"איך היו נראים החיים שלי אם הייתי בן 81?"
קוראים לי ניר (שוקו) כהן, בן 31, נשוי (בכיף) לאשתי חן, ותגידו מברוק, כי בדיוק לפני כשלושה שבועת יצא לאוויר העולם עמית - הבן הראשון שלנו. שנינו שכירים, גרים בדירה שכורה ביפו, משלמים מיסים, עושים מילואים וחיים כמו כולם מהמינוס. אבל כל זה היה נכון לאתמול, כי מהיום אני בן אדם חדש, או אם לדייק בן אדם ישן. מבולבלים? מיד תבינו
לפני כשבוע נסעתי לביקור החודשי אצל סבתא (כן, נקיפות המצפון הורגות גם אותי), השעה הייתה חמש בערב, אבל היא לא הייתה בבית, חיכיתי. אחרי כשעה היא הגיעה, מותשת מהליכה ארוכה, בידה שקית תרופות. "למה לא לקחת אוטובוס?" שאלתי אותה, מנסה להבין מה גרם לסבתא שלי ללכת ארבעה קילומטרים בערב חורפי כאילו היא בקורס הכנה לקרבי.
סבתא הסבירה שכדי להגיע לקופת החולים היא צריכה להחליף שני אוטובוסים ושחבל על הכסף, אז היא הולכת ברגל, "זה קצת מעייף אבל טוב לבריאות", חייכה.
עלינו הביתה וסבתא הכינה לנו תה מתמצית כדי להתחמם. אחר כך היא ביקשה ממני להציץ על המרשם שקיבלה מהרופא "אני לא סומכת עליו הוא צעיר מדי", אמרה וחתכה לי פרוסת עוגה. בדקתי וגיליתי שהיא רכשה רק כמחצית מהתרופות עליהן המליץ לה הרופא "גם ככה שום דבר לא עוזר" תירצה.
"שבוע הבא, כשייכנס הכסף מביטוח לאומי"
ניסיתי להסביר לה שאחת מהתרופות שזיהיתי, קריטית לאנשים הסובלים מבעיות בכבד ושחשוב שהיא תקנה אותה, "שבוע הבא כשייכנס הכסף מביטוח לאומי" אמרה ומיהרה להחליף נושא. "די לדבר על הסבתא הזקנה שלך, בוא נדבר עליך - מתי כבר תקנה בית?", ניסיתי להסתיר את המבט של "אין סיכוי זה יקרה בקרוב" ורק הנהנתי בנימוס, "מחפשים" תירצתי.
בדרך הביתה חשבתי לעצמי, כמה פעמים רפרפתי על כותרת בעיתון שסיפרה על קשיש בן 80 שחי בעוני מחפיר וצקצקתי בלשוני? כמה פעמים יצא לי לעבור בשעת ערב בשוק, לראות אנשים מבוגרים אוספים ירקות רקובים מרצפה מלוכלכת וחשבתי שלי זה לא יקרה? כמה פעמים פגשתי זקנה עייפה שביקשה ממני עזרה בשקל או שניים? כמה פעמים שאלתי את עצמי איך סבתא גומרת את החודש?
כדי לענות על השאלות המטרידות האלו, החלטתי לעשות מעשה, להזדקן. להפוך לרגע לסבתא שלי, לקפוץ חמישה עשורים קדימה לגיל 81. לנסות ולהבין על בשרי עד כמה רשת הביטחון שמדינת ישראל מעניקה לאזרחיה הוותיקים היא ריאלית, והאם באמת אפשר לחיות חיים נורמאליים מקצבת זקנה וביטוח לאומי?
הנחת העבודה היא (ואת זה יאמר לכם כל כלכלן מתחיל) שהדור הנוכחי של מעמד הביניים - הדור שלנו, זה שיצא רק לפני שנה להפגנות ענק על יוקר המחיה יהפוך כנראה בעוד כמה עשורים לדור של פנסיונרים עניים, איך יראו חיי אז? מה אוכל או לא אוכל לאפשר לעצמי? והאם אני שם את כל מבטחי בעמית הקטן בן השלושה שבועות שבעוד כ-30 שנה יצטרך לעזור לאבא שלו לגמור את החודש.
- בימים הקרובים שוקו יחיה מקצבת זקנה, יתמודד עם הדילמות של סבתא שלו ושל כולנו וידווח כאן על החוויות שעבר.
- רוצים לסייע לקשישים לעבור חורף חם יותר? הצטרפו למבצע "מחממים בידידות"
של ynet והקרן לידידות.
לפנייה לכתב/ת 
