מה גורם לנו להתאהב באנשים ספציפיים מאד?
אנחנו יודעים שאיבר המין המשמעותי ביותר שיש לנו הוא המח, והוא זה שאחראי גם על תהליך ההתאהבות. ד"ר דניאל דריי על הכימיה שעומדת מאחורי הבחירות הזוגיות שלנו
רובנו מאמינים שהתאהבות היא רגש מופשט ולא מוגדר, אבל מאחורי הרצון להיות בקרבתו של אדם מסוים עומד הגיון מאוד ברור, שמקורו בתרכובות הורמונאליות שמפריש המח בזמן ההתאהבות. לכל אדם יש את מינון ההורמונים האופייני לו, ולכל התאהבות יש את התרכובת שלה.
תרכובות ההורמונים האלו משתנות אף לאורך התפתחות הקשר והן תלויות גם בגיל, הריונות והשפעות נוספות. המדע בהחלט יודע על קיומם של תהליכים אלו בעת ההתאהבות, אבל טרם נמצא הסבר מדוע וכיצד מתרחש התהליך עצמו במח. ידוע למשל, שבשעת התאהבות נצפית פעילות מוחית לא שגרתית באזור זעיר בגזע המח ובבלוטת יותרת המח.
מעגלי המוח בזמן ההתאהבות
הפעילות הייחודית הזו מתבטאת בעלייה בדופק, ברצון להיות בקרבתו של אדם מסוים ובפיתוח רגש האהבה. מדענים הצליחו לגלות שבלוטת יותרת המוח אצל האדם אחראית לתחום הרגשי שבתהליך ההתאהבות, ולמעשה - מבדילה אותנו מבעלי החיים שלא חווים אהבה ומונעים ממשיכה פיזית בלבד.
משערים גם שבבלוטת יותרת המח טמון הסוד לאהבה ממבט ראשון. על בסיס זה פותחה תיאוריה המדברת על שלושה מעגלים עיקריים בתפקוד המח בעת התאהבות:
1. היצר המיני והדחף לסיפוק מיני שקיים משחר ההיסטוריה, ועזר לאבותינו לחפש סקס עם כמה שיותר פרטנרים כדרך לשמירה על הישרדות הגזע, בדומה לבעלי החיים.
2. אהבה רומנטית ורגשות שמעודדים את האדם לרצות לחיות חיי שיתוף עם פרטנר/ית מסוימ/ת.
3. חיבור/קשר שאחראי על היכולת לחיות חיי שיתוף עם פרטנר/ית אחד/ת כל החיים.
אצל כל אדם ובכל קשר קיימת תערובת שונה של כל אחד מהמעגלים הללו. כך למשל, בקשר אחד המשיכה המינית תהיה חזקה והחלק הרגשי פחות, ובקשר אחר החיבור הרגשי יהיה חזק יותר והקשר המיני פחות. באופן מובהק קיימים שינויים טיפוסיים בין גברים לנשים. כך למשל, בזמן האורגזמה הורמון האוקסיטוצין המעודד קרבה ואינטימיות, ישפיע פחות על הגבר (בשל נוכחות טסטוסטרון), מה שמסביר את היכולת לעשות סקס ללא רגש או קשר רומנטי, בניגוד לאישה שזקוקה לרוב ליותר אינטימיות ומגע לאחר הסקס.
במח פועלים הורומונים נוספים הבאים לידי ביטוי בצורה שונה אצל גברים ביחס לנשים. באופן גורף, השפעת ההורמונים על הגברים היא יותר דרך הפיזיות שלהם (סקס, גבריות, כח ודומיננטיות), בעוד שעל הנשים אותם ההורמונים ישפיעו מבחינה תקשורתית (תחושת בטחון, הקשבה, רומנטיקה).
ההשפעה ההורמונלית השונה על גברים ונשים עלולה, לאורך החיים המשותפים, גם ליצור פער או לעורר קונפליקטים בין המינים. אני חושב שידע הוא כוח והיכרות עם הגורמים המבדילים בין גברים ונשים יכולה לעזור לכם להבין טוב יותר את בני הזוג שלכם, ולאפשר לכם לבנות מערכת יחסים שביכולתה לספק זה את צרכיה של זו.
כיצד אנחנו בוחרים את בני הזוג שלנו?
לפי פרומונים והשפעות מוקדמות, ואני אפרט: פרומונים הם אותם כימיקלי ריח המשתחררים לאוויר, שתפקידם להעביר מסר כימי לפרטנר פוטנציאלי. המדע והכימיה לא הצליחו עדיין לשחזר באופן מדויק מה הם מכילים וכיצד הם משפיעים. לכל אדם יש את ההרכב הייחודי לו, ממש כמו חתימה גנטית שאף היא משתנה בהתאם לגיל ולמצב ההורמונלי (כולל נטילת גלולות, הריון וכדומה).
לא מדובר בריח מורגש, אלא במשהו שהחיישנים הרגישים של הגוף מזהים ואף בושם לא יכול לשנות זאת. לרוב ומאחר ומדובר בהרכב שמקורו גנטי, אנשים נמשכים לכאלו שאינם בני משפחתם והרכב הפרומונים שהם מפרישים שונה באופן מובהק משלהם.
השפעות מוקדמות
אם תושיבו בחדר אחד כמה אנשים ותשאלו אותם לאיזה טיפוס הם נמשכים, תשמעו תגובות שונות, כאשר לכל אחד/ת יהיו העדפות ספציפיות (למשל ג'ינג'ים/יות, ממושקפים, כהי עור, רזים/שמנים וכו').
אנחנו לא תמיד יודעים מהן הסיבות לכך, אך אנחנו בהחלט יכולים למצוא את עצמנו מתאהבים או נמשכים לאותם טיפוסים באופן די קבוע. הקהילה המקצועית נוטה להסביר זאת בחוויות ילדות חיוביות (לא מיניות) שקשורות לטיפוסים הללו.
כך למשל, יכול משהו להמשך לטיפוס אישה שמזכירה מורה שהאמינה בו או לחברת ילדות שקשר עמה קשר עמוק, ל"ילד הרע" וכדומה. זכרו שלמרות אותו רגש ספונטני, להדלקות הזו אין יסוד קיום פרט לאותו מפגש ראשוני וקדום, שספק אם נצליח בכלל להגדיר.
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק
ד"ר דניאל דריי – רופא, סקסולוג, מטפל מיני וזוגי, מנהל פורטל הסקסולוגיה "תורת היחסים".
לפנייה לכתב/ת 
