מי שלא מצביע משפיע. לרעה
שלושת-רבעי איצטדיון רמת גן, והם הכניסו את הח"כ שעשה לכם בחילה מול הטלוויזיה. ממילא זה לא משנה? באמת?
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
ואת, שעדיין לא החלטת אם ללכת לים או לבלות את היום עם ספר טוב, ובלבד שלא תעברי דרך הקלפי: מה את אומרת לעצמך? שזה לא משנה, שכולם אותו דבר, שהקול שלך הוא אחד וקטן ולא נחשב, שאי אפשר לחולל שום שינוי?
ואתה, שכבר החלטת שזה יום מצוין לזפזופ בערוצי הספורט או לריצה ארוכה עם שלושת החברים שמזמן קבעת איתם אבל לא יצא, האם אתה עדיין מתווכח עם החברים שלך ואומר - עזבו, ממילא זה אבוד, הכול כבר נקבע בסקרים, והכול מלוכלך?
אם אפשר היה לצעוק כאן בקול רם ובאותיות הכי גדולות שיש, הייתי צועקת - אוי כמה שאתם טועים. כי מי שלא מצביע גם הוא משפיע, אבל משפיע לרעה.
איך נקבע עתידנו הפוליטי? סופרים את כלל הקולות הכשרים, כולל חיילינו ונציגינו בניו זילנד, ומחלקים ב-120 (זו השיטה המלאה). המספר שמתקבל הוא מניין הקולות הדרוש כדי להכניס חבר כנסת אחד להיכל בירושלים. נמוך מאחוז החסימה, אבל לא ניגע בו כרגע.
וכעת בודקים למי הלכו הקולות הללו וכשיודעים - מכריזים כמה חברי כנסת יש לכל מפלגה. יום חשוב לדמוקרטיה ולמדינת ישראל, אבל לא בגלל המילים הגדולות צריך להצביע, אלא דווקא בגלל האינטרס האישי בשינוי כלשהו, או בהמשך המצב הקיים: והנה אתם רק תוכלו לשבת בבית ולראות בעיניים כלות אם הקולות הלכו למי שאתם מעדיפים או לאויביכם הגרועים ביותר. כי הייתה לכם הזדמנות אחת לשנות, ולא השתמשתם בה.
כשלא השתמשתם בה, הקטנתם את מספר המצביעים הדרושים למתנגדיכם הגרועים כדי להשתחל לכנסת, ובגללכם הם ישתחלו. וכשהקטנתם, בגלל המחשבה המוטעית שממילא זה לא משנה, נוצר שינוי שבכלל לא רציתם בו: הנה כך השפעתם לרעה.
הישגים שלא תזכו להם
בבחירות הקודמות, בשל אחוזי ההצבעה הנמוכים, המספר הקובע היה כ-30 אלף קולות. כמו שלושה היכלי נוקיה מלאים, חמש הופעות באמפי קיסריה. שלושת רבעי איצטדיון רמת גן. והאנשים הללו הצליחו להכניס לכנסת את הח"כ ההוא, שעשה לכם בחילה בכל פעם שראיתם אותו בטלוויזיה, אבל במקביל אתם שנשארתם בבית גרמתם לכך שח"כ שדווקא רציתם לראות, בכלל לא נכנס.
ואחר כך הייתה הצבעה בכנסת על חוק שקרוב ללבכם: משהו שקשור לפנסיות, אולי? קצבאות ילדים? חינוך חובה? כבודנו הלאומי? והח"כ שנכנס כשלא הלכתם לקלפי יצר רוב בהצבעה והתוצאה לא מיטיבה איתכם. להיפך. לא תטיחו את הראש בקיר?
רק היום עוד אפשר לחשוב על זה, ובעוד ארבע שנים, ויכול להיות שאז כבר יהיה מאוחר מדי, בעניין שקרוב ללבכם. לבכם שיחמץ למראה המגזרים שמצביעים תמיד באחוזים גבוהים, ומגיעים לייצוג גדול ממספרם באוכלוסייה וזוכים להישגים שאתם לא תזכו להם.
אתם שתשבו מול הטלוויזיה בתדהמה, צופים במצעד הניצחון של אנשים שעשו מאמץ אזרחי קטן, צעדו לקלפי ודחפו לתוכה פתק, לא חשוב איזה.
ובאשר לפתק: נכון, הוא כנראה לעולם לא יהיה אידיאלי, לעולם לא בדיוק-בדיוק מה שאתם חושבים לנכון. והאנשים שעומדים מאחוריו, אם תבחרו בהם, אכן עלולים לאכזב אתכם לראשונה, או לאכזב אתכם שוב. מה לעשות, ככה זה בדמוקרטיה. תמיד תוכלו, בין בחירות לבחירות, לצאת לרחובות ולדרוש מהם ללכת הביתה. זה לא נקרא "להפיל את ראש הממשלה". זה נקרא "לממש את זכותנו האזרחית בדמוקרטיה".
ובאשר לדמוקרטיה: מי שלא מצביע, בסופו של דבר פוגע גם בה. אתם באמת מכירים שיטת משטר טובה יותר, עם המון אנשים שנשארים בבית, ומעטים שבוחרים עבורם?
לפנייה לכתב/ת 
