מצע ירוק לים התיכון

בדומה למלכת יופי, המצהירה ערב זכייתה על תמיכתה הבלתי מסוייגת בשלום עולמי, כך רוב המפלגות הפוליטיות מצהירות במצען ערב הבחירות על תמיכה נלהבת בסביבה נקייה ובריאה, בתעשייה לא מזהמת, באנרגיה חסכנית ובבניה ירוקה. עיון במצען הסביבתי של רוב המפלגות מגלה שלל הבטחות והצהרות, שאם רק היו מתגשמות, היינו חיים בעולם טוב הרבה יותר.

למרבה הצער, למרות הפירוט הרב שחלק מהמפלגות הכניסו למצען הסביבתי, נושא אחד נעדר ממנו כמעט לחלוטין והוא הדאגה לים התיכון, המשאב הטבעי החשוב ביותר. היעדרו של הים התיכון מהמצע בולט במיוחד על רקע ההחלטה להתחיל לקדוח גז ונפט במימי הים לפני קביעת רגולציה מתאימה לקידוחים ולפני הצטיידות המדינה באמצעים מתאימים למקרה של אסון דליפת גז או נפט. גם המפלגות שהתייחסו במצען לקידוחי הגז והנפט עשו זאת מההיבט הכלכלי בלבד, ובעיקר מההיבט הקשור לרווחי היזמים ולרווחי חברות הקידוח, זאת בשעה שדווקא הנושא הסביבתי צריך להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות ומעיניו של הציבור.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

לא נבחרות, לא בוחרות / אסתי שושן

כך למשל, מפלגת העבודה קוראת במצעה לעשות שימוש מושכל במאגרי הגז ולשלב מקורות אנרגיה מתחדשים במערך יצור החשמל. המפלגה גם מבטיחה לקדם חקיקה ומדיניות שיבטיחו כי תושבי ישראל, ולא רק בעלי ההון, ייהנו ממשאבי הטבע הלאומיים, מבלי לציין את במפורש את נושא הגז והנפט. "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד, שואפת לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים, לשימוש מושכל באנרגיה ולמודעות מתמשכת לסביבה. "התנועה", בראשות ציפי לבני, דורשת הגבלת יצוא משאבי טבע. חד"ש, שלה מצע סביבתי-חברתי מפורט, דורשת להלאים את משאבי הגז, המינרלים והנפט, שכן שימוש נכון ברווחים מהפקתם עשוי להבטיח את עתיד המדינה.

במרצ דורשים לקבוע קריטריונים ברורים להקצאה ולחלוקה של משאבי הטבע והרווחים מהפקתם וממכירתם, ודורשת להטיל שיעורי מס מוגדלים על חברות העוסקות בניצול משאבי טבע. מרצ גם מזכירה שגז טבעי הוא מקור אנרגיה מחצבי, שהפקתו וניצולו כרוכים בזיהום רב ואגירתו מהווה סיכון לתושבים החיים בשכנות למאגרים. ש"ס והבית היהודי פרסמו מצע קצר וכללי בלבד שאינו מתייחס כלל לקידוחים או לים התיכון. מפלגת "הליכוד ביתנו" טרם ניסחה את מצעה, אך אפשר להניח שגם הוא לא יכלול את עצירת הקידוחים, במיוחד לנוכח העובדה שמשרד האוצר ומשרד האנרגיה מוליכים מדיניות של זירוז הקידוחים.

לא נערכים לאסון בים

עמותת "צלול" יצאה לאחרונה בקריאה למפלגות, להוכיח אחריות ולצרף למצען את נושא הדאגה לים התיכון ואת הדרישה הבלתי מתפשרת לעצור את הקידוחים, עד לקביעת רגולציה ועד להצטיידות מלאה של המדינה באמצעים למניעת אסון. לדעת "צלול", כל תקלה בקידוח משמעותה אסון סביבתי ואסון כלכלי אדיר, שיטיל על הציבור, על הממשלה ועל קרנות הפנסיה, המושקעות בחברות, עלות אדירה.

אסון באחת האסדות בים התיכון משמעותו פגיעה במתקני ההתפלה, פגיעה בתיירות, פגיעה בתחבורה ופגיעה אנושה בחופי הרחצה. אסון בים התיכון גם עלול לסבך את המדינה בתביעות מצד מדינות נוספות שעלולות להיפגע אף הן. המשרד להגנת הסביבה הודיע לאחרונה שמשרד האוצר הסכים, אחרי דחיות רבות, לתקצב הקמת יחידה לטיפול בזיהום ים. גם אם התקציב יגיע בזמן הקרוב, יעברו מספר שנים עד להשלמת ההצטיידות, עובדה המותירה את הים התיכון ואת חופיו חשופים, ללא כל הגנה.

הצענו למפלגות לדרוש הקמת גוף מרכזי (רשות), שינהל את הים התיכון, שהפך בשנים האחרונות למוקד של פעילות כלכלית נרחבת - קידוחי נפט וגז, מתקני התפלה, איים מלאכותיים, נתיבי תחבורה, חקלאות ימית ועוד. מאחורי דרישה זו עומדת הטענה שבהיעדר יד מכוונת ובהיעדר תקציבים, מנוהל משאב הים בצורה רשלנית וללא אכיפה מספיקה. גוף שינהל את הים וירכז את האכיפה ימנע נזק נורא לים התיכון.

הכותבת היא מנכ"ל עמותת "צלול"

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il