'זה לא בגלל התחרות. זה פשוט אורח החיים שלנו'

גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, הבין מייד מדוע נבחרה משפחת ליטמן ל'משפחה הירוקה' לשנת 2012. בתוך שניות מתחילת הפגישה עמם, כבר הונחו על שולחנו מפות ותכניות של מאבקים סביבתיים, בהם מעורבת המשפחה.

משפחת ליטמן, ההורים צבי (50) ויהודית (46), ושלושת ילדיהם אלמוג (23), גל (18) וים (5), מתגוררים בהרחבה הקהילתית של קיבוץ גשר הזיו בצפון הארץ.

לפגישה עם השר ארדן, שהתקיימה בלשכתו בקריית הממשלה בתל-אביב, הם הגיעו בהרכב מלא, וכמובן ברכבת ולא במכוניתם הפרטית, ההיברידית. "למדתי עליכם", קיבל את פניהם השר ארדן. "הבנתי שיש לכם מערכת סולארית לחשמל על הגג, שאתם מפרידים אשפה, ונוסעים במכונית היברידית".

"יש לנו גם מערכת מיוחדת לאיסוף מים 'אפורים', מהמקלחת, הכיורים והכביסה, לטובת השקיית הגינה", סיפר האב, צבי.

"זה עדיין לא חוקי כל כך", חייך השר ארדן. "משרד הבריאות לא אישר את זה עדיין רשמית מחשש לחיידקים, אבל ברגע שאלה רק מי מקלחת וכביסה, לא אמורה להיות שום בעיה. באירופה זה עובד נהדר, והחיסכון במים הוא עצום".

השר ארדן מעניק את הפרס למשפחת ליטמן(צילום: יריב כץ)

ארדן: "חוק החופים שעבר הוא ישרא-בלוף"

אלמוג, הבן הבכור, סטודנט למדעי הסביבה במכללת תל-חי, סיפר לשר כי הגיע לפגישה במיוחד כדי לשמוע ממנו תשובות על המאבקים הסביבתיים בהם הוא מעורב.

"אני התחלתי את המאבק נגד הבנייה בחוף בצת", סיפר אלמוג לשר.

"אני מכיר היטב את המאבק הזה", השיב לו השר. "חוק החופים שעבר, הוא למעשה 'ישרא-בלוף'. הוא אכן אוסר בנייה חדשה על חופי הים, אבל הוא לא חל רטרואקטיבית על תכניות שכבר אושרו לפני שנים. ברוב החופים כבר יש תכניות כאלה. התיקון לחוק שהתחלתי לקדם, אומר שחופים שבהם זכויות הבנייה שניתנו לא מומשו אחרי 8 או 10 שנים, לוועדה המחוזית יש סמכות לדון בהן מחדש.

"עכשיו אנחנו בתקופת בחירות, אז הכל נעצר, אבל בכל תפקיד שאהיה בו אחרי הבחירות, אמשיך לקדם את התיקון הזה", הבטיח. "מה שחשוב, זה שבינתיים הפרויקטים נעצרו, גם בבצת, גם בפלמחים, גם בנחשולים".

"זה לא הסוף", הפתיע אותו אלמוג ופרש בפני השר מפות ותכניות של חוף אכזיב. "יש כאן תכנית שאושרה, לבניית מגדלים במרחק של 180 מטרים מקו המים", סיפר לו. "אני לא מכיר את התכניות האלה", השיב ארדן, ואלמוג השאיר לו עותק מהן לעיון.

עבורם להיות ירוק זה אורח חיים. משפ' ליטמן(צילום: אלעד גרשגורן)

"הייתי רוצה שחינוך סביבתי יהיה מקצוע חובה בבגרות"

"יש לכם רעיונות למשרד להגנת הסביבה, או לי כשר הממונה עליו, איפה אפשר להשתפר?", התעניין ארדן אצל בני המשפחה.

"הייתי רוצה שחינוך סביבתי יהיה מקצוע חובה בבגרות", השיב לו אלמוג.

"בתור יעד לעתיד, אתה בהחלט צודק", הסכים איתו השר. "הכפלנו פי עשרה את התקציבים שאנחנו מעבירים למשרד החינוך לצורך הנושא הזה. יש לנו אלפי בתי ספר וגנים ירוקים, והנושא מוחדר גם לתנועות הנוער ולסמינרים להוראה".

האם, יהודית, אחות טיפת חלב במקצועה, ציינה אף היא: "הנושאים של בריאות ושל סביבה, צריכים להיכנס למערכת החינוך כבר מגילאי הגן. מכאן יבוא השינוי".

"אצלנו במפעל", סיפר צבי, המשמש בו כאחראי איכות הסביבה, "נוצר מעין תהליך של חינוך מבוגרים. ברגע שהטמענו במפעל את הנושא של מחזור ושל הפרדת אשפה למשל, אנשים לקחו את זה גם איתם הביתה, והחלו לנהוג כך גם בבתיהם. לכן, כל עידוד של מקומות עבודה להתנהלות ירוקה, ישפיע גם על המועסקים בהם".

"חשוב גם לעקוב אחר בתי ספר שזכו לתואר 'בית ספר ירוק' ", הוסיף אלמוג. "פעמים רבות, אחרי שבית הספר מקבל את התעודה, כבר אין לו עניין להמשיך ולשמור על הכללים שהקנו לו אותה, ובתוך זמן קצר הכל נעלם. צריכה להיות ביקורת על זה".

"קשה לי להאמין", השיב ארדן. "בדרך כלל זה הופך לדרך חיים ונשאר. גם אין לנו את כוח האדם לעקוב אחר כל בית ספר".

"שהציבור יבין שהגנת הסביבה היא לא רק פרחים"

בתום הפגישה, בירך השר ארדן את בני המשפחה על זכייתם, ושיבח את הפרויקט החשוב. "בדיוק לצורך הזה, הפרויקט הזה נועד", הסביר להם. "כדי שהציבור יבין שהגנת הסביבה היא לא רק פרחים, ציפורים

ופרפרים, אלא כל אחד ואחד, באיזו מכונית הוא נוסע, איפה הוא זורק את האשפה שלו, מהם הרגלי הצריכה שלו.

"הסביבה מושפעת יותר מכל, מהנורמות שכל אחד מחיל על עצמו. אם כולם יחיו כמותכם, אף אחד אפילו לא יחשוב על הרעיון לבנות על חוף ים".

בני המשפחה הודו לשר, לידיעות אחרונות ול-ynet על הפרויקט. "זה משמח אותנו מאד להיבחר כ'משפחה הירוקה' ", אמר צבי. "אבל זה לא נעשה בגלל התחרות. זה פשוט אורח החיים שלנו. זה התחיל הרבה לפני התחרות ויימשך גם הרבה אחריה".