פליקס פוזן נחוש להוכיח לעולם, ובעיקר ליהודים שבו, כי לתרבות היהדות יש הרבה מה להציע, מלבד טקסטים דתיים וציות להלכה. והוא חושב רחוק: 120 חוקרים אקדמים בחסות אוניברסיטת ייל, עובדים זה 14 שנים (ועוד היד נטויה) על כינוס 3,000 שנות תרבות יהודית אל תוך אסופה אחת, ביוזמתו ובמימונו של פוזן, מיליארדר יהודי מלונדון, שיכול להרשות לעצמו. כנס ההשקה של הכרך הראשון נערך בניו-יורק לפני כחודש. גם עמוס עוז, שליווה את הפרויקט מקרוב, היה שם.
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו
הרעיון נולד במוחו של פוזן כבר לפני 40 שנה, והחל לקרום עור וגידים לפני יותר מעשור. "הסתכלנו בארכיון העשיר שלו, וניסינו לחשוב איך מראים לאנשים כמה עושר ותוכן יש בעולם הזה", מספר בנו של פוזן, דניאל. "כך נולד האתגר של כינוס אלפי שנות תרבות יהודית, מימי התנ"ך ועד ימינו, לאוסף אחד".
פליקס פוזן (84) נולד בגרמניה למשפחה חרדית, שעברה לארצות הברית טרם פרצה מלחמת העולם השנייה. בנעוריו החל פוזן להתחבט בשאלת זהותו היהודית. באירוע השקת הכרך הראשון, הוא תיאר את עצמו כילד שהתפלל, אבל לא ידע למי או למה, וסיפר עוד על משפחתו שקיימה טקסים יהודיים, מבלי להבין או לחקור מה עומד מאחוריהם. כשבגר, החליט לעזוב את הדת.
לקסיקון, מתוך האנתולוגיה
אבל הקשר של פוזן ליהדות לא תם. הצעיר החרדי לשעבר, שפנה לעולם העסקים והתעשר - החל במסע לחקר הזהות היהודית שלו. לימים, הקים קרן, הנושאת את שמו, שמטרתה לקדם את רעיון היהדות כתרבות. "רעיון המבוסס על ראיית היהדות כתרבות וכציוויליזציה היסטורית, ולא כדת בלבד", נכתב באתר הקרן. "כיום, רוב יהודי העולם מגדירים את עצמם חילונים. פעילות הקרן מעניקה לציבור זה את האפשרות להעמיק ולהעשיר את לימוד מורשתו התרבותית וההיסטורית מנקודת ראות חילונית". את הנהלת הקרן מסר בידי בנו, דניאל.
"אבא הקים את הקרן משום שרצה לשמר ולהפיץ את התרבות היהודית ליהודים, אך גם ללא יהודים", מסביר דניאל. "הרכזנו בהשכלה יהודית, כי הרגשנו שהעושר והמגוון שמציעה היהדות לא מוכרים מספיק בעולם היהודי, וזו אכן משימה מורכבת - איך מחברים יהודים לא דתיים, שאין להם כל עניין בדת, ליהדות?" האנתולוגיה "תרבות יהודית וציוויליזציה", הייתה אחת התשובות שנתנו האב והבן פוזן.
הכרך הראשון שיצא לאור, הוא דווקא האחרון מבחינה כרונולוגית, ואוסף את אבני הדרך של התרבות היהודית בת זמננו. בפרק העוסק באמנות ויזואלית מופיע הערך "יגאל תומרקין", ובפרק העוסק באמנות ילדים, נמצא הערך "מעשה בחמישה בלונים". באנתולוגיה השלמה צפויים להופיע זיגמונד פרויד, מגילות קומרן ומאות-אלפי ערכים נוספים מתוך ההגדרה הרחבה של תרבות יהודית.
"כשהחוקרים החלו לאסוף חומרים, הם היו מופתעים מאוד", מספר פוזן הבן. "הם קלטו שמה שהם יודעים על התחום שבו הם מתמחים, הוא רק שבריר מכמות הידע שקיים באמת. חומרים רבים החלו להצטבר, ואז הם נדרשו להחלטות קשות - מה ייכנס, ומה ייאלץ להישאר בחוץ".
ואכן, עבודת הצוות לא היתה קלה. הפרויקט השאפתני ידע עליות ומורדות, חוקרים באו והלכו, ולא פעם התגלעו חילוקי דעות קשים בין המשתתפים. איסוף "כל מה שיהודי", כהגדרת פוזן האב, התגלתה כמשימה קשה מאוד לביצוע, המעוררת חילוקי דעות לרוב. דניאל פוזן רואה את הצד החיובי של האתגר הסבוך: "האוסף שנבחר הוא הוכחה ליצירתיות היהודית", הוא אומר.
האנתולוגיה, שעתידה לעלות לאינטרנט ולהיות זמינה לכל דורש ללא תשלום, זוכה בינתיים להתעניינות עצומה. "אני חושב, שהפרויקט אישש את מה שידעתי גם קודם - אנחנו אנשים מעניינים. תרבות יהודית זה דבר ששווה להכיר, גם אם אינך יהודי. אבל ליהודים, היא יכולה לספק מקור לגאווה ולהוות דרך להתחבר אל המורשת", אומר פוזן.
"מטרת האנתולוגיה היא בעיקר לגרום לאנשים לחשוב. המתח בין יהדות כדת ליהדות כתרבות קיים כבר לא מעט שנים, והשאיפה שלנו היא לאפשר לאנשים לראות את היהדות כחלק ממארג רחב שכולל דת, אבל גם היסטוריה, אומנות והגות, ולהנגיש אותו ליהודים בכל העולם ללא תמורה. אחר כך, אנשים יכולים לבחור להאמין במה שהם רוצים, זה לא נוגע אלינו - התפקיד שלנו מתמצא בלאפשר להם את ההיכרות הזו".
בנוסף לחוקרים ישראלים שהיו שותפים בכתיבת ובעריכת האנתולוגיה, גם הסופר עמוס עוז לקח בה חלק.
עוז ובתו פרופ' פניה עוז-זלצברגר, כתבו יחד ספר המלווה את הפרויקט, ונושא את השם (בתרגום חופשי) "יהודים ומילים", שיצא בינתיים רק באנגלית.
מנהלת קרן פוזן ישראל, יעל נכון-הראל, שהיתה שותפה בהפקת הפרויקט, בטוחה כי גם בארץ יהיה לאנתולוגיה דורשים. "יש היום כל כך הרבה התחדשות יהודית, שנראה שכבר יש קהל שמתעניין בתכנים האלה. הרי אי אפשר באמת לדבר עברית, או לקרוא את מאיר שלו, מבלי להתחבר להקשר ההיסטורי. ה"עשיו" של שלו לא היה נכתב, אלמלא עשיו התנ"כי. כל היצירה הישראלית מבוססת על הפלטפורמה היהודית, תרבות לא נוצרת יש מאין, וברגע שמציגים את הדברים ככה, יותר יהודים יוכלו להרגיש יהודים".
במקום צניעות - תפנו לטיפול/ אריאנה מלמד
