התאהבתי בגוי. האם ללכת עם האהבה?

את יוצאת למסיבה, נפגשת עם חברים, מחפשת און ליין את הגבר המתאים. אתם נפגשים, את עושה לו עיניים, הוא שולח מבט מחזר ואת שבויה. לפתע את מגלה שהוא לא מדבר עברית, שהוא תייר. השפה הזרה עושה לך את זה. את חושבת לעצמך, למה לא? ואז החיים מפתיעים, ומה שהתחיל כרומן הפך למערכת יחסים, ואת מבינה שהתאהבת בגבר לא יהודי.

בהתחלה זה נוצץ. יש משהו סקסי בלדבר בשפה זרה. את מרגישה מיוחדת, נחשקת, וזה מרגיש נהדר. אם את בחו"ל, זה סוחף, סוג של פנטזיה. הרצון להתנסות, לחוות חוויה - גובר, ובראשך את כבר מספרת לעצמך לך שזה זמני. אבל אז החיים מפתיעים ומה שהיה לסטוץ או חוויה חולפת - הפך לאהבה. אז החברים שואלים, לא מבינים מה את עושה. אומרים לך שתעזבי אותו, ששום דבר טוב לא יצא מזה. המשפחה מביעה דעה. אומרת לך שאסור לך להיות עם גוי ואת מתקשה לתת לו ללכת. ואיך יודעים מה אסור ומה מותר כשזה מגיע ללב? ואז את בוכה וכועסת, ולא מבינה איפה יש לך פה את זכות הבחירה?

חתונה אזרחית או גיור?

זה לא פשוט. כיהודייה את יודעת שלא תוכלי להתחתן עם גוי. אם את לא משתייכת למגזר המאמין, הבחירה עבורך יותר קלה. מקסימום, חתונה אזרחית ביוון או במדינה אקזוטית אחרת. ואת לעצמך חושבת שלא אכפת לך מה תאמר הסביבה. לך יש אהבה. וכל עוד את יהודיה, הילדים יהודים. הוא יעשה עלייה או שאת תעזבי את המדינה, ובסוף הוא ישתלב וכולם יאהבו אותו, כמו שאת אוהבת.

אבל אם את אדם מאמין, את נתקלת בחומה, קיר שבנוי על ערכים ועל יהדות, והאהבה שלך לא באה במקום הראשון. יש פה חוקים ויש הבנה שהגבר שלך לא יכנס איתך מתחת לחופה. והוא מצידו, במקרים מסוימים מוכן לעשות הכול. לעלות לארץ, לעבור גיור, ברית מילה, ושניכם מנסים להבין את מחיר הבחירה.

את יושבת במיטה וחושבת על הגבר שישן לצידך. הוא מדהים ויש בו את כול החבילה. מה שלא מצאת בגבר יהודי במדינה, מצאת מעבר לים. עברת שנים של חיפוש ודייטים מאכזבים. התאהבת, נפגעת, ניסית הכול. כשסוף-סוף זה קרה, זה מגיע עם נוסחה. זו מלחמה פנימית שלא פוסקת. הרי גדלת על ערכים. את מאמינה באלוקים ומובן לך בהגיון שעליך לעשות את הדבר הנכון. את חייבת לתת לו ללכת או להחליט שהוא יעבור גיור, ועד אז תחכי עם החתונה. תאזרי כוחות לא להתייחס לסביבה ותבחרי באהבה שלך אליו, לא משנה מה.

אז החלטתם ואתם מבררים איפה עושים גיור. בארץ? במדינה שלו? ומי ישלם את המחיר הגבוה? את? שתעזבי את הארץ לשנה או יותר שהתהליך הזה דורש. תיפרדי מהמשפחה והחברים. תעזבי את מקום עבודתך. את הדירה שעומדת לרשותך. את החיים שאת מכירה. והספק עולה שמה את בכלל מוכנה, או שהוא יעשה את המאמץ ויעבור לישראל. יעזוב הכול ויתחיל תהליך של שינוי זהות, והכול בשבילך.

את אומרת לעצמך שזה המבחן. שאהבה גוברת על הכול ושביחד תנצחו את המערכת ותזכו לבוא תחת חופה וקידושין. אבל יש פה הרבה - ואולי יש פה אנשים שבלי שתרצו, מכתיבים לכם תנאים, ואת מבינה שלא לקחת את הכול בחשבון כשבחרת בו. אבל מי יכול לעמוד מולך כשאת אוהבת אותו?

הדרך לקבלת התואר "יהודי"

במפגש הראשון מספרים לכם שאסור לכם לגור ביחד או לקיים יחסים ואת צוחקת לעצמך, שכבר עברתם כמה שלבים. אבל להיות יהודי יש להרוויח בעבודה קשה, ומה שהיה עד עכשיו - נמחק מהמציאות שהייתה, ונותנים לכם רשימה שמכילה בין היתר, כיורים נפרדים לבשר וחלב, שמירת שבת, תפילות בבית כנסת ולימוד קבוע עם הרב. ויש ביקורת ומפקחים, וגם אם הגיור נעשה בחו"ל, אין הנחות ומבצעים. זאת עבודה קשה שבסופה הוא יקבל תואר - יהודי, ואת תוכלי לישון בשלווה שעכשיו הגבר שלך עשה מצווה.

אבל יש פה כמובן גם את הצד שלו, את המשפחה שלא מכירה את ישראל, פרט להסברה נכה שהם רואים שם בחו"ל, ומה להם ולתפילין ולבשר כשר או מגן דויד? ולכי תאמרי להם שבמשך שנה הם יצטרכו להוריד את הצלב שתלוי לתפארת בסלון המשפחה. כל זה לא משנה. את והוא בחרתם לעבור ביחד את החיים האלה ואתם מוכנים לעשות הכול. האומנם?

בדתות אחרות תהליך המרת הדת, הוא דרך מהירה,: טבילה, תפילה ואת נוצרייה. בשביל להיות יהודי צריך לעבוד. אנחנו מכירים את זה. גירושים נוסח חו"ל, זה חתימה על מסמך. גירושים בארץ, זה "הרי את מותרת לכל אדם", וזה מיסים ואנחנו משלמים. זה עולם שלא תמיד קל להבין אבל אנחנו יודעים שהוא שלנו, כיהודים.

כשאת בוחרת להתחתן עם גבר גוי, זו מחויבות וזאת עבודה ועד שאת שם, את לא יודעת שזה קיים. בחו"ל זה מקובל. יש מגוון שילובים של דתות וזה עובד. אבל כשאת בישראל, את מבינה שלהיות עם גבר גוי, זו לא החלטה פשוטה. ואת עומדת על המאזניים כשהדת שוקלת שבעתיים מהאהבה שלכם, ואת מפתחת שרירים ומחליטה להלחם על מה שחשוב לך בחיים.

ותשאלו למי אכפת?

הרבה זוגות מתבוללים יש במדינה ולא נראה שהדת מהווה בעיה. יש גברים שנשואים לנשים לא יהודיות ויש להם קרימס, חנוכה ושלל חגים. יש המון אהבות בכל הצבעים והסוגים. אבל בתמונה הגדולה יש מעבר למה שהעין רואה. ואהבה לא באה עם תעודת זהות ולא עם רישיון, ולא עם בטחון שהכול יהיה וירגיש נכון.

אבל היא כן באה עם תו תקן רוחני שמי שקורא ומכיר את הכללים, יודע שחשוב לקרוא את האותיות הקטנות, חשוב לשים לב למה שקיים בין השורות. כי באותיות הגדולות, ענייני הלב שייכים לנו. את מה שאנחנו מרגישים, רק אנחנו באמת מכירים ויודעים. והאמונה היא כמו שמיכה שלא כולם אוהבים להתכסות איתה. עדיין היא נמצאת בארון, רק שנדע, ליתר בטחון.

אז בחרת לאהוב גבר לא יהודי. עשית את זה בלב שלם ובלי חרטה. החלטתם ללכת על כול הקופה. אם הצלחתם, הוא שבר את הכוס ואת מאושרת. וה-MAZEL TOV נשמע בחוצות ירושלים. אם לא, האהבה עדין ישנה, רק בוורסיה אחרת שאותה את כותבת. מה שלא יהיה, את יודעת שהכול קורה לטובה ואין דמעות שנשפכות לשווא באהבה.

בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק