בעטיפה של פאדיחה: מוזיקאים בצילומים מביכים
אלבומי המוזיקה שיצאו בישראל ניפקו לא מעט עטיפות מביכות. זמרים הצטלמו חשופי חזה, להקות דיגמנו לוק אירוטי - ועוד לא דיברנו על הבגדים הזוהרים, הפוזות המוגזמות והשיער המתנפנף ברוח. אספנו כמה עטיפות מצחיקות במיוחד, מכירים עוד?
אולי היום, בעידן בו הרשת שולטטטת!!1 בצריכת המוזיקה המיידית, המצב כבר שונה - אבל כדאי לקוות שעטיפת אלבום מוזיקלי עדיין מאוד חשובה. שהיא מציגה תמונה כוללת לאסופת השירים ומכניסה את כל מי שמקשיב לאווירה המתאימה. בעשרות השנים שחלפו, עטיפות אלבומים הפכו לאמנות בפני עצמה, רצינית וכל כך חשובה. אין צורך להרחיב על מעבר החצייה המפורסם של "הביטלס" או התינוק בבריכה של "נירוונה", ועל כמה שהעטיפות האלה מייצגות לא רק את היצירות שבתוכן, אלא דורות שלמים של מאזינים.
אבל כמו בכל אמנות אחרת, גם בעולם של עטיפות התקליטים נולדו זוועות. מעבר לטעם האישי, ודיונים על מה יפה ומה לא, אחת המחלות הגדולות בעטיפות ובצילומים רשמיים של מפורסמים בכלל, היא מודעות. או יותר נכון, חוסר מודעות.
תמיד אפשר יהיה להאשים את שנות השמונים. העשור הצבעוני והראוותני שניפח לכולם את השיער, הלביש את כולם בכתפיות אימתניות, וצבע את העולם בצהוב, ירוק וכתום זוהר. באותו עשור משמעותי סכר הקיטשיות נפרץ ויצר צונאמי אופנתי. היום, במבט לאחור, נדמה שכמה שיותר אמנים לקחו את עצמם ברצינות, כך הם גם הפכו הכי מצחיקים שיש.
אז שנות השמונים אמנם נתנו את הטון, אבל העטיפות המשונות והמבטים המביכים המשיכו להיראות, וסביר להניח שהם יהיו פה עוד שנים רבות. באנגלית קוראים לזה "Awkward", סיטואציה שגורמת לאי נוחות, אבל בעברית קשה למצוא את המילה המדויקת. אפשר לומר מביך, טיפשי או מוזר. אבל זה יהיה רק ליד הדבר האמיתי.
באחרונה נוצר עמוד מאוד מצחיק בפייסבוק, המוקדש כולו לאותן עטיפות מפדחות שעוצבו מעבר לים, אבל גם אנחנו בישראל הכרנו (ועדיין רואים) את המראות המביכים. יש לציין שהתופעה מופיעה בכל הז'אנרים, אצל כל מיני זמרים.
בעטיפות השונות מופיע בדרך כלל פרצופו של האמן בקלוז אפ. לפעמים הוא יזרוק אלינו מבט כאילו רומנטי, סקסי או מפלרטט, לפעמים הוא פשוט יהרהר בייסורים על חייו הכל כך מורכבים, ולפעמים הוא פשוט ימצא את עצמו נטול חולצה, או רטוב לגמרי. וכמה שיותר רציני, כך יותר מצחיק.
לפעמים מדובר בתמונה כל כך משונה, שגורמת לך לתהות "האם הזמר עשה הפוך על הפוך? האם בעצם הוא צוחק עליי?". כמו למשל העטיפה הראשונה בכתבה של אייל גולן הלבוש במלתחתו של אל קפונה, או סרט הזיעה על ראשו של רמי קליינשטיין, או ההזמנה לדייט של שימי תבורי.
העטיפות כאמור הן שונות ומרובות והאמת? טוב שהן כאן, כדי שתמיד נוכל להסתכל עליהן, להתגלגל מצחוק ולחוש את חוסר הנוחות הזו, לפעמים זה שווה הכל. ישנן עטיפות שאפשר להמציא עליהן שפע של בדיחות, וישנן כאלה שמשאירות אותנו המומים ובלי מילים. כך או כך, לכל האמנים נאמר שהכל כמובן בהומור, בשמחה ובאהבה. האמת היא שהיינו מתים שגם הפרצוף שלנו יהיה על עטיפה.
שכחנו כמה עטיפות חשובות אחרות? זוכרים כאלה שלא ידענו עליהן?
אל תצחקו לבד, ספרו לנו בטוקבקים!
