הארכיון הארכיאולוגי של א"י נסרק ועלה לרשת
עשרות אלפי מסמכים, צילומים, מפות ותכניות מהשנים 1948-1919, נסרקו והועלו לרשת. בין הפריטים: עדויות על הצלת פריטים ארכיאולוגים שניסו להעלים הטורקים העות'מנים
הארכיון הארכיאולוגי של ארץ ישראל, המנוהל על ידי רשות העתיקות והמרכז את הנתונים מפעילות כל הגופים הארכיאולוגיים בארץ, ממוחשב ובימים אלה עולה לרשת. זאת, במימון משותף של תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה - "ציוני דרך", ורשות העתיקות.
ראשיתו של הארכיון המדעי במחלקת העתיקות הבריטית, המשכו באגף העתיקות הישראלי, ורשות העתיקות מטפלת בו היום תוך השקעת מחשבה ומשאבים רבים.
עוד על כתבות בנושא רשות העתיקות :
- "החרדים מבצעים 'תג מחיר' באתרי העתיקות
- תל יבנה: דתיים השחיתו כִּבשן מהעתיקים בעולם
- בית כנסת עתיק ובו פסיפס מרהיב נחשף בגליל
- לא אנונימי: נחשף נמל עכו מלפני 2,300 שנה
השלב הראשון, המכיל עשרות אלפי מסמכים, צילומים, מפות ותכניות מהשנים 1948-1919 מעכו ומירושלים
העלאת החומרים הישנים ויקרי הערך לאתר, דרשה היערכות מיוחדת. לצורך סריקת החומרים, שכרה רשות העתיקות את שירותי חברת 'אימג'סטור מערכות'. זאת מאחר שמדובר בחומר ארכיוני עדין ורגיש במיוחד, אשר לא ניתן לסריקה בציוד תעשייתי, אלא רק באופן פרטני וידני. המסמכים בארכיון כוללים טקסטים, תצלומים, מפות, תוכניות וכדו', וזאת על גבי מגוון רחב ביותר של סוגי נייר.
"הארכיון מהווה תשתית עיקרית למחקר הארכיאולוגי"
חד הסיפורים המגניבים שמופיעים בארכיון, הוא מסמך של הבריטים, שלפיו נודע להם שהטורקים מתכננים להבריח מספר גדול של עתיקות חשובות מא"י, לפני שהשלטון מועבר למנדט הבריטי. הבריטים עשו תרגיל לטורקים, והחליפו חלק מהארגזים שהיו מתוכננים להברחה. רוב הפריטים ניצלו בזכות התכסיס, אבל חלק עדיין הוברחו ובהם, לדברי עובדת הארכיון, סילביה קריפיוקו, גם כתובת השילוח מירושלים.
למסמך ההברחה של כתובת השילוח - לחצו כאן
לדברי מזכיר הממשלה, צבי האוזר, וראובן פינסקי מנהל תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה "הארכיון המנדטורי מהווה תשתית עיקרית למחקר הארכיאולוגי של 100 השנים האחרונות. תוכנית זו כחלק מפרויקט רא"י - רשת ארכיוני ישראל לסריקה ודיגיטציה של החומרים הנמצאים בארכיונים - תסייע להנגיש אוצרות ידע אלה לקהל הרחב ובכלל זה לחוקרים בכל הארץ והעולם".
לדברי ד"ר עוזי דהרי, סגן מנהל רשות העתיקות: "חשיבותו המדעית של הארכיון לא תסולא בפז, והוא היחידי מסוגו בארץ ובעולם. בישראל מוכרים ומוכרזים כ- 30,000 אתרי עתיקות, המהווים את המורשת התרבותית שלנו - הנכס הגדול והחשוב ביותר של מדינת ישראל. הרשות מכריזה, מטפלת, סוקרת וחוקרת את אתרי העתיקות במדינה.
"אחד ממרכיבי הפעילות הרבים של הרשות הוא הניהול וההפעלה של הארכיון מדעי. רשות העתיקות החליטה להעביר את הארכיון למדיה הדיגיטלית, על-מנת להפיץ את המידע בעולם. לצורך כך נסרק כל המידע, ונעשה 'מיפתוח' שלהם, על-פי כללים שמתאימים לצרכים המחקריים".
