שתף קטע נבחר

"בנות", עונה שנייה: בחורה שנונה שהולך לה

שוב סצנות סקס מציאותיות ומטרידות, שוב הומור מיואש ואותנטי: אחרי שסומנה כאחת ההבטחות הגדולות ביותר של השנים האחרונות, לינה דנהאם חוזרת לסיבוב נוסף עם "בנות". וגם הפעם אתם תהנו - או שממש תתעצבנו. בכל מקרה, זה עובד

כגודל הציפיות, כך גודל החששות - ואין ספק שחזרתה לעונה שנייה של "בנות" מבית HBO - אחת מהסדרות המדוברות של 2012 שיצרה, כתבה וביימה בחורת הפלא לינה דנהאם בת ה-26 - לוותה בלא מעט כאלה.

 

ביקורות נוספות בערוץ הטלוויזיה של ynet:

 

בין אם אהבתם או שנאתם, התחברתם או נזרקתם החוצה, היה קשה להישאר אדישים ל"בנות" ולהגיד "נחמד". פרט ל"לואי" של הקומיקאי לואי סי.קיי, עבר זמן רב מאז שנראתה על מסך הטלוויזיה סדרה כל כך אותנטית ומרעננת, שאתגרה את עולם הייצוגים הטלוויזיוני והצליחה לעסוק בנושאים באופן כל כך גולמי, חשוף, אמיץ ומדויק.

 

הפרומו לעונה השנייה של "בנות". איזו חרדה, איזו הקלה

 

מאז עלתה לאוויר הסדרה (המשודרת אצלנו ב-yes oh) באפריל האחרון, הפכו דנהאם ושאר הבנות - אליסון וויליאמס, ג'מיימה קירק וזוסיה מאמט - לכוכבות עולות בשמי הרשת והטלוויזיה בכלל. דנהאם עצמה, סומנה כאחת ההבטחות היצירתיות הגדולות של התקופה. יש ממש מאחורי הבאזז הזה - אך לא היה ברור איך ההצלחה הפנומנלית של העונה הראשונה, שהביאה איתה הופעות בכל תוכניות האירוח הנחשבות, חוזה לספר עתידי על סך יותר מ-3.5 מיליון דולר, זכייה באמי ו זכייה טריה בגלובוס הזהב, תשפיע על הכתיבה של דנהאם ועל העונה השנייה.

 

 

הוסיפו למכבש הציפיות את העובדה שלצד התשבחות, ספגה "בנות" לא מעט ביקורת שלילית, הוציאה את הדעתנות של כולם החוצה לטיול עם הבולדוג והצליחה להרגיז חלק ניכר מהמבקרים ומהצופים, ותקבלו טונות של חרדה. החשש העיקרי היה שגורלה של "בנות" יהיה דומה לאותן להקות שמוציאות אלבום ראשון בועט ומופתי ושום דבר שמתקרב לזה אחר כך.

 

אתמול (א') שודר בארצות הברית הפרק הראשון בעונה השנייה של הסדרה, ואחרי צפייה בארבעת הפרקים הראשונים (הראשון קצת חלש ביחס לשלושה שבאים אחריו, אז אל תמהרו לשפוט) - מסתמן שאפשר לנשום לרווחה. "אם אהבתם את מה שעשינו בעונה הקודמת, אנחנו ממשיכים לדחוף בכיוון הזה. ואם שנאתם את זה, תשנאו את זה עוד יותר", אמרה דנהאם בשבוע שעבר, כשהתארחה עם שאר הבנות ב"טודיי שואו". ואכן, "בנות" עדיין בועטת ונשארת נאמנה לדמויות ולגרעין היצירתי שלה.

 

"בנות", מתוך העונה השנייה. מי אמר שצריך לחבב דמויות? ()
"בנות", מתוך העונה השנייה. מי אמר שצריך לחבב דמויות?

 

הדמויות מרוכזות בעצמן ומגעילות אחת לשנייה? בעונה הנוכחית, אפילו יותר. אנשים לא מושלמים מתפשטים? קורה כל הזמן. קשה לכם לחבב את הדמויות, להעריך אותן? זה בסדר, אומרת דנהאם, שיוצאת נגד הנחת היסוד לפיה דמויות צריכות להיות לייקאביליות. "אני לא מחבבת את רוב החברים שלי", היא אומרת באותו ראיון, "אני אוהבת אותם. וכך אני גם כותבת את הדמויות שלי".

 

אזהרה: ספויילרים (לייט)

אנחנו פוגשים את הבנות חודשים ספורים אחרי שעזבנו אותן, אך למרות שמדובר בפרק זמן קצר, נראה שהוא היה משמעותי. האנה סועדת את אדם המגובס, שנפגע בתאונה בסוף העונה הקודמת, בגלל רגשות האשמה שלה כלפי זה שהיא התפלפה רגע אחרי שהוא הראה לה אהבה אמיתית מהי. הוא מאוהב ותלוי בה לחלוטין, היא כבר ממש לא בעניין שלו ויוצאת עכשיו עם סנדי (דונלד גלובר מ"קומיוניטי").

 

במבט ראשון, קשה שלא לחשוב שהוא בסך הכל הונח שם כתגובה לאחת מביקורות המרכזיות על הסדרה - שהיא מעניקה ייצוג ל"עולם ראשון" וללבנים בלבד. ואכן, סביר שצירופו לקאסט לא חף משיקול זה. אבל דנהאם כמו דנהאם, מציפה את האישיו הזה מעל לפני השטח ומתעמתת איתו בצורה מודעת לעצמה ולא סטריאוטיפית. היא מתגוררת כעת עם אלייז'ה (אנדרו ראנלס), האקס הגיי שלה, שממלא את החלל שהשאירה אחריה מרני, שעזבה את הדירה בעונה הקודמת. הקשר המעולה ביניהם מספק כמה מהרגעים השנונים והמצחיקים.

 

אדם המגובס. תלותי ומאוהב ()
אדם המגובס. תלותי ומאוהב

משהו קורה למרני (אליסון וויליאמס), ואם לשפוט על פי ארבעת הפרקים הראשונים - היא הולכת להיות שוס העונה. "עברה עליה שנה קשה" אומרת האנה. היא נפרדה מהבויפרנד צ'ארלי, שיוצא עכשיו עם היפסטרית קטנה, היא מפוטרת מעבודתה, אין לה כסף, אין לה מושג מה היא הולכת להיות או לעשות עם עצמה, והיא בעיקר לא מבינה כיצד יכול להיות שזהו גורלה של בחורה חכמה ויפה כמותה. עם זאת, ואולי בעקבות זאת, הבחורה לוהטת מתמיד - וגם הרבה יותר זורמת ומתפתחת. יהיה מסקרן לצפות בה בדרך.

 

ג'סה (ג'מיימה קירק) נמצאת עמוק בתוך נישואי הבזק המפתיעים שלה לתומס-ג'ון (כריס אודווד) ושוברת שיאים חדשים של הדחקה, אבל יש ניצני התפתחות - נחכה ונראה אם יצמח שם משהו. קירק, שילדה את בנה (אח לבתה רפאלה) רק לפני שבעה שבועות, סיפרה בפרמיירה של העונה כמה נורא היה להתפשט מול 30 גברים על הסט כשאת בחודש רביעי, ושזו חוויה שאף בחורה לא צריכה לעבור. שושנה הנוירוטית (זוסיה מאמט) כבר לא בתולה, אך עדיין חוקרת את מסתרי העולם הרגשי והזוגי יד ביד עם ריי (אלכס קרפוסבסקי) המעולה.

 

תם הספויילר. עוד סקס נא

קצת נמאס לדבר על העירום של דנהאם בסדרה. כאילו, הבנו, לבחורה לא רזה נוח להתערטל מול המצלמה ונראה שהיא לא סובלת, אלא אפילו בפנאן עם זה, בפרצוף של כולנו. אצל דיוויד לטרמן התייחסה דנהאם לביקורת פוגענית במיוחד שהשמיע שדרן הרדיו האוורד סטרן, שהשווה את הצפייה בסצנות העירום שלה לאונס, אמר שהיא דומה לג'ונה היל ושהוא "ממש שמח בשבילה כי לא קורה הרבה שהולך ככה לחתיכות שמנות". דנהאם לקחה את הדברים בקוּליות ואמרה שהיא תשמח לכתוב על המצבה שלה: "היא היתה בחורה שמנה שהלך לה".

 

מתוך "בנות 2". לשנוא את עצמך בפנאן ()
מתוך "בנות 2". לשנוא את עצמך בפנאן

מדהים עד כמה סצנות הסקס שאנחנו רואים מידי יום בטלוויזיה, אפילו בטלוויזיה טובה, לא נאמנות למציאות, ושלהתרחשות כל כך שגרתית ונוכחת בחיים אין ייצוג נאמן למקור. הידעתם? בני אדם מדברים לפעמים בזמן שהם עושים סקס, והם לא נדלקים אש מלשמוע "איי לאב יו" באוזן תוך כדי, אלא קצת יותר ממלמולים אחרים. הבעיה ככל הנראה אינה בלהראות עירום או סקס בטלוויזיה ("הפמליה", "קליפורנייקיישן"), אלא קודם כל ביוצרים עצמם, שלא מעזים להציג סקס באופן ריאליסטי או לא שוביניסטי, מבלי להגחיך את הסצנה או לקטלג אותה כסקס מוזר.

 

גם אם זה לא בדיוק ככה אצלכם, גם אם הסדרה מעצבנת אתכם בגלל שלא נוח לכם להסתכל במראה, או לחילופין, כי ממרמר אתכם שאתם לא דומים

יותר לבנות, צריך להפריד. לא קורה הרבה שבחורה בשנות העשרים שלה מפוקסת ויצירתית מספיק כדי לכתוב על מה שהיא מכירה הכי טוב - החיים שלה כרגע, ולהצליח להעביר את זה באופן אותנטי ושנון, ולא במבט לאחור על התקופה ההיא, כפי שבדרך כלל קורה (במיוחד אצלנו בארץ, כאן רוב היוצרים קרובים יותר לשנות הארבעים). דנהאם מחפשת תשובות בדיוק כמו הדמויות שלה ולא תמיד יש לה שורה תחתונה. וזה בסדר, היא משחררת אותנו מהמועקה הזו.

 

הבנות מתבגרות בעונה הזו ולהשתנות, לגדול, זה כואב ומכפכף. "בנות" לא עולה במעלית או מדלגת במדרגות, אלא תופרת בחוט ומחט, על העור, כל התרחשות ומהלך בהתבגרות הזו. אי אפשר לגדול בלי לשנוא את עצמך, להלקות את עצמך, למות על עצמך, לראות, להיות עיוור ולעבור את זה שוב פעם, אבל קצת אחרת בסיבוב הבא. וזה לא אומר שלא יכול להיות כיף ומצחיק תוך כדי, לאורך כל הדרך. עד נגיד, גיל 35.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
לינה דהאם. לא מאכזבת
צילום: AP
לאתר ההטבות
מומלצים