איך לגרום לבן זוגך להתאהב בך עד מעל הראש

חישבו אם הטענות הבאות נשמעות לכם מוכרות: "הוא אף פעם לא עוזר לי בכלום"; "היא לעולם לא מקשיבה לי"; "הוא חושב רק על עצמו"; "אני האדם האחרון שמעניין אותה"; מה תגידו אם אומר לכם שאני חושבת שמצאתי שיטה בה תוכלו לגרום לבן הזוג שלכם להעניק לכם את כל מבוקשכם, וכל זאת מבלי שתצטרכו לדרוש זאת או לרטון על כך?

עוד בנושא:

עליתי מעליו ופתאום ירד לי ממנו לגמרי

ניסתה לפצח את סוד הזוגיות הטובה שלהם

האם ניתן לאהוב גם אחרי 40 שנות זוגיות?

אנסה להסביר: עצרו ודמיינו רגע את בן הזוג האידיאלי. עכשיו הסתכלו על בן הזוג שלכם, עכשיו על האידיאלי, עכשיו בחזרה על בן הזוג שלכם. למרבה הצער, הוא לא האידיאלי. אבל אם הוא יאהב אתכם ללא תנאי למשל, או יעניק לכם המון ובכל עת - הוא בהחלט יהיה יותר אידיאלי. עכשיו הסתכלו למטה, ועכשיו לצדדים. אתם בבית עם בן הזוג שלכם, שיכול להיות כמו האידיאלי. עכשיו תביטו שוב על עצמכם ושאלו: מה איתנו? האם אנחנו בני הזוג האידיאליים? אל תענו.

מה אתם עושים עכשיו? אתם מתחילים להעניק לו מבלי לבקש תמורה ומרעיפים עליו אהבה שאינה תלויה בדבר. תביטו עליו בחזרה: הוא עם חיוך עכשיו, שמרוח לו על כל הפרצוף. הוא מביט בכם קצת נבוך והרבה אסיר תודה. לפתע בוער בו הצורך להעניק לכם בחזרה. אתם על הסוס עכשיו. טוב, נו, אולי במובן המטפורי.

המתכון לתגמול מול המתכון לתסכול

ובכן, הרעיון די פשוט: 'נתינה לאחר' היא המתכון הבטוח ביותר לתגמול. לעומתה, הצורך הבלתי נדלה לקבל הוא המתכון הזריז ביותר לתסכול. אני חייבת להודות שאחרי זמן רב בו הקדשתי את חיי, שלא במודע, בחיפושים אחרי המקומות או האנשים שיכולים לתרום לי, להעניק לי או להועיל לי, הבנתי כי הדרך הראויה והיחידה שבעזרתה אוכל לקבל את כל אלו, תהייה פשוט להרפות לגמרי מהצורך בכך.

במקום זאת, אוכל להרוויח את זה ביושר בזמן שאנסה לגלות את הצד הנותן, המועיל והתורם שהסתבר כקיים, אי שם בתוכי. שמתי לב גם שברגעים בהם אני מצליחה לדכא בי את הצורך להיות מתוגמלת, העולם מתגמל אותי ללא היכר. ואני ארחיב: כל אדם שחי חיי זוגיות, מצא את עצמו לא פעם ברגע של משבר, נוקש בעצבנות ברגלו ומתחבט בשאלות כמו: מה בן הזוג שלי נותן לי? מה אני מרוויח ממערכת היחסים הזו? במה היא מועילה לי?

בכדי שיהיו לנו תשובות מספקות עבור השאלות האלו, עלינו לברר קודם אילו דברים ביכולתנו לצקת מתוכנו, אל תוך מערכת היחסים הזו? כיצד אנחנו יכולים לתרום לבן הזוג שלנו, ובאילו אמצעים? תקראו לזה אלוהות, תקראו לזה קארמה, אבל אני מאמינה, סליחה - יודעת, שככל שניתן מעצמנו לבני זוגנו ובכוונה כנה וללא אינטרס, כך שכרנו מאהובינו יהיה מובטח ומשמעותי יותר. אני כמובן מסייגת את דבריי לגבי מקרים קיצוניים בהם אחד מן הצדדים מתאפיין כצרכן כפייתי למחוות הריצוי העצמי, תוך כדי שהוא מתעלם לגמרי מרצונותיו וצרכיו של האחר.

אהבת חינם

היכולת הזו, להעניק מבלי לרצות לקבל כלום בתמורה, מזכירה לי מעט את הקשר המכונן בין הורה לילד. אני חושבת שהבן הבכור שלי היה אז בן חודש, כשהתבוננתי בו כהרגלי בזמן שישן, ולפתע פקדה אותי תחושה חדשה וזרה שטרם הכרתי. ניסיתי לתהות על קנקנו של הרגש הזה שהרגיש קצת כמו אהבה. אולם בגלל שאהבה היא רגש שכבר חשתי בעבר, נאלצתי לשלול את האפשרות. ואז זה היכה בי: זו אכן היתה אהבה, אבל מהסוג הנשגב, אהבה שעוד לא חשתי לאף ברייה בעולם. נפקדתי באהבת חינם.

בלי לחשוב יותר מידי ובלי לחפש תועלת, הפכתי את עצמי לצינור של נתינה וודאית ואהבה ללא תנאי עבור התינוק הקטן הזה, וככל שנתתי מעצמי יותר - כך התמלאתי בתחושה של סיפוק. נו טוב, הדרישות עם הזמן רק גדלו, אבל איתם גם הגיעו הוכרות התודה.

תנו לעצמכם לתת

פעם טעיתי לחשוב שהאהבה שאני חשה כלפי בן זוגי, נרקמה מתוך כל אותן המחוות וטובות ההנאה שהפקתי מעצם קיומו. אך לימים התחוור לי שטעיתי. גיליתי שאין אדם בעולם שיוכל לענות באופן מושלם על כל יהביי, שהרי מטבע האדם לרצות תמיד יותר ממה שכבר יש לו.

הבנתי שאת האהבה האמיתית שאנו חשים כלפי בן זוגנו, אנו רוכשים דווקא ברגעים בהם אנחנו ניצבים בצד המעניק, ובעצם כך שאנו נותנים לו מעצמנו ללא רצון לתמורה, אנחנו "מתכנתים" את ליבנו לאהוב אותו ללא תנאי.

ובדיוק בנקודה הזו בה בן הזוג שלנו מרגיש בטוח באהבתנו אליו, הוא משיל את הקליפות, גלי הוקרה מציפים את ליבו והצורך הבלתי נשלט כמעט, להעניק לנו ולאהוב אותנו בחזרה, משתלט עליו ופורץ מתוכו.

תראו, לצערי אני עוד רחוקה מלהיות אותו כדור פרווה רך וצמרירי של אהבת החינם והנתינה האין סופית. כמעט בכל יום אני שוכחת ואז מזכירה לעצמי מחדש, שהדרך להיות מסופקת ושמחה היא אפשרית, אבל גם מורכבת ומאתגרת, ורצופה בניסיונות ובביטול הגאווה. וכן, זה קצת מוזר אבל זוהי האמת. אם אתם רוצים גם לקבל, אז תנו לעצמכם לתת!

בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק