שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    מצאה את עצמה
    כמה רחוק תלכו על מנת למצוא את אהבת חייכם? זוהי השאלה העומדת במרכזו של המחזמר המצויין Finding Barb אותו כתבה השחקנית ברברה הלר

    הלר, כמו שחקניות רבות בהוליווד ואם חושבים על זה, נשים בכלל בעיר המלאכים, גילתה שלא פשוט למצוא אהבה בעיר וגם לא עבודה. מקץ חיפוש נואש אחר אהבת חייה, 100 פגישות עיוורות עם כל מיני מועמדים פוטנציאלים שסידרה לה שדכנית יהודיה והרבה מפחי נפש בדרך, היא החליטה לקחת את ניסיונה ולעבד אותו להצגה. התוצאה, מחזמר משעשע שרץ כבר שלושה חודשים בתיאטרון קטן בלוס אנג'לס בהצלחה רבה. עכשיו היא חושבת להפוך אותו לסרט בתקווה שהוא יהפוך ללהיט בדיוק כפי שקרה לניה וורדלוס עם "החתונה היוונית שלי".

     

    "ההצגה לא עוקבת רק אחר החיפוש של אישה אחר אהבה, אלא גם אחר עצמה, אחר זהותה האישית", אומרת הלר. ההצגה, בה משולבים שמונה שירים מקוריים שכתבה הלר בשיתוף פעולה עם המוזיקאי הישראלי אבי אבליאב ושניים נוספים על ידי קייטי תומפסון, עוקבת אחר חייה של הלר שגדלה במשפחה יהודיה לא מתפקדת בבוקה ראטון, פלורידה, עברה לניו-יורק כדי לעבוד בה כשחקנית והתקרבה לדת. "אני לא אוהבת את המילה דתיה", מדגישה הלר. "אני קוראת לעצמי Growing Jew".

     

    להלר היה ברור מגיל צעיר שהיא רוצה להיות שחקנית, היא למדה בבית הספר "טיש" לאמנויות באוניברסיטת ניו-יורק, אך לא יכלה לסיים את לימודיה מאחר והוריה, שרבו במשך כל שנות ילדותה, החליטו סופסוף להתגרש ולא יכלו לממן יותר את לימודיה, כי נאלצו לממן במקום זאת את עורכי הדין. היא חזרה לפלורידה כדי לסיים את הלימודים ושבה לניו-יורק לחפש עבודה כשחקנית. היא שיחקה קצת בקברט, הלכה לאין ספור אודישנים בברודוויי, קיבלה הרבה "קול-באקס" לאודישנים נוספים, אבל התפקידים תמיד הלכו לשחקניות אחרות והלר התחילה לחשוב על פרישה מעולם המשחק.

     

     

    ואז קרה משהו ששינה את חייה. "הוזמנתי לארוחת שבת באפר ווסט סייד בדירה של חברה שפגשתי שנים מספר קודם לכן, כשביקרנו במחנות השמדה ובישראל במסגרת האירגון הציוני העולמי. מעולם לא הייתה לי מסגרת כשגדלתי, לא היו לנו ארוחות שבת שכאלו, בהן כל המשפחה יושבת מסביב לשולחן, עם אוכל טוב ואורחים. מעולם לא התנסיתי בדבר כזה, ארוחת שבת חגיגית ומשפחתית. באותו סופשבוע, החלטתי שאני צריכה לנסוע לישראל וללמוד תורה מהטקסט המקורי. וזה מה שעשיתי, בגיל 24, נסעתי לישראל ולמדתי בישיבות במשך קרוב לשנתיים".

     

    באותה תקופה, ניהלה הלר חיים של אישה אורתודוכסית והופיעה כזמרת ושחקנית בפני נשים בלבד במשך 10 שנים. היא מסבירה שהיתה זו תקופה בחייה בה היא שמרה בקפדנות רבה על ההלכה ולכן נמנעה מלהופיע בפני גברים. אולם הקיצוניות שבאורח החיים הדתי גרמה לה לבדוק מחדש את הגבולות שהיא רוצה לשים לעצמה. כאישה דתיה, היא נמנעה מלגעת בגברים במשך שש שנים, אולם לאחר שלא הצליחה להתחתן בפרק הזמן שהרב אמר שתמצא לעצמה בעל, היא נשברה. "יצאתי רק עם גברים דתיים במשך כעשר שנים, ואז גיליתי שאני לא מוצאת את הגבר הנכון בשבילי, אולי בגלל שאני לא אמורה לשמור על הדת בצורה כה קיצונית, אז התחלתי לצאת עם גברים שאינם כה דתיים ואני הרבה יותר מאושרת, בגלל שאני באמת לא נופלת אל תוך המשבצת של יהודיה אורתודוכסית".

     

    בחזרה בארה"ב, היא החליטה להתמקם בלוס אנג'לס והמשיכה לחפש אחר אהבה ואחר עבודה כשחקנית ומשלא מצאה לא את זה ולא את זה, היא תפסה יוזמה, פנתה לשדכנית, יצאה לאין ספור בליינד-דייטס והחליטה לכתוב הצגה המבוססת על חייה וחיפושיה הבלתי נלאים אחר אהבה וזהות יהודית. "אספתי כל כך הרבה סיפורי זוועה מהדייטים האלו שהחלטתי שהגיע הזמן לכתוב הצגה ולצחוק על כל העניין. כתבתי בהתחלה 'טריטמנט' של 45 דקות, הופעתי איתו בהוליווד לפני שנה וחצי וכל שבוע היינו סולד-אאוט. הטענה היחידה של הצופים היתה שהמופע קצר כל כך, הם רצו עוד".

     

    במשך ארבעה חודשים רצופים, עבדה הלר עם בימאי ותסריטאי, הוסיפה עוד סיפורים ודרמה שיעבו את הסיפור להצגה באורך שעה וחצי. המחזמר רץ במשך שלושת החודשים האחרונים מידי שבוע בהוליווד בתיאטרון The Working Stage. ב-10 בינואר תופיע הלר עם ההצגה בפעם האחרונה בתקופת ההרצה הראשונה שלו ואחר כך היא תשוב להרצה שניה, שתכלול, כך לפחות הלר מתכננת, מופעים במדינות נוספות בארה"ב.

     

    בימים אלו עובדת הלר על עיבוד המחזמר לסרט קולנוע באורך מלא ועל תוכנית טלוויזיה.

    לפרטים נוספים על ההצגה: www.findingbarbshow.com

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מצאה את עצמה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים