שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    אחרינו המבול? המדינה חייבת להתעשת
    המשפט "שתי טיפות גשם וכבר כל המדינה מוצפת" קיבל משנה תוקף בימי הגשם שעברו עלינו בשבוע שעבר. אין סיבה שנמשיך לסבול כך בכל סערה מחדש. גשמים עזים וסופות אי אפשר למנוע, הצפות דווקא כן - זה נקרא אדפטציה לשינויי האקלים

    אם במקרה לא הייתם בהכרה בימים האחרונים, נעדכן אתכם בקצרה כי מאז סוף השבוע הראשון של 2013 ירדו עשרות מ"מ של גשמים כמעט בכל רחבי הארץ, מפלס הכנרת טיפס במהירות, נתיבי איילון הוסבו למסלול ראפטינג, קניון במודיעין הציע אטרקציות חדשות ללקוחותיו וחיל הים פתח עיסוק צדדי בחילוץ תושבים.

     

     

    במדינה סמי-מדברית כשלנו, אין פלא שחורף אמיתי שמגיע לביקור קצר עושה כותרות. בואו נודה על האמת, מזג אוויר פרוע מצטלם נהדר, ומספק הפסקה מרעננת משטף החדשות הרעות והפוליטיות. תוך זמן קצר מתקבלים מראות מרשימים של שטפונות בקניונים (בהרי יהודה או במודיעין), חילוצים הירואיים ושלג בירושלים ובהרי הצפון.

     

    גשמי ברכה, הפסדי עתק 

    אם נוריד לרגע את הטון המשועשע, מדובר פה בתקלות, נזקים ושיבושים לא מבוטלים, שעולים למדינה בלא מעט שעות עבודה מבוזבזות, נזקים לתשתיות, ביטול ימי לימודים - שלא לדבר על תקלות מסוכנות ויקרות הרבה יותר, כגון דליפה של חומרים מסוכנים וסכנה ממשית לחיי אדם. ההצפות, האיחורים, הנזקים וההשבתות מתרחשים לא רק אחת ל-20 שנה (זו, על פי החזאים, התדירות של סופה כמו זו שפוקדת אותנו עכשיו) - אלא כמעט מדי חורף, גם בשנים האחרונות שנחשבו לשחונות. ויש לכך שתי סיבות מרכזיות.

     

    נתיבי איילון מוצפים. שעות רבות של עבודה זרמו לים (צילום: lowshot.com )
    נתיבי איילון מוצפים. שעות רבות של עבודה זרמו לים(צילום: lowshot.com )

     

    הראשונה והעיקרית, היא אי התאמה של התשתיות, בערים ומחוצה להן, להתמודדות עם התופעות הנ"ל. תשתיות הניקוז מתקשות להתמודד עם כמויות המים הפתאומיות. המים, במקום לחלחל באופן איטי ומבוקר אל המאגרים התת-קרקעיים, נשטפים כנגר עילי בסופו של דבר אל הנחלים ודרכם אל הים, כשהם גורפים איתם לכלוך וזוהמה ויוצרים תופעות של זיהום קשה.

     

    מובן שבנוסף לנזקים הנגרמים באופן ישיר ועקיף מדובר פה בבזבוז משווע של כמויות מים יפות, שניתן לאגור גם באופן מלאכותי ולנצל מאוחר יותר - כמובן, בהינתן התשתית המתאימה.

     

    הסיבה השנייה היא שעקב שינויי האקלים, משטר המשקעים ודפוסי מזג האוויר המוכרים באזורנו משתנים. הלא נורמלי, הוא הנורמלי החדש. אחת התופעות היא ריבוי אירועים של שבר ענן, או אירועי גשם אינטנסיביים: אותה כמות גשם שבעבר היתה מפוזרת על פני מספר ימים ולעתים שבועות, מתקבלת בתוך זמן קצר הרבה יותר. אירועים חריגים של מזג אוויר קיצוני ילוו אותנו ככל הנראה בשנים הקרובות, גם אם רמות גזי החממה באטמוספירה יתייצבו.

     

    הפתרון? על "תכנון רגיש-מים"

    גם אם לא ניתן למנוע אירועים כאלה, ניתן להתכונן אליהם, ועל ידי כך להפחית משמעותית את הנזקים והשיבושים שהם מסבים לשגרת חיינו. אחת הדוגמאות בהקשר הגשמים היא תכנון רגיש מים (תר"ם), שבתקווה יהפוך מוכר ומיושם יותר במהלך השנים הבאות.

     

    מאגר מים ביער יתיר. פתרון אחד מיני רבים (צילום: מאיר אזולאי)
    מאגר מים ביער יתיר. פתרון אחד מיני רבים(צילום: מאיר אזולאי)

     

    תכנון רגיש למים כולל אמצעים שונים כגון ריצוף משטחים המשאיר רווחים לחילחול, שימוש בכיסויי צמחייה, התאמת איי תנועה וכיכרות, התאמת שיפועי כבישים ומדרכות וכדומה - שמאפשרים מצד אחד למנוע הצפות ולשמור על התשתית, ובו זמנית לנצל את המים באופן יעיל וחיובי. איגוד מתכנני הנוף האמריקאי מציג דוגמא פשוטה יחסית לכך בסרטון האנימציה הזה.

     

    התאמת התשתיות לניהול מי גשמים ומניעת שטפונות, היא רק אחד מיני צעדים רבים שמדינת ישראל תצטרך לאמץ בשנים הקרובות, כדי לשפר את היכולת שלה להתמודד עם שינויי האקלים, בייחוד בערים אך גם מחוץ להן. התאמות נוספות יצטרכו לכלול פתרונות להתחממות ולהיווצרות איי חום עירוניים, לעליית מפלס מי הים ושחיקת מצוק הכורכר ועוד - ואלה רק ברמת התשתיות.

     

    מחוץ לערים, אחת המשימות הבוערות היא מניעה והקטנה של סחף קרקעות. בכמויות הגשמים שחווינו בשבוע שעבר, עבור החקלאים כבר ממש לא מדובר בגשמי ברכה, אלא בנזקים יקרים מאוד. מלבד נזקים ליבול, לעתים נגרם הרס בלתי הפיך עקב סחף קשה של שכבת הקרקע הפוריה ואובדנה. גם לכך ניתן למצוא פתרונות, וייאמר לזכותו של משרד החקלאות שהוא משקיע תקציבים לא מעטים בשנים האחרונות למחקר ופיתוח בנושא.

     

    גם אם התמזל מזלכם ונשארתם בבית בימים הגשומים שעברו עלינו, בשנים הקרובות לא נוכל להימלט משינויי האקלים שכבר מתחילים לפקוד אותנו (ומי שמתגעגע לקיץ, היזכרו לרגע בגלי החום הנוראיים ובמחירי החשמל המטפסים).

     

    היערכות מוקדמת של התשתיות, כוחות ההצלה, מערכות התחבורה וכו' היא חיונית - ועלינו לדרוש אותה מהממשלה ומהרשויות המקומיות. ויפה הצפה אחת קודם.

     

    מאיה מילרד גבעון היא רכזת אקלים ופיתוח בר קיימא בארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, "חיים וסביבה"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אחרינו המבול? המדינה חייבת להתעשת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בית מוצף בבת חפר אחרי הסערה
    צילום: עידו ארז
    צילום: מאיה גבעון
    מאיה מילרד גבעון
    צילום: מאיה גבעון
    מוגש מטעם: מוצר השנה
    מומלצים