איך משפיעות הבחירות הקרבות על הזוגיות שלנו?
כשרק הכרתי את בן זוגי, מצאנו עצמנו יושבים ומנהלים ויכוח סוער, כשהוא אומר דבר אחד ואני טוענת את ההפך, הוא מצביע על שחור ואני מתעקשת על הלבן. בסוף הוא סיים את הויכוח כשאמר: "את ואני, אנחנו אומרים בדיוק את אותו הדבר"
הדבר העיקרי שמעסיק אותנו, כציבור וכפרטים בשבועות האחרונים, הוא הבחירות הקרבות שיתקיימו בעוד מספר ימים בלבד. נדמה כי הדיון הפוליטי הפך לשיחת סלון בכל בית ובית, גם באלו שלא מרבים להתעסק בפוליטיקה.
עוד בנושא:
ביבי או יאיר לפיד: עם מי הייתן יוצאות לדייט?
בעלי מתכוון להצביע לביבי. האם להתגרש ממנו?
ישנם זוגות שאינם צריכים להדליק את מקלט הטלוויזיה בכדי לצפות בתעמולת בחירות. היא משודרת באופן תמידי אצלם בסלון, במטבח ובמיטה. אלו הם הזוגות שמתקוטטים ללא הרף מתוך ניסיון לשכנע את בן זוגם שהוא טועה והם צודקים.
המריבות האלה לא נגרמות משום שכל אחד מחזיק בדעה שונה, שהרי חילוקי דעות יכולים להוביל להפריה הדדית במסגרת דיון. הסיבה שבמקום דיון מתפתח ויכוח היא משום שצד אחד לפחות מנסה לכפות את דעתו על הצד השני.
המריבות האלה הן אולי סביב נושא פוליטי, אולם הדלק שמזין אותן הוא חוסר מתן לגיטימציה להשקפות, לתפישות ולמערכת האמונות של הצד השני, ופה בעצם נעוצה הבעיה. גם אם בן הזוג מכיר בכך שהחצי השני שלו הוא לא תמונת מראה של החצי הראשון, אלא אדם בפני עצמו עם דרך חשיבה משלו, הרי שבתקופה סוערת כמו מערכת בחירות, קשה לתת לכך ביטוי.
כנראה שכאשר דעות פוליטיות מעורבות, אנשים מתקשים להבין אחרים החושבים אחרת מהם, וכאשר מדובר באדם קרוב - ועוד אחד שדומה להם, הם ממש חשים על בשרם תחושה של בגידה.
הדעות הפוליטיות מושרשות עמוק מבית בתפישת העולם שלנו, עד אשר ההבנה שבן זוגנו אינו רואה עין בעין בנושאים שאנו כה חדורי אמונה לגביהם, עלולה לזעזע את תחושת הביטחון הזוגי ולערער את הקשר.
קשר של שתיקה
באחת הפעמים הראשונות שפגשתי את מי שהפך לאחר מכן לבן זוגי, נגררנו לויכוח פוליטי. אני לא זוכרת איך זה התחיל אבל שם, באמצע אירוע חברתי, ישבנו במשך שעה וניהלנו ויכוח סוער, כשהוא אומר דבר אחד ואני טוענת את ההפך, הוא מצביע על שחור ואני מתעקשת על הלבן. בסוף הוא קם על רגליו וסיים את הויכוח כשאמר: "את ואני, אנחנו אומרים בדיוק את אותו הדבר".
מאז ועד היום אנחנו משתדלים לומר את אותו הדבר, בעיקר כשאנחנו אומרים דברים הפוכים בתכלית זה מזו, מתוך הבנה שהדעה של השני לגיטימית, אפילו אם לדעתנו היא שגויה. למרות זאת, אני משתדלת למעט בדיונים פוליטיים איתו, לא משום שברור לי שאפסיד בויכוח אלא משום שברור לי ששנינו נפסיד ממנו.
ישנם זוגות שהחליטו בצורה מודעת לא לדבר על נושאים פוליטיים עד אחרי הבחירות, למען שלום בית. ברור שההחלטה קשה ליישום, אולם לעיתים פשוט יותר שלא להיכנס למריבה מלכתחילה מאשר למצוא את הדרך החוצה מתוכה. באשר לי ולבן זוגי, מעולם לא קיבלנו החלטה שכזאת, אבל נכון לרגע זה עוד לא שאלתי אותו למי הוא מצביע, וגם לא סיפרתי לו למי אני מצביעה.
יד ביד כל הדרך אל הקלפי
יתכן שהדבר נשמע כמו אגדת עם בימים אלה, אבל קיימים זוגות שחיים בשלום עם דעתו הפוליטית השונה של בן הזוג, ומוכנים לשמוע אותה אפילו אם אינם מקבלים אותה.
הם צועדים יד ביד אל עבר הקלפי, שמאל-ימין-שמאל, האחד מצביע לימין והשני לשמאל. כביכול, הצבעתו של האחד מנטרלת את השני, אך בפועל היא מחזקת את השני, משום שהיא מספקת לו את הידיעה שבן זוגו ילך איתו יד ביד גם בדרך שסותרת את השקפת עולמו.
כל יום ויום הוא יום בחירות, משום שבכל יום אנחנו עושים בחירות קטנות כגדולות, על פי דעותינו והשקפותינו. אחת מהבחירות האלה היא לקבל את בן זוגנו כפי שהוא, מבלי לנסות לשנות אותו לפי התבנית שלנו כדי שיהיה דומה ככל הניתן למי שאנחנו. אולי בזכות ההבנה הזאת נשכיל לראות שבזמן שבויכוח יש תמיד שני טועים, בעוד שבזוגיות שיש בה קבלה, יכולים להיות רק שני צודקים.
ושיהיה לנו בהצלחה!
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
