יחי הפליימייקר החדש
כובש פחות, מוסר הרבה יותר, שולט במשחק מאחור, עוזר בהגנה. כך הפך הפליימייקר מהשחקן הכי יצירתי על המגרש למנהל עבודה שעושה כמעט הכל. "הכל מקצועי" - הטור השבועי של אורי קופר
בשנת 2001, כשגווארדיולה הודיע שלא יישאר בברצלונה, קבוצות העילית של אירופה לא חיזרו אחריו כפי שאפשר היה לצפות כשקפטן ברצלונה מחפש בית חדש. הוא היה רק בן 30, עדיין בשיא, אבל עם סגנון משחק יוצא דופן: מצד אחד בעל יכולות מסירה וחוכמה התקפית המתאימות לקשר קדמי, מצד שני בכלל מדובר בקשר אחורי שמבצע משימות הגנתיות. קשר אחורי צריך להיות קשר אחורי, חשבו אז ברוב העולם, וגווארדיולה מצא עצמו בברשיה הקטנה.
לפעמים מצחיק לראות איך קצוות החוטים מתחברים בעצמם. עזיבתו של גווארדיולה פינתה מקום לילד צ'אבי. פפ עצמו החליף בברשיה את הכישרון אנדראה פירלו שעזב למילאן. צ'אבי מכנה היום את גווארדיולה "האליל שלי", פירלו קורא לו "המודל שלי". ושניהם הביאו השנה את נבחרותיהם לגמר היורו והיו בראש רשימת השחקנים שהגדירו מחדש את תפקיד הפליימייקר, זה שאף אחד לא רצה בדמותו של גווארדיולה לפני יותר מעשור. מספר 10 הקלאסי מת, יחי הפליימייקר החדש: הפליימייקר האחורי.
תקצירים ב-ynet ספורט:
- צפו ב-2:6 הענק של מכבי ת"א על הפועל חיפה
- צפו בניצחונות של צ'לסי וליברפול
- גם הטיול של מכבי ת"א מול הרצליה פה
- ולקינוח: תקצירי מכבי ת"א ביורוליג
שנת 2012 שתסתיים הלילה הביאה איתה כמה אמירות טקטיות לעולם הכדורגל, אבל הבולטת מכולן היא עלייתו של תפקיד הפליימייקר האחורי וחשיבותו לקבוצות הגדולות בכל מדינה. לפני שבוע פירסם העיתון הבריטי "גרדיאן" את רשימת 100 הכדורגלנים הגדולים בעולם. שלושה פליימייקרים אחוריים - צ'אבי, פירלו וצ'אבי אלונסו - תפסו מקום בין 15 הראשונים. בסטיאן שוויינשטייגר, שלפעמים מקבל גם הוא את התפקיד הזה, הגיע למקום ה-19.
תורת האבולוציה
כשהישראלים שומעים את המילה "פליימייקר", מיד קופצת לראש תמונה של איל ברקוביץ'. קשר התקפי בעל מסירה קטלנית, שהולך אחורה כדי לחלק פסיםהפליימייקר הוגדר לראשונה בארגנטינה. ה"אנגנצ'ה" (העוגן) היה במשך שנים כוכב המגרש, זה שאחראי לכל המהלכים המסעירים. לפני חודשיים, הדרבי בין בוקה ג'וניורס לריבר פלייט היה נטול "אנגנצ'ה". חסר פליימייקרים. אם זה קרה בארגנטינה, ברור שמשהו השתנה.
חואן רומן ריקלמה, שעזב את בוקה במהלך 2012 (ועשוי לשוב אליה בימים הקרובים), מוגדר כ"אחרון מספרי 10 הקלאסיים" - הכינוי המפורסם לפליימייקרים של פעם. דייגו מראדונה, זינדין זידאן ורוי קושטה היו כאלה, כל אחד בסגנונו שלו. פליימייקרים שהמשחק סבב סביבם. הם היו תמיד באזור הכדור, ירדו מעמדה קדמית והתקדמו בהדרגתיות עם ההתקפה.
עוד ב-ynet ספורט:
בשלב מסוים השתנתה הגישה האירופית: אם הפליימייקר הוא השחקן היצירתי ביותר שלך, למה לא להעמיד אותו ליד השער. וכך הפך הפליימייקר לשחקן התקפה שהתמקם מאחורי החלוץ המרכזי והיה פטור לחלוטין ממשימות הגנתיות. רוברטו באג'יו ואלסנדרו דל פיירו הם דוגמאות מצוינות.
הפליימייקר "המתקדם" הגיע מיד אחר כך. בתפקידו החדש הוא נדרש לקבל את הכדור בין חוליית הקישור של היריב לבין ההגנה שלו, ולפתוח את המשחק. לאו דווקא באמצעות מסירה חכמה, אלא באמצעות ריצה עם הכדור שמשחררת שחקנים אחרים. תחשבו על שחקנים כמו רונאלדיניו, קאקה ואפילו דויד סילבה.
והנה הגענו לשנת 2012, ולעוד שלב בהתפתחות האבולוציונית. העובדה שקבוצות רבות משחקות עם יותר שחקנים במרכז המגרש ומצופפות את האמצע הביאה לקשיים עבור הפליימייקרים הישנים. מאמנים התחילו להבין שנוח יותר להתחיל בבניית ההתקפה מעמדה אחורית. בנוסף, בכדורגל המודרני נדרשים כל השחקנים לתרום למשחק ההגנה. אין יותר פטורים לשחקנים היצירתיים. כך עלה לגדולה הפליימייקר האחורי.
להתראות אנגנצ'ה, שלום רג'יסטה
לא במקרה הוא מכונה באיטליה "רג'יסטה" - המנהל. הפליימייקר האחורי מקבל את הכדור מההגנה, נע באזור עיגול האמצע, מתפנה לקבלת מסירה וקובע מה יהיה היעד הבא של הכדור. הרג'יסטה מוסר המון ועושה זאת בדיוק רב (יותר מ-90 אחוז), ומצטיין גם במסירות ארוכות שבאמצעותן הוא מעביר את כובד המשחק מצד לצד ומקשה על ההגנה.
הפליימייקר האחורי האיכותי מכריח אותך להיזהר במשחק הלחץ, כי הוא יכול לשלוח כדור ארוך וקטלני לחלוץ, אבל גם מתיש אותך עם מגוון מסירות קצרות שמשאירות את הכדור ברגלי הקבוצה שלו. מעמדתו האחורית כל המגרש פתוח לפניו ואופציות המסירה רבות ומגוונות. ואסור לשכוח: הוא מסייע גם בהגנה.
את השינוי במיקום הפליימייקר אפשר לראות היטב בשני שחקנים - מיקל ארטטה מארסנל ולוקה מודריץ' מריאל. עד לא מזמן הם היו פליימייקרים קלאסיים בקישור ההתקפי, היום הם מוצבים בעמדה אחורית בהרבה. מאמנים רבים התחילו ב-2012 להזיז את השחקן היצירתי שלהם לעמדת הפליימייקר האחורי, והמגמה צפויה להימשך ב-2013. אסור לשכוח שגם פירלו ופול סקולס, למשל, התחילו כשחקני קישור בעמדה התקפית יותר.
רבים שואלים איך קרה שביברס נאתכו, לא מזמן קשר אחורי בהפועל ת"א, הפך לשחקן המשמעותי ביותר בנבחרת ישראל. הנה התשובה: נאתכו הוא פליימייקר אחורי, כנראה העמדה בעלת הביקוש הגדול ביותר לשחקנים איכותיים. זו גם הסיבה שכולנו שומעים באז כל כך גדול סביב ניר ביטון ממ.ס אשדוד. ביטון לא יהיה ברקוביץ', אין לו את הטאץ' המדהים הזה (לבודדים יש) ברגל, אבל יש לו פוטנציאל להפוך לפליימייקר אחורי טוב. וזה מה שכולם מחפשים היום.
לתגובות והצעות: ori-c@yedioth.co.il
למעקב בטוויטר: CoopSport
לפנייה לכתב/ת 
