הָאֲדָמָה הַזּוֹ

הָאֲדָמָה הַזּוֹ לֹא שֶׁלִּי

הִיא לֹא שֶׁלִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁל מִי

יוֹדֵעַ רַק מִי רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה שֶׁלּוֹ וַאֲנִי בֵּינֵיהֶם

וְאַף שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אִתָּהּ אַהֲבָה

הִיא לֹא שֶׁלִּי

וְאַף שֶׁאֲנִי חוֹפֵר אוֹתָה מְפוֹרֵר אוֹתָהּ לִרְסִיסִים

מַצְמִיחַ עָלֶיהָ יְשׁוּעָה הִיא לֹא שֶׁלִּי

אֲדָמָה שׁוֹתֶקֶת לֹא יְכוֹלָה לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרִי

וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ, שׁוֹמֵעַ וְאַף אֶחָד לֹא מַקְשִׁיב

וַאֲנִי לָמָּה אֶשְׁמֹר עָלֶיהָ

אֲפִלּוּ אַהֲבָה כְּבָר אֵינָהּ רוֹצָה יוֹתֵר

אֵלֵךְ לִי לְחַפֵּשׂ אַהֲבָה אַחֶרֶת

אֲנִי

אִם אֲטַפֵּס

עַל הַר גָּבוֹהַּ

בְּרַגְלַי אֶרְצֶה

וּבְיָדַי עַל עֵץ

עַד צַמַּרְתּוֹ

וְגַם אִם לֹא

זֶהוּ אֲנִי

זַעֲקַת הַגּוּף

שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת

גּוּפֵךְ

בְּדֹפֶק נְשִׁימָה

עַצְבוּת יָרְדָה עָלַי

גַּם אִם רָחוֹק

מִגּוּפִי

כְּאֵבֵךְ

מוֹתֵחַ אֶת עוֹרִי

הַצְּמַרְמַר