העיירה הציורית פתח-תקוה / טור

מה ההבדלים בין האתר השכונתי של ההתאחדות לאתר שהשיקה לכבוד היורו לנבחרות צעירות, ואיך הפכה מלאבס לז'נבה. פלג בחמישי

עמיר פלגפורסם: 10.01.13 , 10:26

הפוטו-שופ - לוזון מוכר לאירופאים ברווזים

בשעה טובה, ההתאחדות הכריזה השבוע בגאווה על השקת אתר מיוחד לכבוד יורו 2013 לנבחרות צעירות. מדובר באתר מושקע, נוצץ, ידידותי למשתמש, עם עיצוב גרפי מאיר עיניים, הכל לפי הסטנדרטים של אופ"א. אבל בשבת האחרונה, כשניסיתי להיכנס לאתר השכונתי של ההתאחדות כדי להתעדכן בתוצאות מהליגות הנמוכות שלנו, זה לא הלך. הוא פשוט נפל, כפי שקורה לו לעתים תכופות למדי. האתר הרשמי של ההתאחדות לכדורגל סובל ממחלת הנפילה.

עוד ב-ynet ספורט:

ההבדלים התהומיים בין שני האתרים מבטאים בדיוק את היחס המפנק שמעניק אבי לוזון לטורניר הבינ"ל שאירגן לאחיינו, לעומת היחס המביש שמקבל הכדורגל הישראלי. שם הם משקיעים ושמים לב לכל פרט, כאן הם מזלזלים ומחפפים.

(איור: אופיר בגון)

באתר של היורו תוכלו לקבל עדכונים שוטפים על הנבחרות, על השחקנים, על האצטדיונים ועל הערים המארחות. באתר של הכדורגל הישראלי תמצאו תוצאות וטבלאות לא מעודכנות. באתר היורו הם הפיקו צילומים מיוחדים לכבוד הספירה לאחור, באתר הליגות שלנו, לצד חלק מהשחקנים מופיעות תמונות שלהם מהגנון או הבר־מצוה. במקרים רבים אין בכלל תמונה אלא רק צללית, כאילו שלא מדובר בשחקני כדורגל אלא בטייסי קרב.

אבל את הדבר הכי מצחיק מצאתי דווקא באתר החגיגי לכבוד היורו, בחלק שמציג את ארבע הערים המארחות. כשתלחצו על "תל-אביב יפו", תקבלו תמונה מדליקה של אורות הכרך בלילה, כפי שהם נשקפים מנתיבי איילון. לחיצה על "ירושלים" תציג מראה פנורמי מרהיב של בירתנו הקדושה, עם חומת העיר העתיקה. הקשה על "נתניה" תפתח לכם תמונה של מבנים המשקיפים על חוף הים, ומה תקבלו כשתלחצו על "פתח־תקוה"? צילום של ברבור לבן ושלושה ברווזים משייטים באגם!

טורים נוספים של עמיר פלג:

כן-כן, לפי ההתאחדות, התמונה שהכי מייצגת את מלאבס היא אגמיה הפסטורליים, השוקקים בבעלי כנף ורוחשים ציוצים של ציפורים. עוד לפני שאבי לוזון הפך להיות ראש העיר, התגשם חלומו של יואל מוישה סלומון: פתח-תקוה הפכה לעיירה ציורית ופינת החי שלה נראית כמו אגם ז'נבה. פוטו-שופ לא תופס כאן.

זורה ברווזים בעיני הציבור. אבי לוזון(עוז מועלם)

בדף הבית של האתר מופיע כאמור צילום שהופק במיוחד לרגל התאריך ההיסטורי שחל השבוע: נותרו בדיוק 150 יום לפתיחת הטורניר! רואים שם את שחקני נבחרת הנערים שוכבים על הדשא, אחד עם הרגליים על הראש של חברו, וביחד הם יוצרים את הכתובת האנושית: "150 ליורו". גאוני! הרס"ר מטקס יום העצמאות בטח מת מקנאה. השאלה מה אשמים הנערים? אם כבר החלטתם להפוך שחקני נבחרת למיצג אינפנטילי, קחו את הנבחרת שתשתתף בטורניר. שיעשו הם צורות על הדשא.

התחקיר שהסעיר את הכדורגל הישראלי - כך מאמנים גוזרים קופונים מהחתמות שחקנים

ולמה בעצם שלא תפיקו צילום כזה גם לאתר העלוב של הליגות שלנו? אני הייתי לוקח את 29 חברי הנהלת ההתאחדות, משכיב אותם על הדשא, ויוצר את הכתובת: "הפודלים של לוזון". המנכ"ל אורי שילה יכול לגלם את הדגש ב־פ'.

ההפקרות - ההתאחדות מתעללת באוהדים

ואתם יודעים איפה הייתי משכיב את 29 הפודלים? על המגרש המוצף בקריית־שמונה. רק אז אולי הם יבינו, על בשרם, את ההבדל בין יציע האח"מים המחומם בר"ג, עם הבורקס והרוגלעך בהפסקה, לבין מה שעובר אוהד כדורגל שנוסע מאות קילומטרים, משלם מאות שקלים, ונשלח לטריבונה נטולת גג בגשם סוחף, כדי לתפקד כספוג במשחק נטול ערך ספורטיבי. אכפת לאבי לוזון? לו יש עכשיו חלום רטוב מסוג אחר.

גמר גביע הטוטו? שכחו מזה(צילום: אורן אהרוני)

אני מכיר אישית כמה צהובים שרופים שלא מוותרים על אף משחק חוץ, אבל ויתרו על הנסיעה לצפון כי חששו לקחת הימור. העיקר שאת גמר גביע הטוטו ההתאחדות ביטלה על הבוקר. למה, לכל השדים, הרוחות והגשמים?

הרי בקריית־שמונה הייתה אמורה להתקיים חגיגת כדורגל, בין האלופה למוליכה, ואילו במושבה, שהפכה בלי שנרגיש לאצטדיון הלאומי, ביטלו משחק

בגלל הגשמים

גמר גביע הטוטו נדחה

בן שימול גליקמן

בשל התנאים הקשים באיצטדיון "המושבה" בעקבות מזג האוויר הקשה, החליטה ההתאחדות לכדורגל לדחות ל-23 בינואר את המשחק בין הפועל חיפה להפועל באר שבע. בחיפה בירכו על ההחלטה: "אין טעם לסכן את בריאות השחקנים"

בגלל הגשמים: גמר גביע הטוטו נדחה

זניח במפעל שלא מעניין את האוהדים. באצטדיון בצפון אין אפילו פחונים שיגנו על ראשי המסכנים ביציע, בעוד שבמושבה הכל מקורה. שלא לדבר על כדורגל. עם כל הכבוד לאלירן עטר ולשמעון אבוחצירה, לא עם חלוצים כאלה מייבשים את הביצות.

בתגובה לטענות, ההתאחדות מיהרה לפרסם הודעה בה נאמר: "דחיית משחק במסגרת מחזור ליגה שונה מדחיית משחק בודד במפעל גביע - שאינו במסגרת ליגה מקצוענית". אהה, כולה משחק במפעל חובבני? אז למה לא אמרתם במסיבת העיתונאים המצחיקה שאירגנתם יום קודם?

ופה כן אפשר לשחק? עירוני קריית שמונה מול מכבי ת"א(צילום: אפי שריר)

שטויות, העיקר שההתאחדות הצליחה להרים באתר שלה ראיונות בלעדיים עם שני הקפטנים, אביתר אילוז ויוסי דורה, שקראו לאוהדיהם לרוץ לקופות. "להפועל חיפה יש שחקנים שיכולים להכריע משחקים בפעולות אישיות", הפציץ קפטן באר־שבע. "במשחק כזה אנחנו צריכים הרבה עזרה. אני קורא לאוהדים שלנו לבוא למושבה כדי לעזור לנו להביא את גביע הטוטו לדרום".

ודורה שיחרר פנייה נרגשת לאוהדי הפועל חיפה: "בואו למשחק, מלאו את היציעים של אצטדיון המושבה, תהיו מעורבים, עודדו אותנו, תובילו אותנו לחגיגה על כר הדשא ואנחנו ננסה לתת לכם חוויית כדורגל שלא תשכחו".

שכח מזה, יוסי.

מתרכך. שלומי ארבייטמן(צילום: אורן אהרוני)

הרכיכות - ארבייטמן ובונדר רוצים הביתה

כמו כל הלגיונרים האמיצים שלנו, גם שלומי ארבייטמן ודני בונדר הגשימו חלום כשעברו לשחק באירופה. כששלומי חתם בגנט לפני שנתיים וחצי, הוא אמר: "הגיע הזמן להתקדם", וכשדני עבר לניז'ני וולגה נובוגורוד הוא השוויץ: "הליגה הרוסית חזקה בהרבה מהישראלית". עכשיו שניהם לא מצליחים להשתלב בהרכב ומתבכיינים כמו כמה מטובי שגרירינו בעבר, שהסיבות "לא מקצועיות".

ארבייטמן אמר בשבוע שעבר: "היו בגנט דברים לא מקצועיים", ומיהר לציין ש"מכבי חיפה זה הבית שלי" (על מי אתה עובד, הבית שלך זה בית"ר טוברוק). בונדר מצדו שלח מסר כמעט זהה: "המאמן וההנהלה מתים שאשחק, זה לא עניין מקצועי, אני חלק מהאוהדים של הפועל תל־אביב". לי זה נשמע כמעט כמו הקריאות הנואשות של ג'ונתן פולארד: תוציאו אותי מפה כבר, לעזאזל!

חזרה לגודלה הטבעי. שחר פאר(צילום: אורן אהרוני)

ומכיוון ששניהם טוענים שהרקע לאי שיתופם אינו מקצועי, בואו ננסה לחשוב איזה עוד רקע יכול להיות. הכי הגיוני זה רקע אנטישמי. כולם הרי יודעים שבאירופה לא אוהבים יהודים, ואת העניין הזה קשה להסתיר בחדר ההלבשה.

אפשרות נוספת היא רקע לאומני. כמו שליימה וברקו, שמטיפים נגד הזרים, בטח גם באירופה לא חסרים פרשנים פונדמנטליסטים שמפעילים לחצים על מאמנים. וייתכן בהחלט שמדובר ברקע רומנטי. מה חשבתם, שבבלגיה וברוסיה יש אגמים כמו בפתח־תקוה?

הצנחנית - שחר חוזרת לגודלה הטבעי

רק לפני שלושה שבועות שחר פאר זכתה באליפות ישראל והתנפחה כמו בלון. בחצי הגמר היא גם סגרה חשבון עם נערה בת 19 שמתחה עליה ביקורת בעבר,

על החוצפה של שחר פאר

נפלה ברשת

שרון דוידוביץ'

הטניסאית הבכירה של ישראל אולי הגיעה לצמרת העולמית, אבל בכל מה שקשור להתנהגות, עדיין תקועה בילדותיות מתנשאת. שרון דוידוביץ' על התקרית המביכה של הספורטאית המצליחה שלנו

נפלה ברשת: על החוצפה של שחר פאר

לא לחצה את ידה ואף פלטה לעברה: "את בושה למדינת ישראל". השפנים בהנהלת האיגוד שתקו כמו דגים, שחר המריאה לתחרויות בחו"ל, ואם לסכם את ההספק שלה מאז, היא בושה למדינת ישראל.

בטורניר הראשון, בסין, היא הובסה 6:1, 6:3 ע"י אוקראינית בת 18 שמדורגת 133 בעולם, ומשם עברה לסידני וחטפה 6:0, 6:4 מהונגרייה בת 33, גם היא מהמאייה השנייה בעולם. ככה זה כנראה כשאין בסביבה סמכות מקצועית, שתלמד אותה להתנהג ותסביר לה שאליפות ישראל היא לא גראנד־סלאם. "כשאתה בטופ תמיד יש עליך ביקורות", התגאתה שחר אחרי שקיבלה גביע ענק ברמת־השרון. "שכל אחד יגיד מה שהוא רוצה. אחרי שפגעו בי הרבה שנים, הגיע הזמן שיהיה לי עור של פיל". צודקת, רק חבל שנהיו לך אינסטינקטים של צב.

"אני מרוצה מפתיחת העונה שלי ומהעבודה עם המאמן החדש־ישן", הוסיפה אלופת ישראל הטרייה, והתכוונה לפבלו ג'יאקופלי שעבד איתה בעבר. בטניס, בניגוד לכדורגל, השחקנים נותנים גיבוי למאמן וכשפאר מפסידה היא פחות סבלנית ויותר ילדותית מפרוספר אזגי. רק בשנה שעברה היא החליפה שלושה מאמנים – דרום אפריקני, אוסטרי ועכשיו פרואני שעלול לשלם את המחיר. מי יבוא במקומו? מכיוון שהעסק רק הולך ומתדרדר, נראה לי ששחר חייבת לאמץ את המודל של שחר. רק אריק בנאדו.