שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    100 שנה לגני הילדים בישראל. מה השתנה?
    100 שנים עברו מאז מונתה לאה שפירא לגננת הראשונה של היישוב העברי ועד ימינו, אך למרות השינויים הרבים גן הילדים של היום מזכיר מאוד את זה של פעם. יצאנו למסע מצולם בזמן לבדוק מה השפיע על דרכו של גן הילדים הישראלי ומאיפה בכלל הגיע המושג "גננת"

    בבואנו לספר את סיפורו של גן הילדים העברי בארץ ישראל חשבנו, כחברות בקהילה המקצועית והמדעית העוסקת בגיל הרך, כי המפתח להבנתו של הגן העברי הוא בחינתן של התפיסות השונות את הילד הרך ואת מקומו בחברה, על גלגוליהן השונים במאה השנים האחרונות. זיהוי השינויים בתפיסת הילד הרך ובתפיסת מקומו בחברה ייעשה בתהליך התבוננות מקצועית ומושכלת בגן הילדים העברי לדורותיו.

     

    הכתבות האחרונות בנושא חינוך בערוץ הורים :

    רוצים שהם ילמדו? תעיפו הסמארטפונים מביה"ס

    זה תלוי רק בכם: כך תגדלו ילד שמאמין בעצמו

    מי קובע אם ילד יישאר בגן או יעלה לכיתה א'?

     

    כך יצאנו למסע בשבילי הזמן: הולדת רעיון גן הילדים באירופה, המעבר לארץ ישראל וליישוב העברי החדש שהחל להתפתח בה, הקמת המדינה, קליטת העליות השונות והתמודדות עם השינויים הכלכליים והאידאולוגיים בחברה הישראלית ועם השפעתם הישירה והעקיפה של כל אלה על החינוך במדינת ישראל עד סוף המאה ה-20.

     

    דרך ארוכה עברו הגננות מאז מונתה לאה שפירא לגננת הראשונה בראשון לציון, דרך כניסתן לעבודה של הגננות המקצועיות הראשונות, שקיבלו את הכשרתן בסמינר לגננות "פסטלוצי-פרובל האוס". הן שמשו מדריכות לעמיתותיהן ואף השתלבו כמורות ומדריכות בסמינרים לגננות שנוסדו בארץ במחצית הראשונה של המאה ה-20.

     

    ארוחת בוקר בגן. היום הילדים כבר עברו ל"מזנון" (צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
    ארוחת בוקר בגן. היום הילדים כבר עברו ל"מזנון"(צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)

     

    גם הכשרת הגננות השתנתה ללא היכר. היא התרחבה מהכשרה מעשית בת שבועיים בגן ילדים, אל ה"הקורסים לגננות", שנמשכו שנת לימוד אחת ושאליהם התקבלו מסיימות שמונה עד עשר שנות לימוד, ועד לאקדמיזציה של מקצוע ההוראה, שכללה גם את הכשרת הגננות תוך כדי השוואה מלאה של דרישות הקדם ושל רמת ההכשרה שלהן לאלה של המורים והמורות.

     

    אך למרות כל השוני, הילד בגן הילדים ממשיך לשחק, לצייר, לרקוד, לשיר, ללמוד ולחקור את העולם סביבו.

     

    לידתה של הגננת

    מרגע היוולדו הוצג המוסד החינוכי לגיל הרך בצירוף המרגש "גן ילדים", והאישה המופקדת על החינוך בגן הילדים זכתה לכינוי "גננת". גן ילדים והגננת הם מושגים שהושאלו מן השפה הגרמנית ויש בהם בסומֶת של רעננות, פרחים, פריון, צמיחה, יופי, הנמנים עם תכוניותיה הסמנטיות של המילה "גן" .

     

    המחזור הראשון של הסמינר לגננות בארץ, בניהולה של חסיה פינסוד-סוקניק (צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
    המחזור הראשון של הסמינר לגננות בארץ, בניהולה של חסיה פינסוד-סוקניק(צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)

     

    בהשראת הצרוף "גן ילדים" ו"גננת" חיפשנו שמות תואר ודימויים שיבטאו את השינויים באשר לתפיסת המחנכים את הילד. שינויים שאירעו בעקבות זרמים פילוסופיים, אידאולוגיות. כל אחד ואחד מן הצרופים שמצאנו משקף את תפיסת הילד בראי החברה הישראלית בתקופותיה השונות.

     

    גן הילדים, כתחליף ל"חדר" המסורתי, התקבל באהדה רבה בציבור הארץ-ישראלי, ועובדה זו הקלה על מערכת החינוך העברית לעצב את הגן לא רק כמוסד המבטא את היחס החדש לילד הרך ולילדות, אלא גם כסוכן חינוך העתיד לבנות תרבות ילדים ציונית בארץ החדשה.

     

    ארגז החול. עדיין חלק חשוב בגן הילדים (צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
    ארגז החול. עדיין חלק חשוב בגן הילדים(צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)

     

    הגן העברי היה קשור לגן הגרמני מראשיתו. יחד עם זאת, השאיפה הייתה לא לחקות לגמרי את הנעשה בגן באירופה ובארצות הברית, אלא לנסות לשלב בגן העברי תכנים יהודיים-מסורתיים ומסרים אידאולוגיים ציוניים כדי להתאימו לתנאי הזמן והמקום וכדי להעניק לו ייחוד ומקוריות. פעילות זו יצרה יש מאַין תרבותי: שירים, דקלומים, מחזות, משחקים ומשחקים מוזיקליים לילדים חוברו בידי יוצרים מקומיים או תורגמו ועובדו לעברית, וחלקם הפכו לקלסיקה ישראלית.

     

    בתמונות הבאות מתקופת הגן העברי בארץ ישראל ניתן לראות את דרכי העבודה בגן הילדים: המשחק החופשי, המשחק הסוציו-דרמטי, המשחק בחברותא וכיחידים, והארוחה המשותפת כמקום המזמן שיח.

     

    פרוייקט תנובה בגן הדוגמאי, תל אביב (צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
    פרוייקט תנובה בגן הדוגמאי, תל אביב(צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
     

     

    משחקי "כאילו", הגן של ברכה בת נשר, 1926 (צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
    משחקי "כאילו", הגן של ברכה בת נשר, 1926(צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
     

    דגש על משחק חופשי ויצירה

    הילד הישראלי בגן הילדים של מדינת ישראל, שזה עתה נולדה, לא התחיל את חייו בגן בבחינת יש מאין. אדרבה: הילד הזה דיבר, שר ודקלם בעברית, והיה בפיו רפרטואר מפואר למדי של שיר, של זמר ושל סיפור מפרי עטם של סופרי ישראל, של משורריה ושל מלחיניה.

     

    גן הילדים הישראלי נפתח ביתר שאת לתיאוריות חינוכיות ופסיכולוגיות מתקדמות, בשימת דגש בזו של פרויד. הדברים באו לידי ביטוי בפריחתם של המשחק החופשי ושל היצירה בצבע ובחומר. הגן הישראלי של ראשית שנות המדינה היה "עני" בתכולה ובציוד ו"עשיר" בחומרים ממוחזרים: צמיגים ואבזרי בית שנזרקו לרשות הרבים נאספו בידי הגננת והילדים בסביבה ונגררו לחצרות הגנים, ושם הִפרו את דמיונם היוצר של הילדים.

     

    בתמונות נראה את המשחק כממשיך להיות מרכזי בגן הילדים, מסיבות בעקבות חגי ישראל ועבודות בצבע ובחומרים.

     

    הגננות מצאו פריטים ישנים שנזרקו - והביאו אותם לגן (צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
    הגננות מצאו פריטים ישנים שנזרקו - והביאו אותם לגן(צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)

     

    מסיבות לציון החגים. מוכרות גם לילדים של היום (צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
    מסיבות לציון החגים. מוכרות גם לילדים של היום(צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
     

     

    יצירה בגן. חשובה לא פחות (צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
    יצירה בגן. חשובה לא פחות(צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
     

    ילדי העולים: לא מקופחי תרבות - טעוני טיפוח

    כשהחברה בישראל התמודדה עם משבר החינוך של ילדי העולים למדנו מעמיתינו בארצות הברית את המונח "מקופחי תרבות", שיוחס שם לאוכלוסיות מצוקה ולילדי מהגרים. מחנכי ישראל הסתייגו מן המונח הזה, שהשליליות שלו ניכרת מנֵיה ובֵיה, וטבעו במקומו את המונח "טעוני טיפוח", שלדעתם שיקף גישה מעשית-טיפולית, ובעיקר חיובית מאליה. אבל כדרכם של המילים והמונחים ב"לשון הנקייה", שכוונותיה לרוב טובות, גם המונח הזה הפך לסטיגמה שדבקה באוכלוסיות שלמות שנים רבות.

     

    גישה זו השתנתה בלחץ חוקרים מן האקדמיה שחקרו את הכישלונות בלימודים בבתי הספר של ילדי העולים והמליצו על "שיטות" ועל "תאוריות" של "שיקום",

    ואף פיתחו אותן. כך הונהגה בגני הילדים טעוני הטיפוח "השיטה האינטנסיבית", שהייתה בעיקרה דרך מובנית ושיטתית יותר מזו שנהגה בהם עד אז. חסידי גישה זו העלו לדיון את עצם שאלת תפקידו של גן הילדים ביחס לאוכלוסיית הילדים טעוני הטיפוח ואת מידת אחריותו בהכנתם לבית הספר. רבים מהם סברו שתפקידו של הגן הוא בדיוק זה, הכנה לבית הספר, ועל כן שמו דגש בתרגול מיומנויות הלמידה הנדרשות בו.

     

    בתמונות נראה כיצד הילד משחק וחוקר את העולם סביבו.

     

    משחקים בחצר. גן ילדים בקיבוץ יבנה, תשכ"ג 1962 (צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
    משחקים בחצר. גן ילדים בקיבוץ יבנה, תשכ"ג 1962(צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
     

     

    החצר של פעם. לא מאוד שונה מזו של היום (צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)
    החצר של פעם. לא מאוד שונה מזו של היום(צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה)

     

    גני הילדים כיום: שינוי שנבע מהמונח "זכויות הילד"

    הילד הרך של סוף המאה ה-20 הוא ילד אינדיבידואליסטי אשר נולד לחברה שיש בה ריבוי, גוונים והטרוגניות אתנית ותרבותית; זו חברה הפתוחה לארץ ולעולם, וזרועותיה מסרטטות את המרחב המרבי ביניהן, מקבלות ומכילות ברצון את כל מה שיש ביניהן.

     

    בתקופה זו חלה התרופפות של מערכת הערכים בין היתר עקב יחסיותם של ערכים והבנתם כתלויי התרבות שבתוכה נוצרו. היותנו חברה רב תרבותית בישראל, חברה המחפשת דרכה בין אתגרי כיבוד השוני לאתגרי גיבוש המאחד כבסיס להגדרת מטרות לחינוך הדור הבא של מדינת ישראל. השפעתה של תפיסת עולם זו על חייו של הילד הרך בגן הילדים החלה בעלייתו של המונח "זכויות הילד" ונמשכה ביוזמות חינוכיות רב-תרבותיות, המְפַנות מרחב פדגוגי לכול. אך למרות השנים הרבות שעברו גן הילדים נתפס עדיין כסוכן חברתי-תרבותי "כללי". גם כיום הילד משחק, יוצר בחומרים, חוגג את חגי ישראל , לומד את הא-ב' ומתנסה בכתיבה.  

     

    בחודש שעבר התקיים "כנס החינוך הבינלאומי" של מכללת לוינסקי לחינוך ובו הוצג הספר "100 שנות גני ילדים בישראל", שיראה אור בקרוב, במושב שעסק בנושא

     




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "100 שנה לגני הילדים בישראל. מה השתנה? "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה
    גן הילדים של פעם. דגש על יצירה ומשחק חופשי
    צילום: באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים