המציאות: מבוסס על מקרה קולנועי

בסוף השבוע האחרון נעצר בשדה התעופה במינסוטה קפטן קולביורן יארלה קריסטיאנסן - טייס בחברת "אמריקן איגל איירליינס". רגע לפני ההמראה בטיסה מסחרית שגרתית לניו יורק, הבחין איש אבטחה כי מפיו של קריסטיאנסן נודף ריח חריף של אלכוהול. בדיקת דם שנעשתה לו אישרה את החשד והוא כמובן נלקח משדה התעופה לבית המעצר. עשרות הנוסעים נאלצו להמתין כשעתיים וחצי עד שנמצא מחליף לקברניט הסורר. הם התנחמו בכך שאולי כך ניצלו חייהם.

קולביורן יארלה קריסטיאנסן ודנזל וושינגטון. מצאו את ההבדלים(צילום: רויטרס)

מטבע הדברים, סיפורו של הטייס השיכור עורר עניין רב בתקשורת האמריקנית, אולם אתם בוודאי שואלים, למה זה אמור לעניין אתכם כחובבי קולנוע? ובכן, חודשיים לפני כן, יצא לאקרנים בארצות הברית "הטיסה" - בו מגולל הבמאי רוברט זמקיס עלילה שמזכירה מאוד את שהתרחש זמן קצר כל כך אחרי. 

בסרט, שיצא השבוע גם לבתי הקולנוע בישראל, מגלם דנזל וושינגטון את דמותו של קפטן וויפ וויטיקר, טייס עם אישיות שנויה במחלוקת ועם בעיית שתייה. דווקא אחרי שהוא מצליח להתגבר על תקלות קשות במטוס שהטיס ולהנחית את נוסעיו ואנשי הצוות בשלום, צפה מעל לפני השטח העובדה שהיה שתוי ומסומם. מדובר בצירוף מקרים יוצא דופן - יש שיגידו נבואה - שמפגיש בין העולם הפנטסטי של הסרט לזה של המציאות. נדיר, מפתיע, אבל זו בהחלט לא הפעם הראשונה שזה קורה. והנה בפניכם, כמה דוגמאות נוספות:

פופקורן וגרעינים

הסרט: ב-16 במארס 1979 יצא בארצות הברית הסרט "הסינדרום הסיני" של הבמאי ג'יימס ברידג'ס, בו מסופר על צוות טלוויזיה (בגילומם של ג'יין פונדה ומייקל דגלאס) שיוצא לסקר תחנת כוח גרעינית בקרבת לוס אנג'לס, ונחשף לתקלה חמורה שמביאה להשבתת הכור. למרות הלחצים שמופעלים על מנהל התחנה (ג'ק למון), הכור נשאר מושבת ומתחיל מאבק מלוכלך בין גורמים אינטרסנטים לאלו ששלום הציבור עומד לנגד עיניהם.

הטריילר של "הסינדרום הסיני"

המציאות: ב-28 במארס - 12 ימים בלבד אחרי יציאת "הסינדרום הסיני" - פרצו החדשות הבאות: בתחנת הכוח Three Mile Island שבפנסילבניה חלה התכה חלקית של הכור הגרעיני, שהביאה לדליפה של חומרים רדיואקטיביים באזור. התקרית הזאת נחשבת עד היום לתקלה הגרעינית החמורה ביותר בתולדות ארצות הברית. הביקורת הציבורית וההפגנות הרבות של תושבי האיזור הביאו להפסקת פרויקט גרעיני נוסף באזור, ולדעת רבים הושפעו מהסרט של ברידג'ס. 

הסצנה שדלפה

הסרט: שלושים שנה אחרי "הסינדרום הסיני" (ב-20 במארס 2009, ליתר דיוק), יצא לאקרנים בארצות הברית סרט האסונות הבדיוני של הבמאי אלכס פרויאס "הנבואה". העלילה נסובה סביב פרופסור לאסטרופיזיקה (ניקולס קייג') שמצליח לפענח דף ובו רצף מספרים. הוא מגלה כי מדובר בנבואה מוצפנת של כל האסונות הגדולים שפקדו את עולמנו - כולל אסון התאומים (שמוטמע במספר 911012996 - ה-11 בספטמבר 2001, ומספר הקורבנות - 2996).

אולם מה שבאמת מצמרר בסרט אינו נוגע למספרים השונים, שנבחרו כמובן מראש בתסריט לצורך העניין, אלא דווקא בסצנה בה קייג' צופה בטלוויזיה. כשהשעון מראה חצות (על פי שעון יפן), פורץ מבזק חדשות מיוחד: שריפה פרצה באסדת קידוח נפט במפרץ מכסיקו ובערה במשך כשלוש שעות עד שכובתה.

אסון במפרץ מכסיקו. מצאו את ההבדל בין מהדורות החדשות

המציאות: כשנה עברה, והברייקינג ניוז מהסרט הפך למציאות מדהימה כשב-20 באפריל דווח על שריפה באסדת קידוח Deepwater Horizon במפרץ מכסיקו. התקרית הביאה למותם של כ-11 בני אנוש, ולדליפה של כמות עצומה של נפט, שהשחיתה חלק גדול מהמפרץ. מדובר באסון האקולוגי הימי הגדול ביותר עד כה, ויש מבינינו כאלו שיאמינו שסרטו של פרויאס חזה זאת - לא סתם קראו לו "הנבואה". 

בסימן תאומים

ואם כבר עסקנו באסון התאומים, אז כמובן שכמו בקבלה, בגימטריה ובכתבי קודש, גם הקולנוע סיפק לנו אזהרות מאשר צפוי לקרות - ולא מעט כאלה. הבולטת בהן הגיעה בחטף ב"המטריקס" של האחים וואצ'ובסקי מ-1999.

במהלך סצנת החקירה שבה מתושאל ניאו לגבי מעורבותו בפעולת טרור וקשריו עם רב-המחבלים מורפיוס, שולף הסוכן סמית' תיק מסמכים. חדי העין - ויש לא מעט כאלה בין המעריצים הממושקפים, הנוירוטים והאדוקים של הפרנצ'ייז - הבחינו כי בין המסמכים צץ גם רישיון הנהיגה של הגיבור. תאריך התפוגה שלו: ה-11 בספטמבר, 2001. ספוקי.

ניתוח של רישיון הנהיגה של ניו

רשויות הביטחון האמריקניות התעלמו מהאזהרות ב"מטריקס", וגם לא שמו לב לאלו שהופיעו כבר בתחילת סרטו זוכה האוסקר של סטיבן סודרברג "טראפיק", שיצא בינואר 2001 - שמונה חודשים לפני הפיגוע. בסצנת הפתיחה נגלים על המסך ארגזים שמכילים סמים, ועליהם מוטבעות הספרות 911, ולצדן איור של עקרב - אחד הסמלים החביבים על אנשי אל-קאעידה. המחדל הביטחוני המשיך - אולי בגלל ש"טראפיק" עוסק במלחמות הסמים עם מכסיקו, לא עם בן לאדן.

הארגזים ב"טראפיק". מזהירים מאל-קאעידה דווקא?

המציאות: ב-11 בספטמבר, 2001 התעורר העולם לתמונה שנראיתה כאילו לקוחה מתוך סרט אסונות הוליוודי - שני מטוסים נכנסו אל תוך מגדלי התאומים והפילו אותם. מטוס נוסף התרסק במתחם הפנטגון, ואחד אחר שכוון לבית הלבן, נפל בשטח פתוח בפנסילבניה לאחר שנוסעים אמיצים השתלטו עליו.

במקרה זה, כאמור, המציאות היא לא אפשרות שלא נחזתה בסרטי פעולה בעבר, אולם האירועים גרמו לשינויים בהפקות סרטים. כך במקרה של "ספיידרמן" של סם ריימי, שטריילר של הסרט הופץ ובו סצנת אקשן שבה גיבור העל לוכד מסוק של שודדים ברשת עכביש עצומה שנמתחת בין מגדלי התאומים. הטריילר הוסר וכך גם הפוסטרים בהם הופיעו המגדלים כהשתקפות בעיני ספיידרמן.  

הטריילר המדובר של "ספיידרמן"

במקרה של "מכונת הזמן" - סרט המדע הבדיוני של סיימון וולס וגור ורבינסקי, המצב היה מסובך אף יותר, שכן תאריך היציאה נדחה מדצמבר 2001 למארס 2002, כדי לאפשר עריכה מחודשת לסצנה בה נשטפת ניו יורק על ידי מבול מטאורים - מראה שהזכיר במידה רבה את האסון שנפל על העיר. במקרה של "Nosebleed" של ג'קי צ'אן, הפרויקט נפסל בצל האסון, מפני שמלכתחילה עלילתו כללה מאבק בטרוריסטים שזוממים להחריב את מגדלי התאומים (פסל החירות לפי גרסה אחרת).

כדורים תועים

הסרט: בסוף השבוע הקרוב ייצא בארצות הברית סרט הפשע "יחידת גנגסטרים", באיחור של ארבעה חודשים. הסיבה: הבמאי רובן פליישר נדרש לצלם מחדש סצנה מרכזית ובה מתרחש טבח במהלך הקרנת סרט על ידי עבריינים חמושים במכונות ירייה. קליעים התעופפו באוויר, וגופות נפלו ארצה על רצפת אולם הקולנוע, ובעקבותיהן גם הקטעים על רצפת חדר העריכה. אפילו הטריילר שהופץ ובו רגעים מהסצינה, נגנז.

הטריילר המתוקן של "יחידת גנגסטרים"

המציאות: הסיבה בגללה נדחה הסרט ונערך מחדש, היתה הטבח הנורא בבית הקולנוע באורורה שבקולורדו - שם קטל ג'יימס הולמס תריסר צופים שהגיעו לבכורת "עלייתו של האביר האפל". הוא עשה זאת בהשראת יריבו של באטמן, "הג'וקר", אבל השלכות הירי נגעו גם לגיבורי סרטו של פליישר - שוטרים נוקשים מלוס אנג'לס של שנות ה-40. אגב, באותו סוף שבוע הופץ הטריילר שנחשף לשעות ספורות לפני שנשלח בחזרה לחדרי העריכה.

מקרה דומה קרה גם בעקבות טבח התלמידים בניוטאון שבקונטיקט ב-14 בנובמבר - שבוע בלבד לפני יציאת "ג'ק ריצ'ר", סרטו של טום קרוז הגדוש באלימות, ובחיבה מיוחדת לרובים, תחמושת ומטווחים. בצל האבל, בוטלה הפרמיירה שתוכננה בפיטסבורג ומקטעי היח"צ שהופצו הוסרה סצנה בה הגיבור יורה במקלע אוטומטי - בדומה לרוצח אדם לנזה, שהתחנך על תרבות נשק.

כשל הנשיא

הסרט: הבמאי בארי לוינסון הביא ממוחו הקודח והספוג בציניות אל המסך הגדול, והוציא קומדיה פוליטית מושחזת על נשיא אמריקני שנתפס עם המכנסיים למטה בחדר הסגלגל בחברת נערה צעירה. הוא מגייס את יועץ התקשורת שלו (רוברט דה נירו) ומפיק קולנוע (דסטין הופמן) כדי לעזור לו להפיק מלחמה בדיונית, במטרה למשוך ממנו את האש. יציאת "לכשכש בכלב" ב-9 בינואר 1998 עוררה דיון אקדמי על כוחה של התקשורת, בשימושם של הפוליטיקאים. מי היה מאמין שדיון זה יהפוך לחדשותי זמן קצר כל כך לאחר מכן. 

הטריילר של "לכשכש בכלב"

המציאות: ב-17 בינואר 1998 היה בלוג הדראדג' ריפורט הראשון לדווח על פרשת מוניקה לוינסקי, שניהלה רומן עם לא אחר מאשר ביל קלינטון... בחדר הסגלגל. התחקיר הלך והסתבך וכמעט והביא להדחתו של הנשיא, שסירב להודות כי קיים יחסי מין עם "האשה ההיא". שמונה חודשים לאחר מכן, קלינטון נאות להודות פומבית כי ניהל רומן עם לוינסקי. שלושה ימים לאחר מכן הוא דאג להוריד את העניין מסדר היום עם תקיפה של צבא ארצות הברית באפגניסטן וסודן.

מסיבות טרנסיות

הסרט: חבורת תלמידי תיכון לא מקובלים מנסים לזכות ברגע של פופולריות ומארגנים מסיבת יום הולדת לאחד מהם - זוהי בגדול העלילה של "פרוג'קט X" של נימה נוריזאדה, שיצא לאקרנים במרס 2012. המסיבה, שההזמנות אליה הופצו דרך הרשתות החברתיות, יוצאת מכלל שליטה כשאלפים זורמים אליה מכל העיר, ואיתם שתייה, סמים, זיקוקים ועוד. בסופו של דבר הבית מתפוצץ והתבערה עוברת לרחובות. עד כדי כך שהמשטרה נאלצת להתערב ולפזר את ההפגנה. ככה זה נראה:

המציאות: שבעה חודשים אחרי הסרט, בעיירה הארן שבהולד, מרת'ה אירגנה מסיבה ליום הולדתה ה-16 ופתחה איוונט פומבי בפייסבוק. וככה זה נראה:

בסופו של דבר, כ-3,000 אנשים הגיעו לחגוג עם מרת'ה (שכמובן לא הכירה את רוב רובם) - חלקם הגיעו לבושים בחולצות ועליהן כתוב "Project X Haren". לא עבר זמן רב והמסיבה גלשה לרחובות, הבליינים השיכורים והמסוממים הבעירו אש, והתפרעו. השוטרים שהוזעקו עצרו כ-34 מהם.

ו...נסיבות טרגיות

ויש גם עניינים אישיים שמשתלבים בסרטים ובעלילותיהם כצירופי מקרים - בדרך כלל טרגיים. כך למשל בסוף השבוע האחרון, עם הדיווח על מותו של הדיפלומט הקנדי ג'ון שירדאון בגיל 88. כנראה מותו לא היה מקבל פרסום כלל וכלל, אלמלא היה אחד הגיבורים המרכזיים בסיפור הצלת עובדי השגרירות האמריקנית בטהרן ב-1979 - סיפור שנגלל בפרוטרוט בסרטו של בן אפלק "ארגו" שיצא לאקרנים בישראל בשבוע שעבר, ושלושה חודשים לפני כן בארצות הברית.

דמותו של שירדאון נעדרת מהסרט - החלטה שקיבל אפלק במהלך כתיבת התסריט. שירדאון, שסבל בשנים האחרונות מאלצהיימר, כמובן לא התמרמר, אולם למרות אי שילובו בעלילה, זכרו יישאר בזכות הסרט.

שני עשורים אחרי שהלך לעולמו, זכרו של ריבר פיניקס חי וקיים - לא מעט בזכות הסרט "אני והחבר'ה" בו כיכב ב-1986, שבע שנים לפני שמת ממנת יתר. מי שחוזר וצופה באותה דרמת נעורים נוגעת בבימויו של רוב ריינר מגיע בסופה לסצינה הבאה:

ברגעים בהם המספר גורדי לצ'אנס סוקר את מהלך חייהם הבוגרים של גיבורי הסרט, הוא מתאר כיצד כריס צ'יימברס חברו מת כשהוא בין 20 פלוס

בשיא הצלחתו מפציעה שנגרמה לו כשניסה להפריד קטטה. במציאות אמנם פיניקס מת בגיל 23 בנסיבות אחרות, ועדיין הנבואה כאילו הגשימה עצמה, לרוע המזל.

בסצנה זאת מספר גורדי הבוגר (בגילומו של ריצ'רד דרייפוס) כיצד נותק הקשר בינו לבין כריס והוא לא פגש אותו במשך כעשר שנים. בראיון שנתן לאחרונה וויל וויטון (שגילם את גורדי הצעיר), אמר: "כשריבר מת, היה זה לאחר שנים שלא דיברנו, כך שאני מרגיש קצת אשמה". כשחושבים על זה, המשפט הזה יכול היה להשתלב בתסריט המקורי של "אני והחבר'ה" - כמו במציאות, כך גם בסרט.